ביאור:משלי יט א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יט|יח|א|יט ב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''טוב רש הולך בתומו''', שאינו מרמה בפיו לאסוף הון, והרי הוא בעוניוֹ,''' מ'''מי שהוא '''מעקש בשפתיו''' לרמות בני אדם, '''והוא''' הלא ל'''כסיל''' יחשב, כי לא יצליח בה.
|תרגום='''טוב''' יותר לאדם '''רש''' '''ללכת''' (להתנהג) '''בתום'''-דרך, ביושר והגינות, מלדבר '''בעיקשות''' (מרמה ותוקפנות) כדי ליצור תדמית חיצונית מזוייפת, דבר '''שהוא''' מאפיין של '''כסיל'''.▼
}}▼
▲{{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל.|משלי יט א}}
▲'''טוב''' יותר לאדם '''רש''' '''ללכת''' (להתנהג) '''בתום'''-דרך, ביושר והגינות, מלדבר '''בעיקשות''' (מרמה ותוקפנות) כדי ליצור תדמית חיצונית מזוייפת, דבר '''שהוא''' מאפיין של '''כסיל'''.
▲ביאור נוסף: '''טוב''' יותר להתחבר עם אדם '''רש''' שהוא ישר ו'''תם'''-דרך, מלהתחבר עם אדם שדבריו '''עיקשים''', עקומים וקשוחים, שאי אפשר לדעת מה מעמדו הכלכלי האמיתי אלא רק '''שהוא כסיל'''.
==דקויות==▼
▲== דקויות ==
=== מי הדמויות בפסוק? ===
הפסוק משוה בין שני אנשים שלכל אחד ישנן שתי תכונות:
בצלע הראשונה ישנה תכונה אחת שלילית בעיני הבריות ('''רש''') ותכונה אחת חיובית ('''הולך בתומו'''), ובצלע השניה ישנן שתי תכונות שליליות ('''עיקש שפתיו, כסיל'''); הפסוק טוען, שהאדם הראשון טוב יותר מהאדם השני. אולם, קשה להבין מה החידוש שבטענה זו? והרי ברור שאדם שיש לו תכונה אחת חיובית ואחת שלילית, טוב מאדם שיש לו שתי תכונות שליליות?!
השאלה מתחזקת כשאנו משווים את הפסוק לפסוק
בפרק כח הטענה ברורה - שתי הצלעות מדברות על אדם שיש לו תכונה אחת חיובית בעיני הבריות ותכונה אחת שלילית בעיני הבריות, והפסוק בא ללמדנו, שהתכונה החיובית שבצלע הראשונה חשובה יותר מזו שבצלע השניה - ההליכה בתמימות חשובה יותר מהעושר
::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו '''וְהוּא כְסִיל'''|משלי יט א}}▼
::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם '''וְהוּא עָשִׁיר'''|משלי כח ו}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).▼
▲בפרק כח הטענה ברורה - שתי הצלעות מדברות על אדם שיש לו תכונה אחת חיובית בעיני הבריות ותכונה אחת שלילית בעיני הבריות, והפסוק בא ללמדנו, שהתכונה החיובית שבצלע הראשונה חשובה יותר מזו שבצלע השניה - ההליכה בתמימות חשובה יותר מהעושר; אך מה המסר בפסוק שלנו? המפרשים הציעו כמה תשובות:
1. המילה עשיר הוחלפה במילה כסיל כדי ללמד רעיון נוסף: {{צפ|תוכן=ובכאן הוצרך לכתוב '''והוא כסיל''', להורות כי '''העיקש בשפתיו''', [גם הוא] '''כסיל''' ייחשב, כמו החוטא בפועל כפיו}} {{קטן|(ר' יונה)}}; {{צפ|תוכן=השם הקדוש... מתדבק רק עם '''ההולך בתומו''', ולא עם הרמאי... הרמאי הוא חכם בעיניו... והוא '''הכסיל''' היותר גדול... לפי שמפסיד הדבקות העיקרי של הקדושה, והולך אחרי השקר שאין לו רגליים... ולכן '''טוב ממנו הרש ההולך בתומו'''... כי השראתו הקדושה לא תזוז מעליו, והיא משלמת חסרונו בעולם הזה ונותנת לו אחרית ותקוה בעולם הגמול}} {{קטן|
▲1. גם בפסוק שלנו הצלע השניה מדברת על עשיר, והכוונה "טוב רש הולך בתומו, '''מעשיר''' ועיקש שפתיו, והוא כסיל", {{צפ|תוכן=והוא מהכתובים הקצרים}} {{קטן|קטן= (הגר"א)|}} .
2. המילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא '''עיקש שפתיו''', מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, '''טוב רש הולך בתומו''' - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם '''עיקש שפתיו''' - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, '''שהוא כסיל''', והוא עני בשכלו.
ב. מפרשים אחרים הסבירו את פסוקנו כפי שהוא בלי השמטת מילים:
▲2. המילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא '''עיקש שפתיו''', מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, '''טוב רש הולך בתומו''' - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם '''עיקש שפתיו''' - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, '''שהוא כסיל''', והוא עני בשכלו.
3. חלקם פירשו את המילה '''כסיל'''
4. ויש שפירשו, שה'''כסיל''' בפסוקנו אינו ניגודו של ה'''רש''', אלא שכנו של הרש, הלועג לו בגלל עוניו (ראו "הקבלות").
== הקבלות ==▼
פסוקנו דומה לפסוק בפרק כח:
▲==הקבלות==
▲
הפסוק הראשון עוסק בדיבורים ('''שפתיו'''), והפסוק השני עוסק במעשים ('''דרכים'''). ניתן לפרש אותם בכמה דרכים:
1. שני הפסוקים פונים לאדם רש המתלבט איך להתמודד עם עוניו:
* הפסוק השני מייעץ לו, שיפעל ביושר שלא ינסה לזכות בעושר על-ידי מעשים עקומים וקשוחים של גניבה וגזל.
▲{{צפ|תוכן=השם הקדוש... מתדבק רק עם '''ההולך בתומו''', ולא עם הרמאי... הרמאי הוא חכם בעיניו... והוא '''הכסיל''' היותר גדול... לפי שמפסיד הדבקות העיקרי של הקדושה, והולך אחרי השקר שאין לו רגליים... ולכן '''טוב ממנו הרש ההולך בתומו'''... כי השראתו הקדושה לא תזוז מעליו, והיא משלמת חסרונו בעולם הזה ונותנת לו אחרית ותקוה בעולם הגמול}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש ראשון)|}} .
2. שני הפסוקים פונים לאדם רש המתלבט איך להתמודד עם אנשים רעים בסביבתו.
1. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, אשר מכריו לועגים לו בגלל עוניו. הפסוק מעודד אותו ואומר לו: אתה יותר טוב מהם! כל עוד אתה '''הולך בתום''', בעל מידות טובות, אתה '''טוב''' יותר מאותו ילד '''עיקש שפתיו''', הלועג לך ומשפיל אותך, שהרי אותו עיקש שפתיו '''הוא כסיל!▼
▲2. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, המנסה ליצור לעצמו תדמית מזוייפת כדי שיכבדו אותו, כגון ללבוש בגדי פאר, להמציא שקרים בקשר למשפחה שלו, לדבר בקשיחות ותוקפנות וכד'. הפסוק מציע לו דרך אחרת: יותר '''טוב''' לך להשקיע בתיקון המידות ותכונות האופי שלך, מאשר בדיבורים עקומים וקשוחים שמטרתם ליצור תדמית חיצונית ומזוייפת, כי המדבר דיבורים עקומים דומה '''לכסיל''' שאינו לומד, משקיע רק בתדמית חיצונית ואינו מצליח לשפר את מעמדו האמיתי.
▲
* הפסוק השני פונה לרש המקנא בשכנו שהתעשר בדרכי מרמה, מעודד אותו ואומר לו: גורלך יהיה טוב יותר משלו! כל עוד אתה '''הולך בתום''' ונוהג ביושר, יהיה לך '''טוב''' יותר מאותו '''עיקש דרכיים''', למרות ש'''הוא עשיר'''.
3. שני הפסוקים פונים לכל אדם שיש לו מכר רש:
* הפסוק הראשון קובע, שעדיף להתיידד עם אדם רש ותמים מלהתיידד עם אדם המדבר בעיקשות ומציג תדמית של עשיר, שכן אפשר לדעת אם אדם כזה הוא באמת עשיר - אפשר רק לדעת ש'''הוא כסיל'''.
* הפסוק השני קובע, שעדיף להתיידד עם אדם רש ותמים מלהתיידד עם אדם הנוהג בעיקשות ומשיג עושר רב.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/19-01.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/19-01}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יט|יח|א|יט ב|קטגוריה=1}}
| |||