ביאור:משלי יז כה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כד|כה|יז כו|קטגוריה=1}}
|מצודות=בן '''כסיל''' הוא '''מכעיס לאביו''',''' וממרר ל'''אמו אשר '''ילדתו'''.
|תרגום='''בן כסיל''', השונא ללמוד חכמה, גורם '''כעס''' וצער '''לאביו''';
}}▼
== הקבלות ==▼
▲{{צמ|כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ.|משלי יז כה}}
▲'''בן כסיל''', השונא ללמוד חכמה, גורם '''כעס''' וצער '''לאביו'''; הוא '''ממרה''' את פיה ו'''ממרר''' את נפשה של אמו '''יולדתו'''.
▲==הקבלות==
אחת השאיפות העמוקות ביותר של האדם היא שתהיה לו המשכיות, לא רק המשכיות גנטית אלא גם המשכיות רעיונית, שיהיה לו למי להעביר את מחשבותיו וערכיו.
לכן [[ביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם משמח את הוריו]]
לעומת זאת, '''בן כסיל''' מצער את הוריו, כי [[ביאור:כסיל = השונא דעת|כסיל הוא השונא ללמוד חכמה]], וכשהבן כסיל, להורים אין אפשרות להעביר את חכמתם לדור הבא. כך בפסוק שלנו וגם בפסוקים נוספים: {{צמ|בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, '''וּבֵן כְּסִיל''' תּוּגַת אִמּוֹ|משלי י א}}*, משלי טו כ: {{צ|תוכן='''בֵּן''' חָכָם יְשַׂמַּח אָב, '''וּכְסִיל''' אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ}}, {{צמ|'''יֹלֵד כְּסִיל''' לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל|משלי יז כא}}, {{צמ|הַוֹּת לְאָבִיו '''בֵּן כְּסִיל''' וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה|משלי יט יג}}*.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/17-25.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/17-25}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כד|כה|יז כו|קטגוריה=1}}
| |||