ביאור:משלי כג ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 26:
אפשר לפרש את הפסוק גם על אדם מהסוג השני - {{צפ|תוכן=יש לו - ואינו רוצה}}. הפסוק מתייחס גם לאדם עשיר, שמשום-מה לא רוצה שאנשים אחרים ייהנו מרכושו; הקריטריון הוא המבט '''שבעיניו''', שהן '''שער לנפשו''' (ראו בפסוק הבא). כך כנראה פירשו גם חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי: כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר '''אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו''''. רב נחמן בר יצחק אמר: עובר בשני לאוין: '''אל תלחם''' ו'''אל תתאו'''}} {{קטן|([[%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%97_%D7%91|סוטה לח:]])}}.
 
גם רמ"ד וואלי פירש את הפסוק על שני סוגי האנשים - העני ש"רוצה ואין לו" והעשיר ש"יש לו ואינו רוצה": {{צפ|תוכן=והמשיל הכתוב את רע עין אל העני, שיש לו סעודה שאינה מספקת לבעליה, שהוא צר עין ודאי על מי שיבוא לאכול ממנה, לפי ששיער וצמצם לעצמו, ואיך יסבול בעין יפה שיבואו אחרים לאכול את לחמו?!... נמצא, שהמשער לעצמו, וצר עין העשיר, הם שוים מצד זה, להיות צרי עין בלחמם}} {{קטן| (רמ"ד וואלי על משלי כג וכג6)}}.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג ה|ו|כג ז|הבהרה=לא}}