ביאור:משלי יב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אשת חיל''' היא אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לנהל '''חיל''' - [[ביאור:חיל = צבא של אנשים, בהמות או רכוש|משפחה גדולה ורכוש רב]]{{קטן| (ראו למשל בראשית מז ומז6. תכונותיה של אשת חיל מפורטות במשלי לא)}}; ולעומתה '''מבישה''' היא [[ביאור:מביש = לא משכיל|עצלה וחסרת-כישרון]]{{קטן| (כמו '''הבן המביש''' שנזכר במשלי י הי5)}}.

'''עטרת''' היא [[ביאור:עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון|כתר, תכשיט המציין כבוד ושררה]]; ולעומתו '''רקב עצמות''' הוא מחלת-גוף הנובעת ממתח נפשי, כעס {{קטן|(}}{{קטן|חבקוק ג טזג16)}} וקנאה {{קטן|(}}{{קטן|משלי יד ליד30)}}. אשת חיל מביאה כבוד לבעלה, כי בזכות עבודתה בעלה יכול להתפנות לעסוק בצרכי הציבור, {{צמ|נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ|משלי לא כג}}*, ולזכות '''בעטרת''' של מנהיגות; לעומתה, אישה מבישה אינה מסייעת לבעלה בפרנסת המשפחה, ו'''עצמותיו נרקבות''' כתוצאה ממתח, דאגות פרנסה וקנאה באחרים המצליחים יותר ממנו.

'''עטרת''' מסמלת גם הגנה ושמירה - כמו חומה אשר '''עוטרת''', מקיפה ומגנה על העיר מבחוץ; '''ורקב עצמות''' מציין גם חולשה פנימית, כמו [[ביאור:רקב = בלייה ניוון והרס פנימיtnk1/kma/qjrim1/rqv|ריקבון של עץ, שעניינו בלייה ניוון והרס פנימי]]{{צ|תוכן={{קטן|(ישעיהו מ כמ20, איוב יג כחיג28). }}}}

'''אשת חיל''' היא אישה חזקה וחרוצה, ו'''רקב עצמות''' היא אישה שעצמותיה חלשות ורקובות מרוב קנאה {{קטן|(}}{{קטן|משלי יד ליד30)}}. אשת חיל עובדת בעצמה וקונה לעצמה את מה שהיא רוצה, אבל זו שאינה אשת-חיל יכולה רק לקנא במה שיש לנשים אחרות. האשה היא עצם מעצמיו של בעלה, {{צמ|'''עֶצֶם מֵעֲצָמַי''' וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי|בראשית ב כג}}{{קטן| (ר' יונה)}}, ולכן כאשר האישה מקנאת זה '''רקב בעצמותיו''' שלו.

1. השיר '''אשת חיל''' (משלי לא ילא10-לא31) הוא הרחבה של הרעיון המובע בפסוק זה.