ביאור:משלי יח ד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח ג|ד|יח ה|קטגוריה=1}}
|מצודות='''דברי איש''' מיֶתֶר הדברים, שאינם מֵחכמת התורה, המה כ'''מים עמוקים''', אשר הרוצה לשתות מהם יטריח לדלותם בכלי, כי המים לא יבואו מעצמם אל פי השותה, וכן יֶתֶר הדברים שאינם מחכמת התורה, על-כרחו מעצמו יטרח להבינם, כי המה לא יסייעו לו; אבל '''חכמת''' התורה היא כ'''נחל הנובע''', אשר מעצמו יימשך אל פי השותה אם יתקרב לו, וכן חכמת התורה תשכיל את העוסקים בה.
|תרגום=כמו '''מי''' תהום '''עמוקים''', הדורשים מאמץ רב כדי להגיע אליהם ולדלות אותם, כך הם '''דברי פיו''' של כל '''איש''';
}}▼
== דקויות ==▼
▲{{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה.|משלי יח ד}}
▲כמו '''מי''' תהום '''עמוקים''', הדורשים מאמץ רב כדי להגיע אליהם ולדלות אותם, כך הם '''דברי פיו''' של כל '''איש'''; אולם ישנם דיבורים הדומים '''לנחל נובע''' על פני השטח, שאפשר להגיע אליו ולדלות ממנו מים בקלות, והם הדברים הנובעים '''ממקור חכמה''', דבריו של החכם היודע להסביר את דבריו במילים שוות לכל נפש.
▲==דקויות==
מה הקשר בין שני חצאי הפסוק? שתי אפשרויות:
1. שני חצאי הפסוק משלימים זה את זה: '''דברי פי איש''' חכם הם כמו '''מים עמוקים''' שקשה להגיע עד תחתיתם, כי גם כאשר מבינים את משמעותם הפשוטה והשטחית, עדיין יש בהם משמעויות נוספות ועמוקות יותר. מעבר לכך: גם אם נצליח להבין את כל המשמעויות שיש בדברים היום, נוכל לגלות בהם משמעויות חדשות מחר, כי כמו '''נחל נובע''' כך '''מקור החכמה''', בכל עת נובעים ממנו רעיונות חדשים: {{צפ|תוכן='''דברי פי איש''' חכם הם '''מים עמוקים''', שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו '''נחל''' שהוא '''נובע''' ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו '''מקור החכמה''' נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר. או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר}} {{קטן|
2. שני חצאי הפסוק מנוגדים זה לזה: '''דברי פי איש''' פשוט הם קשים להבנה כמו '''מים עמוקים''', אבל דברים היוצאים מ
יש אנשים, המנסים להיראות חכמים בכך שהם משתמשים בשפה מורכבת, גבוהה וקשה להבנה. לטענתם, מי שרוצה להבין אותם צריך להתעמק. אולם לפי ספר משלי, החכמים האמיתיים הם דווקא אלה שמדברים בשפה פשוטה, שכולם יכולים להבין בקלות, גם
הפסוק מורכב משני חצאים מנוגדים, המשקפים את שני סוגי האנשים.
==הקבלות==▼
'''דברי פיו''' של כל '''איש''' דומים '''למים עמוקים''' - יש בהם '''עומקים''' שקשה להבין;
מים עמוקים נזכרים גם ב {{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה '''בְלֶב''' אִישׁ, וְאִישׁ '''תְּבוּנָה''' יִדְלֶנָּה|משלי כ ה}}( [[ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ). שם המים העמוקים הם משל למחשבה ('''לב'''), ואצלנו המים העמוקים הם משל לדיבור ('''פי'''); כדי לדלות עצה מלב איש דרושה '''תבונה''', וכדי לדלות את החכמה שבפי איש דרושה '''חכמה'''; כדי להבין את כוונות ליבו של האדם יש להיות '''איש תבונה''' היודע להסיק מסקנות מתוך דבריו והתנהגותו, וכדי להסביר ולהביע בצורה ברורה יש להיות '''חכם''', היודע ללמד. גם בפסוקים אחרים בספר משלי, [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|החכמה קשורה לאיברי הדיבור והשמיעה, והתבונה קשורה ללב]] .▼
▲יש אנשים, המנסים להיראות חכמים בכך שהם משתמשים בשפה מורכבת, גבוהה וקשה להבנה. לטענתם, מי שרוצה להבין אותם צריך להתעמק. אולם לפי ספר משלי, החכמים האמיתיים הם דווקא אלה שמדברים בשפה פשוטה, שכולם יכולים להבין בקלות, גם אלה שאינם מסוגלים להתעמק.
▲הפסוק מורכב משני חצאים, המשקפים את שני סוגי האנשים. החצי הראשון מנוגד לחצי השני: החצי הראשון מדבר על '''מים עמוקים''' - מים שקשה להגיע אליהם ולשתות מהם; והחצי השני מדבר על '''נחל נובע''' - נחל שמימיו יוצאים וזורמים בלי הפסקה, ומגיעים אל האדם בקלות מבלי שיצטרך להתאמץ ולדלות אותם. החצי הראשון מתייחס לכל '''איש''' רגיל (שאינו חכם), והחצי השני מתייחס לאדם '''חכם'''.
▲'''דברי פיו''' של כל '''איש''' דומים '''למים עמוקים''' - יש בהם '''עומקים''' שקשה להבין; אולם ישנם אנשים שדברי פיהם דומים ל'''נחל נובע''' - דברים שכל אחד יכול לשתות מהם ולהבין אותם בקלות; אלה הם הדברים הנובעים מ'''מקור''' של '''חכמה''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= הכישרון לשמוע ולדבר, ללמוד וללמד]] ; זהו סגנון הדיבור של אדם '''חכם''', היודע לנסח את דבריו בצורה ברורה ושווה לכל נפש.
ככל שאמצעי התקשורת הטכניים ומשתכללים, נעשית בעיית התקשורת בין בני-אדם חמורה יותר. אנשים מתרבויות שונות נפגשים ומדברים ביניהם, לכאורה באותה שפה, אך למעשה לכל אחד יש הנחות-יסוד אחרות והשקפות-עולם אחרות הנמצאות '''עמוק''' בתוך האישיות שלו ומשפיעות על המשמעות שהוא מייחס למילים שונות. במצב זה יש חשיבות רבה עוד יותר '''לחכמה''' המתוארת בפסוק זה: החכם יודע "לתרגם" את דבריו ל"שפות" של אנשים אחרים ולתרגם את דבריהם של אחרים ל"שפה" שלו, וכך משפר את התקשורת ההדדית ומרבה שלום בעולם.
▲== הקבלות ==
▲מים עמוקים נזכרים גם ב
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/18-04.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/18-04}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח ג|ד|יח ה|קטגוריה=1}}
|