ביאור:משלי כד כ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יט|כ|כד כא|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=- כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע, נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יט|כ|כד כא|קטגוריה=1}}
|מצודות='''- כי לא תהיה '''ה'''אחרית''' כמו הראשית, כי סופם לאבדון, ו'''ידעך''' (יכבה) '''נר''' נשמתם.
 
|תרגום=- כי '''הרע''' יכול להצליח רק בתקופה מסויימת ובמצב מסויים, אבל '''לא תהיה''' לו הצלחה בתקופה '''מאוחרת''' יותר שבה המצב ישתנה; ולכן ההצלחה של '''הרשעים''' '''תדעך''' כמו '''נר''' הכבה כשנגמר לו הפתיל.
ראו
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-20.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2012-02-01.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-20.html}}
 
== הקבלות ==
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-20}}
1. הפסוקים מלמדים שלא לקנא ברשעים, כי גם אם נראה שהם מצליחים עכשיו - הם לא ישרדו לאורך זמן, והצלחתם תדעך לנצח. כדי להמחיש את הפסוק הזה, אנחנו מדליקים נרות בחנוכה. הנרות מזכירים לנו, שנרם של הרשעים המצליחים דעך וכבה, ונר ישראל עדיין מאיר {{קטן|([[ביאור:חנוכה - נצחון אור ישראל על חשכת יון|חנוכה - נצחון אור ישראל על חשכת יון / רפאל ב"ר אשר חג'בי]])}}. הדלקת הנרות בחנוכה מסמלת את נצחון הסבלנות היהודית.
 
2. דעיכת נרם של הרשעים נזכרה גם בפסוקים נוספים, כגון ב{{צמ|אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח '''וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ'''|משלי יג ט}}*וב{{צמ|מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - '''יִדְעַךְ נֵרוֹ''' באישון[בֶּאֱשׁוּן] חֹשֶׁךְ|משלי כ כ}}*. כנראה שזה היה פתגם מקובל. גם בלדד השוחי השתמש בפתגם זה בנאומו לאיוב, {{צמ|גַּם '''אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ,''' וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ; אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ, '''וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ'''|איוב יח ה}}. אבל איוב ענה לו בלשון תמיהה, {{צמ|כַּמָּה '''נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ''' וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּוֹ?!|איוב כא יז}}. כלומר "אתה מצטט פתגם יפה, אבל כמה פעמים הפתגם הזה באמת קורה במציאות?!"{{קטן| (ע"פ ד"ר נילי סמט)}}.
</noinclude>
 
3. בפסוקים אחרים נזכר רק החושך שאחרי הדעיכה, {{צמ|רַגְלֵי חסידו[חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר '''וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ''', כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ|שמואל א ב ט}}, {{צמ|'''דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה''', לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ|משלי ד יט}}*.
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יט|כ|כד כא|קטגוריה=1}}
 
4. דימוי נוסף להצלחתם הזמנית של הרשעים נמצא ב{{צמ|אַל '''תִּתְחַר''' בַּמְּרֵעִים, אַל '''תְּקַנֵּא''' בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. כִּי '''כֶחָצִיר''' מְהֵרָה יִמָּלוּ, '''וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא''' יִבּוֹלוּן|תהלים לז א}}.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יט|כ|כד כא|קטגוריההבהרה=1לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-20.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-20}}
</noinclude>