ויקיטקסט

ביאור:משלי טז לא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ל|לא|טז לב|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.|משלי טז לא}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ל|לא|טז לב|קטגוריה=1}}
|מצודות=ההולך '''בדרך צדקה, תמצא''' בו '''עטרת תפארת שיבה''', כי ירבה ימים בגדולה ותפארת.
|תרגום='''עטרת''' (כתר) המסמלת שלטון, '''תפארת''' (מגבעת) המסמלת כבוד, '''ושיבה''' (זקנה) - כל אלה יימצאו רק במשפחה ההולכת '''בדרך צודקת'''. ▼
}}▼
 
 
== הקבלות ==▼
{{מאמר הבדלים}}
'''בדרך צדקה''' ( [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|= דרך צודקת]] ) מוצאים גם '''עטרת''', גם '''תפארת''' וגם '''שיבה'''.▼
 
1. כדי להבין מושגים אלה יש לעיין בפסוקים אחרים שבהם הם נזכרו: ▼
<div class="page single_height">
 
▲{{צמ|עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.|משלי טז לא}}
 
{{צמ|'''עֲטֶרֶת''' זְקֵנִים - בְּנֵי בָנִים, '''וְתִפְאֶרֶת''' בָּנִים אֲבוֹתָם|משלי יז ו}}: לזקנים יש '''עטרת''' - יש להם הרבה נכדים שמקיפים אותם כמו כתר, ונותנים להם כבוד ומעמד. ולבנים יש '''תפארת''' - יש להם הורים, שיש להם מעמד מכובד, ובזכותם מכבדים גם את הבנים ( [[ביאור:עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם|פירוט]] )*. ▼
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲'''עטרת''' (כתר) המסמלת שלטון, '''תפארת''' (מגבעת) המסמלת כבוד, '''ושיבה''' (זקנה) - כל אלה יימצאו רק במשפחה ההולכת '''בדרך צודקת'''.
 
{{צמ|'''תִּפְאֶרֶת''' בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים '''שֵׂיבָה'''|משלי כ כט}}: הבחורים מתפארים בכוחם הפיסי, והזקנים שכבר אין להם כוח מתהדרים בשיבתם, שמעידה על הסיבולת והשרידות הגבוהה שלהם ( [[ביאור:לשמור על כושר גופני מגיל צעיר|פירוט]] )*.▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
 
אם כך, '''עטרת תפארת שיבה''' היא מצב שבו יש נכדים ('''עטרת'''), וגם ההורים עדיין בחיים ('''תפארת'''); ישנו דור '''המתפאר''' בכוחו, יחד עם דור המתהדר '''בשיבתו'''.▼
▲==הקבלות==
 
הפסוק מלמד, ששילוב זה הוא סימן '''לדרך צודקת'''; רעיון דומה נמצא ב {{צמ|וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, '''וְצִדְקָתוֹ''' '''לִבְנֵי בָנִים'''|תהלים קג יז}} - הצודק זוכה לנכדים, וב {{צמ|טוֹב יַנְחִיל '''בְּנֵי בָנִים,''' וְצָפוּן '''לַצַּדִּיק''' חֵיל חוֹטֵא|משלי יג כב}} - הטוב מצליח להנחיל לנכדיו גם את רכושו החומרי ( [[ביאור:מס עיזבון על עבריינים|פירוט]] )*. ▼
▲'''בדרך צדקה''' ( [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|= דרך צודקת]] ) מוצאים גם '''עטרת''', גם '''תפארת''' וגם '''שיבה'''.
 
▲1. כדי להבין מושגים אלה יש לעיין בפסוקים אחרים שבהם הם נזכרו:
 
▲{{צמ|'''עֲטֶרֶת''' זְקֵנִים - בְּנֵי בָנִים, '''וְתִפְאֶרֶת''' בָּנִים אֲבוֹתָם|משלי יז ו}}: לזקנים יש '''עטרת''' - יש להם הרבה נכדים שמקיפים אותם כמו כתר, ונותנים להם כבוד ומעמד. ולבנים יש '''תפארת''' - יש להם הורים, שיש להם מעמד מכובד, ובזכותם מכבדים גם את הבנים ( [[ביאור:עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם|פירוט]] ).
 
▲{{צמ|'''תִּפְאֶרֶת''' בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים '''שֵׂיבָה'''|משלי כ כט}}: הבחורים מתפארים בכוחם הפיסי, והזקנים שכבר אין להם כוח מתהדרים בשיבתם, שמעידה על הסיבולת והשרידות הגבוהה שלהם ( [[ביאור:לשמור על כושר גופני מגיל צעיר|פירוט]] ).
 
▲אם כך, '''עטרת תפארת שיבה''' היא מצב שבו יש נכדים ('''עטרת'''), וגם ההורים עדיין בחיים ('''תפארת'''); ישנו דור '''המתפאר''' בכוחו, יחד עם דור המתהדר '''בשיבתו'''.
 
▲הפסוק מלמד, ששילוב זה הוא סימן '''לדרך צודקת'''; רעיון דומה נמצא ב {{צמ|וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, '''וְצִדְקָתוֹ''' '''לִבְנֵי בָנִים'''|תהלים קג יז}}- הצודק זוכה לנכדים, וב {{צמ|טוֹב יַנְחִיל '''בְּנֵי בָנִים,''' וְצָפוּן '''לַצַּדִּיק''' חֵיל חוֹטֵא|משלי יג כב}}- הטוב מצליח להנחיל לנכדיו גם את רכושו החומרי ( [[ביאור:מס עיזבון על עבריינים|פירוט]] ).
 
אין הכוונה לאדם יחיד, שהרי אדם יחיד יכול גם להיות חשוך-ילדים, ובכל זאת דרכו צודקת, {{צמ|כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי '''יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת,''' שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת|ישעיהו נו ד}};
 
אלא הכוונה לעם שלם, כמו המצב המתואר ב {{צמ|כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ '''זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת''' בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים ''',''' וּרְחֹבוֹתהָעִיר יִמָּלְאוּ '''יְלָדִים וִילָדוֹת''' מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ|זכריה ח ד}}, מצב שיקרה כאשר בני ישראל יקיימו את דברי הנביא, {{צמ|אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם; וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ; כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי, נְאֻם ה'|זכריה ח טז}}.
 
וייתכן גם שהכוונה לזרם אידיאולוגי: כאשר זרם אידיאולוגי שלם לא מצליח להגיע למצב של "עטרת תפארת שיבה", כי כל הנכדים עוזבים אותו ועוברים לזרמים אחרים, הרי זה מראה שאותו זרם פגום ובעייתי, ואין בו '''דרך צדקה'''.
 
2. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את שכרו של אדם העושה מעשי צדקה וחסד: {{צפ|תוכן=אם ראית אדם שהוא מתעסק בתורה ובמעשים טובים ובגמילות חסדים, עתיד לזכות לעטרת שיבה, לכך נאמר '''בדרך צדקה תימצא'''}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) טז לא%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%20%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%28%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8%29%20%D7%98%D7%96%20%D7%9C%D7%90|מדרש משלי (בובר)]] )|}} , " {{צפ|תוכן=ההולך '''בדרך צדקה'''... ירבה ימים בגדולה }} {{צפ|תוכן=ותפארת}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:מצודות על משלי טז לא%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%96_%D7%9C%D7%90|מצודות]] ,|}} {{קטן|קטן= [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:רש"י על משלי טז לא%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%96_%D7%9C%D7%90|רש"י]] |}} {{קטן|קטן= )|}} . וחכמי המדרש הביאו כדוגמה את אבותינו:
 
::*אברהם, {{צמ|וְהֶאֱמִן בה', וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ '''צְדָקָה'''|בראשית טו ו}}, ושכרו, {{צמ|וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל|בראשית כד א}}.▼
::*יוסף,  {{צמ|וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף|בראשית מז יב}}, ושכרו,  {{צמ|וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף|בראשית נ כג}}.▼
::*דוד, {{צמ|וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט '''וּצְדָקָה''' לְכָל עַמּוֹ|שמואל ב ח טו}}, ושכרו, {{צמ|וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים|מלכים א א א}}.▼
 
ומצד שני:▼
::*בית עלי, {{צמ|לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי|שמואל א ב כט}}ועונשם, {{צמ|וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים|שמואל א ב לג}}.▼
 
ולמדו מכאן עצה מעשית: {{צפ|תוכן=רבי מאיר אזל לממלא, ראה אותן כולן שחורי ראש. אמר להם 'תאמר ממשפחת בית עלי אתם, דכתיב וכל מרבית ביתך ימותו אנשים? אמרו ליה 'רבי, התפלל עלינו!' אמר להם 'לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה'. מה טעמיה? '''עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה'''. והיכן היא מצויה? '''בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא'''. ממי אתה למד? מאברהם, שכתוב בו  '''ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט''', זכה לזקנה, '''ואברהם זקן בא בימים'''}} {{קטן|קטן= ( [[בראשית רבה נט א]] )|}} .▼
 
3. ויש שקישרו את הפסוק למצוות כיבוד הזקנים, {{צמ|מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'|ויקרא יט לב}}: {{צפ|תוכן='''השיבה''' היא '''עטרת תפארת,''' שמחויבים לתת כבוד לזקנים על שבחנו הימים ועשו רב טוב והשלימו תכליתם, אבל העטרת הזה לא '''תמצא''' רק '''בדרך צדקה''', שאז כל שהוסיף ימים הוסיף מצות ומעשים טובים, אבל הרשע הוסיף לעשות רע ולא ילבש עטרת הימים}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי טז לא|מלבי"ם]] ).|}} ▼
 
4. וחכמי המשנה הסיקו מכאן, ש{{צפ|תוכן=הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים - נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר '''עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא'''}} {{קטן|קטן= (רבי שמעון בן יהודה/מנסיא, משום רבי שמעון בן יוחאי, [[משנה אבות ו ח]] )|}} .▼
 
</div> </div> </div>
 
▲::* אברהם, {{צמ|וְהֶאֱמִן בה', וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ '''צְדָקָה'''|בראשית טו ו}}, ושכרו, {{צמ|וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל|בראשית כד א}}.
▲::* יוסף,  {{צמ|וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף|בראשית מז יב}}, ושכרו,  {{צמ|וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף|בראשית נ כג}}.
▲::* דוד, {{צמ|וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט '''וּצְדָקָה''' לְכָל עַמּוֹ|שמואל ב ח טו}}, ושכרו, {{צמ|וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים|מלכים א א א}}.
 
▲ ומצד שני:
▲::* בית עלי, {{צמ|לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי|שמואל א ב כט}} ועונשם, {{צמ|וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים|שמואל א ב לג}}.
 
▲ולמדו מכאן עצה מעשית: {{צפ|תוכן=רבי מאיר אזל לממלא, ראה אותן כולן שחורי ראש. אמר להם 'תאמר ממשפחת בית עלי אתם, דכתיב  וכל מרבית ביתך ימותו אנשים? אמרו ליה 'רבי, התפלל עלינו!' אמר להם 'לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה'. מה טעמיה? '''עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה'''. והיכן היא מצויה? '''בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא'''. ממי אתה למד? מאברהם, שכתוב בו  '''ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט''', זכה לזקנה, '''ואברהם זקן בא בימים'''}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA%20%D7%A8%D7%91%D7%94%20%D7%A0%D7%98%20%D7%90|בראשית רבה נט א]] )|}} .
 
▲3. ויש שקישרו את הפסוק למצוות כיבוד הזקנים, {{צמ|מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'|ויקרא יט לב}}: {{צפ|תוכן='''השיבה''' היא '''עטרת תפארת,''' שמחויבים לתת כבוד לזקנים על שבחנו הימים ועשו רב טוב והשלימו תכליתם, אבל העטרת הזה לא '''תמצא''' רק '''בדרך צדקה''', שאז כל שהוסיף ימים הוסיף מצות ומעשים טובים, אבל הרשע הוסיף לעשות רע ולא ילבש עטרת הימים}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי טז לא%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%96_%D7%9C%D7%90|מלבי"ם]] ).|}}
 
▲4. וחכמי המשנה הסיקו מכאן, ש{{צפ|תוכן=הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים - נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר '''עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא'''}} {{קטן|קטן= (רבי שמעון בן יהודה/מנסיא, משום רבי שמעון בן יוחאי, [[%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95_%D7%97|משנה אבות ו ח]] )|}} .
<noinclude>
[[קטגוריה:בין{{סיכום הוריםעל לילדיםפסוק|משלי|טז|טז ל|לא|טז לב|הבהרה=לא]]}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/16-31.html}}▼
[[קטגוריה:נבואות מקבילות לפסוקי משלי|משלי טז לא]]
[[קטגוריה:נישואין ומשפחה בספר משלי|משלי טז לא]]
[[קטגוריה:סגלות משלי טז|משלי טז לא]]
[[קטגוריה:ישעיהו נו ד|משלי טז לא]]
[[קטגוריה:משלי טז לא|משלי טז לא]]
[[קטגוריה:משלי יג כב|משלי טז לא]]
[[קטגוריה:תהלים קג יז|משלי טז לא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/16-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-04-22.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/16-31.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/16-31}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|טז|טז ל|לא|טז לב|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_טז_לא"