ביאור:משלי כד ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ב|ג|כד ד|קטגוריה=1}}
|מצודות='''ב'''עבור עסק ה'''חכמה יבנה בית''' האדם, '''וב'''עבור ה'''תבונה יתכונן''' ויתקיים הבית -
|תרגום=רק '''בחכמה''' אפשר '''לבנות בית''' (בניין או משפחה), ורק '''בתבונה''' אפשר '''לכונן''' (לבסס ולייצב) אותו -
}}▼
== דקויות ==
'''בית''' הוא [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|מבנה פיסי שגרים בו, אבל גם משל למשפחה]]
'''חכמה''' היא [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|
▲{{צמ|בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן -|משלי כד ג}}
'''תבונה''' היא [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|
'''דעת''' היא [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|
▲רק '''בחכמה''' אפשר '''לבנות בית''' (בניין או משפחה), ורק '''בתבונה''' אפשר '''לכונן''' (לבסס ולייצב) אותו -
== הקבלות ==▼
1. העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה:▼
▲==הקבלות==
▲העצה בפסוקים אלה היא כל-כך חשובה, עד שגם ה' בעצמו השתמש בה:
נראה שכל הפרשות קשורות זו לזו: ה' ברא את העולם בחכמה תבונה ודעת;
▲::*בבריאת העולם, {{צמ|ה' '''בְּחָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם '''בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל|משלי ג יט}}( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ).
▲::*ובבניית המשכן במדבר, {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}, {{צמ|וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים '''בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת''' וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לה לא}}; ופירשו בתלמוד: {{צפ|תוכן=יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ: כתיב הכא '''וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת''', וכתיב התם '''ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה''', וכתיב '''בדעתו תהומות נבקעו'''}} {{קטן|קטן= (רב יהודה בשם רב, [[ביאור:בבלי ברכות דף נה|בבלי ברכות נה א]] )|}} . הקבלות נוספות בין בריאת העולם למשכן, ראו [[ביאור:במדבר רבה ב י]] .
▲::*וכך נאמר גם לגבי בית המקדש הראשון, {{צמ|וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא '''אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת''' לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת; וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ|מלכים א ז יג}}.
▲::*בהתאם לכך, פירשו חכמי המדרש, שהפסוק שלנו מדבר על בית המקדש השלישי, שגם הוא " '''בחכמה ייבנה''' " {{קטן|קטן= ( [[שמות רבה מח ד]] )|}} .
2. יש דמיון רב בין שני המשלים שנזכרו בספר משלי - בריאת העולם ובניין הבית:▼
▲נראה שכל הפרשות קשורות זו לזו: ה' ברא את העולם בחכמה תבונה ודעת; הוא רצה שגם המקדש שבני ישראל עושים לכבודו ייבנה כך, ולכן נתן חכמה תבונה ודעת לבצלאל ולחירם, בוני המשכן והמקדש; וגם כשאנחנו בונים את ביתנו הפרטי, ראוי שנלך בדרכי ה' ונשתמש בחכמה בתבונה ובדעת.
▲יש דמיון רב בין שני המשלים שנזכרו בספר משלי:
▲::*בשני המשלים '''החכמה והתבונה ''' מהוות את המסגרת, '''והדעת''' ממלאת את המסגרת בתוכן: במשל הראשון המסגרת היא הארץ והשמיים, והתוכן הוא המים שממלאים את הארץ והשמיים (תהומות וטל); במשל השני המסגרת היא הבניין והתוכן הוא ההון היקר והנעים.
▲::*בשני המשלים ''' החכמה''' היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת, ''' והתבונה''' היא החלק העליון, המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו, ייצובו וגימורו.
הסדר הוא '''חכמה, בינה ודעת''':
הפסוק שלנו מלמד, שהחכמה הבינה והדעת עוזרות לאדם להשיג רכוש, וכפי שפירשו בתלמוד: {{צפ|תוכן=כל אדם שיש בו דעה - לסוף מתעשר, שנאמר '''ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים'''}} {{קטן|קטן= (רבי אלעזר, בבלי סנהדרין צב.)|}} . אולם, מאוחר יותר שלמה כנראה שינה את דעתו, {{צמ|שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, '''וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר''', וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן - כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת ט יא}}.▼
הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה, [[משלי כד ה]]: " {{צ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ}} {{צ|מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} " ( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ). סדר הפסוקים מלמד, שבניית בית ומשפחה קודמת ליציאה למלחמה, כמו שכתוב גם בתורה, {{צמ|מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ... אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ... אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה...|דברים כ ה}}.</div> <div class="cell ecot longcell">▼
▲'''בית''' הוא [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|מבנה פיסי שגרים בו, אבל גם משל למשפחה]] . בימינו ברור שיש צורך בחכמה כדי לבנות בית פיסי - חכמת האדריכלות, הנדסת בניין ועוד; אבל לא לכולם ברור שיש צורך בחכמה כדי לבנות משפחה.
▲'''חכמה''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= לימוד מהזולת]] ; '''בחכמה ייבנה בית''' = לפני שמתחילים בבניית המשפחה, יש להתייעץ עם חכמים, לא לחשוב שאנחנו יודעים הכל בעצמנו. "זה טוב ללכת לייעוץ זוגי כשיש בעיות; זה עוד יותר טוב ללכת לייעוץ זוגי לפני שהבעיות מתחילות" {{קטן|קטן= (ע"פ הרב שלמה אבינר)|}} .
▲'''תבונה''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= הסקת מסקנות באופן עצמאי]] ; '''כן''' [[ביאור:כן = בסיס, וגם משל ליציבות|= בסיס]] ; '''יתכונן''' = יהיה יציב; '''בתבונה יתכונן''' = לאחר שהמשפחה נבנתה, יש להשתמש כל הזמן בתבונה, בהסקת מסקנות מתוך העצות שקיבלנו מהחכמים והתאמתן למצבים המשתנים, על-מנת לשמור על יציבות המשפחה.
▲'''דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= היכרות מקרוב, היכרות של אהבה]] ; '''ובדעת חדרים יימלאו כל הון יקר ונעים''' = המשפחה היא רק המסגרת; אחרי שהמסגרת בנויה ויציבה, יש למלא אותה בתכנים (כגון: ילדים משותפים, ערכים משותפים, פעילויות משותפות, רכוש משותף). לשם כך יש צורך '''בדעת''', קשר קרוב ובלתי-פוסק בין בני הבית, ובמיוחד בין האיש לאשתו.
▲3. הפסוק שלנו מלמד, שהחכמה הבינה והדעת עוזרות לאדם להשיג רכוש, וכפי שפירשו בתלמוד: {{צפ|תוכן=כל אדם שיש בו דעה - לסוף מתעשר, שנאמר '''ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים'''}} {{קטן|
▲4. הפסוקים שלנו מדברים על שימוש בחכמה למטרות של שלום - בניית בית ומשפחה. הפסוקים הבאים מדברים על שימוש בחכמה למטרות של מלחמה,
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/24-03.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/24-03}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ב|ג|כד ד|קטגוריה=1}}
| |||