ביאור:משלי יב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 12:
* '''אשת חיל''' - לעומת '''מבישה''';
* '''עטרת בעלה''' - לעומת '''רקב בעצמותיו'''.
'''אשת חיל''' היא אישה חרוצה ומוכשרת, היודעת לנהל '''חיל''' - [[ביאור:חיל = צבא של אנשים, בהמות או רכוש|משפחה גדולה ורכוש רב]]{{קטן| (ראו למשל בראשית מז ומז6. תכונותיה של אשת חיל מפורטות במשלי לא)}}; ולעומתה '''מבישה''' היא [[ביאור:מביש = לא משכיל|עצלה וחסרת-כישרון]]{{קטן| (כמו '''הבן המביש''' שנזכר במשלי י הי5)}}.
 
'''עטרת''' היא [[ביאור:עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון|כתר, תכשיט המציין כבוד ושררה]]; ולעומתו '''רקב עצמות''' הוא מחלת-גוף הנובעת ממתח נפשי, כעס {{קטן|(}}{{קטן|חבקוק ג טזג16)}} וקנאה {{קטן|(}}{{קטן|משלי יד ליד30)}}. אשת חיל מביאה כבוד לבעלה, כי בזכות עבודתה בעלה יכול להתפנות לעסוק בצרכי הציבור, {{צמ|נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ|משלי לא כג}}*, ולזכות '''בעטרת''' של מנהיגות; לעומתה, אישה מבישה אינה מסייעת לבעלה בפרנסת המשפחה, ו'''עצמותיו נרקבות''' כתוצאה ממתח, דאגות פרנסה וקנאה באחרים המצליחים יותר ממנו.
 
'''עטרת''' מסמלת גם הגנה ושמירה - כמו חומה אשר '''עוטרת''', מקיפה ומגנה על העיר מבחוץ; '''ורקב עצמות''' מציין גם חולשה פנימית, כמו [[ביאור:רקב = בלייה ניוון והרס פנימיtnk1/kma/qjrim1/rqv|ריקבון של עץ, שעניינו בלייה ניוון והרס פנימי]]{{צ|תוכן={{קטן|(ישעיהו מ כמ20, איוב יג כחיג28). }}}}
 
אשת חיל נותנת לבעלה בטחון כלכלי, בזכותה הוא מרגיש מוגן ורגוע; אולם אשה מבישה גורמת לכך שכל פרנסת המשפחה תלויה רק בבעלה, ועצמותיו נחלשות ונשחקות.
שורה 27:
* '''אשת חיל''' - לעומת '''רקב עצמות''';
* '''עטרת בעלה''' - לעומת '''מבישה'''.
'''אשת חיל''' היא אישה חזקה וחרוצה, ו'''רקב עצמות''' היא אישה שעצמותיה חלשות ורקובות מרוב קנאה {{קטן|(}}{{קטן|משלי יד ליד30)}}. אשת חיל עובדת בעצמה וקונה לעצמה את מה שהיא רוצה, אבל זו שאינה אשת-חיל יכולה רק לקנא במה שיש לנשים אחרות. האשה היא עצם מעצמיו של בעלה, {{צמ|'''עֶצֶם מֵעֲצָמַי''' וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי|בראשית ב כג}}{{קטן| (ר' יונה)}}, ולכן כאשר האישה מקנאת זה '''רקב בעצמותיו''' שלו.
 
אישה ש'''עצמותיה רקובות''' מקנאה גורמת לבעלה להתנהג בצורה '''מבישה''' ומושחתת כדי שיביא לה את מה שיש לחברותיה, כמו ב{{צמ|פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם 'הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה'|עמוס ד א}}. אולם '''אשת חיל''' אינה מקנאת באחרות וכך מאפשרת לבעלה להיות צדיק ולזכות לחיי העולם הבא שבו {{צפ|תוכן=צדיקים יושבים, '''ועטרותיהם בראשיהם''', ונהנים מזיו השכינה}}{{קטן| (בבלי ברכות יז.)}}.
 
== הקבלות ==
1. השיר '''אשת חיל''' (משלי לא ילא10-לא31) הוא הרחבה של הרעיון המובע בפסוק זה.
 
2. הקשר בין '''עטרת''' לבין נישואין נרמז גם ב {{צמ|צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, '''בָּעֲטָרָה''' '''שֶׁעִטְּרָה''' לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ|שיר השירים ג יא}}.