ביאור:משלי כד יט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יח|יט|כד כ|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אל תתחר''' (תתערב) '''עם המרעים''' לעשות כמעשיהם, '''ואל תקנא ב'''הצלחת ה'''רשעים''' -
|תרגום='''אל תתחר''' (תתעצבן) על הצלחתם של אנשים '''רעים''' ו'''אל''' תנסה לעשות '''תחרות''' איתם;
}}▼
== הקבלות ==▼
=== '''קנאה''' ו'''תחרות''' לעומת '''קנאות''' ו'''חרון''' ===
הפועל '''התחרה''' נרדף לפועל '''קינא''':
* {{צמ|לְדָוִד; אַל '''תִּתְחַר''' בַּמְּרֵעִים, אַל '''תְּקַנֵּא''' בְּעֹשֵׂי עַוְלָה... דּוֹם לה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אַל '''תִּתְחַר''' בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת. הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה, אַל '''תִּתְחַר''' אַךְ לְהָרֵעַ|תהלים לז א}}.
▲{{צמ|אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים -|משלי כד יט}}
* {{צמ|אַל '''תִּתְחַר''' בַּמְּרֵעִים, אַל '''תְּקַנֵּא''' בָּרְשָׁעִים|משלי כד יט}}.
יש עוד דבר משותף לשני הפעלים והוא השורש הדקדוקי שלהם:
* הפועל '''התחרה''' הוא מהשורש '''חרה''' שמשמעו כעס (כמו בביטוי "חרה אפו", ובמילה "חרון");
▲'''אל תתחר''' (תתעצבן) על הצלחתם של אנשים '''רעים''' ו'''אל''' תנסה לעשות '''תחרות''' איתם; '''אל תקנא''' בהצלחתם של '''רשעים''' -
* הפועל '''קינא''' הוא מהשורש '''קנא''' שגם לו יש משמעות של כעס (כמו בביטוי "א-ל קנא");
שני השורשים נמצאים יחד בפסוק:
* {{צמ|לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי, כֹּל '''חֲרוֹן''' אַפִּי; כִּי בְּאֵשׁ '''קִנְאָתִי''' תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ|צפניה ג ח}}.
נראה שהכעס הוא אכן השורש המשותף, לא רק למילים אלא גם לתופעות הנפשיות.
כשאדם רואה אדם אחר שמצליח יותר ממנו, באופן טבעי מתעורר אצלו כעס על הצלחתו של הזולת. הכעס הזה עלול לגרום לו לעשות שני דברים:
▲==הקבלות==
* א. לחקות את רעהו, לנסות להצליח כמוהו או להשיג את מה שהוא השיג - מכאן באה המשמעות המקובלת של המילים '''קינאה''' ו'''תחרוּת''' בלשון ימינו;
* ב. להילחם ברעהו, לנסות להפיל אותו ולפגוע בהצלחתו - מכאן באה המשמעות של המילים '''קנאוּת''' ו'''חרון'''.
שתי התגובות הללו נובעות מאותו שורש בנפש - הכעס על הצלחת הזולת.
::* [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|האם מותר להתגרות ברשעים?]]▼
פועל דומה לפועל '''תִּתְחַר''' הוא הפועל '''תְּתַחֲרֶה'''; האותיות זהות, רק הניקוד שונה. יש שפירשו שמדובר בפועל אחר, מהשורש '''תחר''', ויש לו משמעות אחרת (ניסה להתערב ולהשתלב בחברה); אך לדעתי ניתן לפרש גם את הפועל הזה באותו אופן - מעניין כעס, קנאה ומאבק:
* {{צמ|כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ, '''תְּתַחֲרֶה''' אֶת הַסּוּסִים? וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן?|ירמיהו יב ה}}*
* {{צמ|הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה '''מְתַחֲרֶה''' בָאָרֶז? אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ.|ירמיהו כב טו}}*
=== האם מותר להתגרות ברשעים? ===
נניח שיש לכם, ל"ע, שכן רשע, שפוגע בכם או באחרים. כל הניסיונות להוכיח אותו בדרכי נועם או להשלים עמו עלו בתוהו. האם כדאי לכם להילחם בו חזיתית, כגון ע"י תלונה במשטרה או תביעה משפטית או הפגנה או בדרך אחרת? או שאולי עדיף להיכנע ולוותר לו כדי שלא יפגע בכם?
▲
לפסוקים נוספים המלמדים שאסור לקנא ברשעים. ראו {{צמ|'''אַל תְּקַנֵּא''' בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו|משלי ג לא}}*.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-19.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-19}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יח|יט|כד כ|קטגוריה=1}}
| |||