ביאור:משלי טו יז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|טו|טו טז|יז|טו יח|קטגוריה=1}}
|מצודות='''ארוחה''' של '''ירק''' במקום ש'''אוהבין''' אותו, '''טובה''' יותר '''מ'''סעודת '''שור''' הפטם על ה'''אבוס''' במקום ש'''שונאין''' אותו.
|תרגום='''טוב''' יותר לתת
}}▼
▲{{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם - מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ.|משלי טו יז}}
▲'''טוב''' יותר לתת לזולת '''ארוחת ירק''' פשוטה וזולה עם '''אהבה''' מכל הלב, מלתת לו ארוחה '''משור אבוס''' (מפוטם) יוקרתי ויקר, שבגלל עלותו הגבוהה לנותן, עלול לעורר אצלו תסכול '''ושנאה''' כלפי המקבל.
▲ביאור נוסף: '''טוב''' יותר לאכול '''ארוחת ירק''' בחברתם של אנשים פשוטים '''האוהבים''' את הזולת, מלאכול '''שור אבוס''' בחברתם של אנשים עצבניים ומלאי '''שנאה'''.
==דקויות==▼
▲== דקויות ==
בין שני חצאי הפסוק ישנם שני ניגודים:
מה הקשר בין שני הניגודים?
1. לפי רוב המפרשים, '''ארוחת ירק''' מסמלת סעודה פשוטה וזולה
2. ואפשר לראות כאן גם רמז להשקפת עולם צמחונית: '''ארוחת ירק''' מבטאת '''אהבה''' וחמלה על בעלי החיים, אולם סעודה של '''שור אבוס''' - {{צפ|תוכן=שאובסין לו המאכל בפיו על כרחו כדי לפטמו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} - מבטאת שנאה הדדית בין האדם לבין בעלי החיים שמאביסים אותם בעל כרחם.▼
מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, כמו אברהם, שנתן לאורחיו '''שור אבוס''' באהבה
רעיון דומה מצאנו בדרשה של ר' יוחנן על {{צמ|מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ|משלי ג לג}}( [[ביאור:מארת ה' בבית רשע, ונוה צדיקים יברך|פירוט]] ): {{צפ|תוכן='''מארת ה' בבית רשע''' - זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה; '''ונוה צדיקים יבורך -''' זה חזקיה מלך יהודה, שהיה אוכל '''ליטרא ירק''' בסעודה}} {{קטן|קטן= (ר' יוחנן, בבלי סנהדרין צד:)|}} .▼
מצד שני, גם לנתינה החומרית יש חשיבות: לא נאמר "טוב לא לתת ארוחה בכלל, מלתת שור אבוס ושנאה בו" אלא '''טוב ארוחת ירק...''', כלומר, צריך לתת לפחות ארוחה פשוטה, כדי שהעני לא יגווע ברעב. עדיף שייעלב קצת וימשיך לחיות, מאשר שימות
ספר משלי, כדרכו, מציע את דרך האמצע - שילוב בין נתינה חומרית לנתינה רגשית: '''טוב''' להשקיע גם בנתינה חומרית צנועה - '''ארוחת ירק''', וגם בנתינה רגשית - '''ואהבה שם'''.
2. עד כאן פירשנו שהפסוק מכוון '''לנותן''' הצדקה - שישים לב גם לצד הרגשי של הנתינה ולא רק לצד החומרי; אולם הפסוק יכול להתייחס גם '''למקבל''' - הצריך לבחור בין סעודה גדולה ודשנה במקום '''ששונאים''' אותו, לבין ארוחה פשוטה וצנועה במקום '''שאוהבים''' אותו. החכם ממליץ לבחור באפשרות השניה, כי האהבה תורמת לבריאות הרוחנית של האדם, החשובה לא פחות מבריאותו החומרית {{קטן|(רלב"ג, וכן ומצודת דוד)}}.3. וייתכן שהפסוק מכוון לכל משפחה, ומתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים. פירוש זה מתאים למשמעות המילה '''"'''{{צפ|תוכן=ארוחה - ענין האכילה התמידית בכל יום, כמו}} {{צמ|וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד|ירמיהו נב לד}}{{קטן| (מצודת ציון)}}.▼
▲
==הקבלות==▼
הפסוק שלנו מדבר על סעודה של חול; פסוק דומה מדבר על סעודה של קודש, {{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב|משלי יז א}}( [[ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה|פירוט]] ) ▼
'''הסיפור מאחרי הפסוק''' -▼
{{צפ|תוכן=בא אחד מהם, נשתטח לפניו, ואמר לו 'אדוני המלך! אם רצונך, גלגל עמי היום'. מיד הלך עמו, והעלהו לעליה וזבח שור, הביאו לפניו מטעמים רבים, והתחיל משמיע לו דברי מלכותו, ואמר לו 'זכור אתה שעשית כך וכך ביום פלוני כשהיית מלך?' מייד, כיוון שהזכיר לו ימי מלכותו, התחיל בוכה וגועה, וכן כל אותה הסעודה, עד שעמד משם שבע מבכייתו.}}▼
{{צפ|תוכן=למחר פגע בו חבירו, התחיל משתטח לפניו ואמר לו 'אדוני המלך, רצונך שתגלגל עמי היום?' אמר לו 'שמא אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה חבירך אתמול?' אמר לו 'אדוני המלך, איש עני אני, אלא אם רצונך גלגל עמי היום במעט ירק שיש לי'. באותה שעה הלך לביתו, רחץ לו ידיו ורגליו, והביא לו מעט ירק, והתחיל אותו האיש מנחמו, ואמר לו 'אדוני המלך, שבועה נשבע הקב"ה לאביך שאינו פוסק מלוכה מזרעו, שנאמר (תהלים קלב יא): "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך ", אלא כך הוא דרכו של הקב"ה, מוכיח וחוזר ומוכיח, שנאמר (משלי ג יב): "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה ", אבל הקב"ה מחזירך למלכותך'. כיוון ששמע שלמה כך, מייד נתקררה דעתו עליו, ושמח מאותה סעודה של ירק, ועמד משם שבע.}}▼
{{צפ|תוכן=אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי אבון בן בנימין בשם רבי יוסי בן זמרא: כיוון שחזר שלמה למלכותו, כתב בחכמתו: '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' שאכלתי אצל העני, '''משור אבוס ושנאה בו''' שהאכילני אותו עשיר שהזכירי צערי}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) טו יז|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .</div> <div class="cell ecot longcell">▼
▲ספר משלי מציע, כדרכו, את דרך האמצע. הפסוק מכוון לאדם שרוצה לתת אוכל לעני: האדם רוצה לקיים את מצוות הצדקה בהידור רב, הוא רוצה להכין לעני סעודה דשנה ומשביעה, ולכן הוא קונה '''שור''' מפוטם ושוחט אותו לכבוד האורח; אך בזמן הסעודה, יצר הרע לוחש לו "למה בזבזת כל-כך הרבה כסף על ה'בטלן' הזה? לא היה עדיף שתשמור את השור לעצמך?"; וכך היצר מטריד אותו עד שבסוף הסעודה הוא כבר די שונא את העני שבא, כביכול, 'לגזול' את רכושו, והשנאה הזאת מתבטאת בהתנהגות, והעני רואה ונעלב. לאדם כזה אומר הכתוב "עדיף שתיתן לעני ארוחה פשוטה וזולה, '''ארוחת ירק''', ותנהג עמו '''באהבה''' - מאשר לתת לו סעודה גדולה ויקרה, שתגרום לך '''לשנוא''' אותו ולפגוע ברגשותיו": {{צפ|תוכן='''טוב ארוחת ירק''' לתת לעני '''ואהבה שם''', להראות לו פנים יפות... מלהאכילו בשר שמן ויראנו פנים זועפות}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
▲מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, כמו אברהם, שנתן לאורחיו '''שור אבוס''' באהבה, {{צמ|וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ|בראשית יח ז}}; אבל הפסוק פונה לבני אדם רגילים שצריכים לבחור בין שתי האפשרויות.
▲מצד שני, גם לנתינה החומרית יש חשיבות: לא נאמר "טוב לא לתת ארוחה בכלל, מלתת שור אבוס ושנאה בו" אלא '''טוב ארוחת ירק...''', כלומר, צריך לתת לפחות ארוחה פשוטה, כדי שהעני לא יגווע ברעב. עדיף שייעלב קצת וימשיך לחיות, מאשר שימות בכבוד.
▲3. וייתכן שהפסוק מכוון לכל משפחה, ומתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים.
▲רעיון דומה מצאנו בדרשה של ר' יוחנן על {{צמ|מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ|משלי ג לג}}
▲== הקבלות ==
▲הפסוק שלנו מדבר על סעודה של חול; פסוק דומה מדבר על סעודה של קודש, {{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב|משלי יז א}}
▲ {{צפ|תוכן=אמר רבי לוי: כנגד מי אמר שלמה פסוק זה? כנגד שני בני אדם שפגעוהו בשעה שירד ממלכותו והיה מחזר על הפתחים בשביל פרנסה. פגעו בו שני בני אדם שהיו מכירין אותו:}}{{צפ|תוכן=בא אחד מהם, נשתטח לפניו, ואמר לו 'אדוני המלך! אם רצונך, גלגל עמי היום'. מיד הלך עמו, והעלהו לעליה וזבח '''שור''', הביאו לפניו מטעמים רבים, והתחיל משמיע לו דברי מלכותו, ואמר לו 'זכור אתה שעשית כך וכך ביום פלוני כשהיית מלך?' מייד, כיוון שהזכיר לו ימי מלכותו, התחיל בוכה וגועה, וכן כל אותה הסעודה, עד שעמד משם שבע מבכייתו.}}
▲{{צפ|תוכן=למחר פגע בו חבירו, התחיל משתטח לפניו ואמר לו 'אדוני המלך, רצונך שתגלגל עמי היום?' אמר לו 'שמא אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה חבירך אתמול?' אמר לו 'אדוני המלך, איש עני אני, אלא אם רצונך גלגל עמי היום במעט '''ירק''' שיש לי'. באותה שעה הלך לביתו, רחץ לו ידיו ורגליו, והביא לו מעט ירק, והתחיל אותו האיש מנחמו, ואמר לו 'אדוני המלך, שבועה נשבע הקב"ה לאביך שאינו פוסק מלוכה מזרעו, שנאמר (תהלים קלב יא): "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך ", אלא כך הוא דרכו של הקב"ה, מוכיח וחוזר ומוכיח, שנאמר (משלי ג יב): "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה ", אבל הקב"ה מחזירך למלכותך'. כיוון ששמע שלמה כך, מייד נתקררה דעתו עליו, ושמח מאותה סעודה של ירק, ועמד משם שבע.}}
▲{{צפ|תוכן=אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי אבון בן בנימין בשם רבי יוסי בן זמרא: כיוון שחזר שלמה למלכותו, כתב בחכמתו: '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' שאכלתי אצל העני, '''משור אבוס ושנאה בו''' שהאכילני אותו עשיר שהזכירי צערי}} {{קטן|
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/15-17.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/15-17}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|טו|טו טז|יז|טו יח|קטגוריה=1}}
| |||