טור אורח חיים תרכ: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←טור: עריכה |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות, ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת. ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום. וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק"ש בעונתה.
וכתב רב עמרם: ועומד ש"צ לפני התיבה ואומר נשמת, ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת, הרשות בידו. וכן נוהגין באשכנז. אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן, וכבר הארכתי בזה בתפילת החול.
לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה"פ ויעבור ובמוסף ז' ובמנחה ו' ובנעילה ג' ואבי העזרי כתב קבלתי שבתפלת יוצר צ"ל י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית אומר ז' סליחות ובמוסף ה' ובמנחה ג' ואם יש פנאי אומר ה':▼
ומתפללין הציבור ז' ברכות כמו בשל ערבית. ואח"כ מחזיר הש"צ התפילה. וכתב רב עמרם: ויורד הש"ץ ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הם.
ואומר אתה בחרתנו, מחול עד "לפני ה' תטהרו", וידוי על חטא, כי אתה סולחן, ואח"כ יעלה ויבוא, וקדשינו במצותיך וכו', רצה<ref>בפרישה כתב ש"רצה" טעות סופר, דהיינו עבודה.</ref> ועבודה, והודאה, ברכת כהנים.
וכתב בעל העיטור: שחרית מתוודה ג' פעמים, וכן במוסף ובמנחה, אבל בנעילה פעם אחת. והן י' וידוים כנגד י' פעמים שמזכיר כהן גדול את השם בי"ה, ובלילה אינו מתוודה. ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפילה פעם אחת, והצבור פעם אחת הרי ח', וב' פעמים בערב אחת במנחה ואחת בערבית.
ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים ש"צ חזרת כל התפילה, אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו, <ref>כנראה צריך להוסיף "ולא".</ref>כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפילה.
וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה, יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה, לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין, היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה.
▲לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה
|