ביאור:משלי יט כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 26:
מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? כמה הסברים:
 
1. שני חלקי הפסוק מתארים שני קצוות: '''יליץ משפט''' הוא המדבר במידת הדין והמשפט{{קטן| (יליץ מלשון מֵלִיץ, עורך-דין; כמו }}{{קטן|איוב לג כגלג23)}}, דן כל אדם לכף חובה ומחפש פגמים בזולת גם כשאינם קיימים; '''יבלע אוון''' הוא המסתיר את המעשים הרעים של אנשים אחרים{{קטן| (יבלע מלשון הבלעה, הסתרה)}}, מתחנף אליהם ואינו מוכיח אותם. הפסוק שלנו, כמו פסוקים רבים אחרים בספר משלי, מגנה את שני הקצוות.
 
- אולם, המושג '''משפט''' נזכר ברוב הספר כדבר טוב, נרדף לצדק ומישרים, ולא מסתבר שדווקא בפסוקנו הוא דבר רע.
 
2. שני חלקי הפסוק מתארים שתי דרכים שבהם העד הרשע מטעה את השופטים: הוא '''יליץ משפט''' - מדבר במשפט בלשון מליצית גבוהה {{קטן|(מלשון מליצה, }}{{קטן|משלי א וא6, }}{{קטן|חבקוק ב וב6, }}{{קטן|בראשית מב כגמב23)}}; ופיו''' מבלע''' '''אוון''' - מסתיר את השקר והרוע שבדבריו, כאילו הוא מסיח לפי תומו {{קטן|(ע"פ מצודות)}}. מטרת הפסוק היא להזהיר את השופטים מפני עדים רשעים, כי העדים הרשעים יודעים להסתיר היטב את השקר שבדבריהם, כעין עצתו של יהודה בן טבאי: {{צפ|תוכן=וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים}} {{קטן|(משנה אבות א ח)}}. הדבר מתייחס לא רק לעד בבית המשפט אלא לכל אדם המדבר ו'''מעיד''' על הזולת, שהרי גם דעת הקהל היא מעין "בית משפט" שבו האנשים '''שופטים''' בדעתם את הזולת ומחליטים איך להתייחס אליו (ראו למעלה).
 
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "יליץ '''ב'''משפט" או "יליץ דבריו" או "יליץ שקר".