ויקיטקסט

ביאור:משלי י לא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ל|לא|י לב|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת.|משלי י לא}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ל|לא|י לב|קטגוריה=1}}
|מצודות=
|תרגום='''פיו''' של '''צדיק''' תמיד '''מניב '''(נותן פירות של) '''חכמה''';   אולם '''לשון''' של איש '''תהפוכות''' (ההופך את דעתו מצד לצד בהתאם לאינטרסים מתחלפים) אינה מניבה פירות, והיא כמו עץ-סרק שמותר ש'''לכרותכורתים''' אותו כי אין בו תועלת. ▼
}}▼
 
 
== דקויות ==▼
<div class="page single_height">
=== מה זה '''ינוב'''? ===
'''ינוב''' - מהשורש ניב, מזכיר מצד אחד את הביטוי '''ניב שפתיים''' שפירושו דיבור, ומצד שני את המילה '''תנובה''' שמשמעה יבול ופרי. ▼
 
▲{{צמ|פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת.|משלי י לא}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲'''פיו''' של '''צדיק''' תמיד '''מניב '''(נותן פירות של) '''חכמה''';   אולם '''לשון''' של איש '''תהפוכות''' (ההופך את דעתו מצד לצד בהתאם לאינטרסים מתחלפים) אינה מניבה פירות, והיא כמו עץ-סרק שמותר '''לכרות''' אותו.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
▲==דקויות==
 
▲'''ינוב''' - מהשורש ניב, מזכיר מצד אחד את הביטוי '''ניב שפתיים''' שפירושו דיבור, ומצד שני את המילה '''תנובה''' שמשמעה יבול ופרי.
 
1. הפסוק מציג ניגוד בין:
 
::* '''פי הצדיק''' הנמשל לעץ '''המניב''' פרי, לבין:
::* '''לשון תהפוכות''' הנמשלת לעץ שאינו מניב פרי, ולכן אפשר '''לכרות''' אותו.
 
כלומר:
 
::* דברי '''הצדיק''' הם כנים, הוא באמת מאמין במה שהוא אומר, ולכן, גם אם לא מסכימים איתו, אפשר ללמוד ממנו - הדיבורים שלו '''מניבים''' פירות של '''חכמה''' ( [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= דברים שאפשר ללמוד מהם]] ); הצדיק הוא הנוהג בצדק, ולכן הוא בהכרח גם חכם - ראו [[ביאור:לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש|לשפוט בצדק - בחכמה ובתבונה ולא ברגש]] .
::* אולם, ישנם אנשים (למשל, פוליטיקאים "מזגזגים"), שדבריהם הם דברי '''תהפוכות''' ( [[ביאור:תהפוכות = זיג-זג פוליטי|= דעות מתהפכות ומשתנות בהתאם לצרכים הפוליטיים של האומר]] ): הם לא מאמינים במה שהם אומרים, לא מתעמקים בטענות ובנימוקים, ולכן דבריהם אינם מקדמים כל דיון ענייני בבעיות שעל הפרק; אין שום דבר חכם שאפשר ללמוד מהם; הם לא מניבים שום פירות; ולכן הם משולים לעץ סרק, שאפשרשמותר '''לכרות''' אותו.
 
2. ע"פ חלק מהמפרשים, הפסוק אינו מציג ניגוד, אלא הצלע השניה היא המשך של הצלע הראשונה: 
 
::*" {{צפ|תוכן=באמרי פיו}} (של הצדיק) {{צפ|תוכן=יוכלל חכמה ומוסר ומרמז, לומר ש '''לשון תהפוכות תיכרת'''}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} - דברי החכמה של הצדיק כוללים גם דברי איום ואזהרה מפני אנשי תהפוכות;
::*" {{צפ|תוכן='''הצדיק''' יעמיד כנגדו}} (כנגד איש תהפוכות) {{צפ|תוכן=מופתי הניסיון והבחירה... ועל-ידי כן '''תיכרת לשון תהפוכות'''...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} - דברי החכמה של הצדיק כוללים גם תשובה והוכחה כנגד דברי אנשי התהפוכות.
 
הפועל '''תיכרת''' יכול לתאר גם את עונשו של האיש המדבר '''לשון תהפוכות''' - אנשים יפסיקו להתייחס ברצינות לדבריו, ולשונו כאילו תהיה '''כרותה''' וחסרת ערך.
 
== הקבלות ==▼
</div> <div class="cell hqblot longcell">
המשל בפסוק מסתמך על דיני המלחמה ב {{צמ|כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, '''כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת''', כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.    רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא, '''אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ''', וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ|דברים כ יט}}:▼
 
▲==הקבלות==
 
▲המשל בפסוק מסתמך על דיני המלחמה ב {{צמ|כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, '''כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת''', כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.    רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא, '''אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ''', וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ|דברים כ יט}}:
 
אסור לכרות עץ הנותן פרי מאכל (והוא משל לפיו של הצדיק), אך מותר לכרות עץ סרק שאינו נותן פירות (והוא משל ללשון תהפוכות).▼
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
▲אסור לכרות עץ הנותן פרי מאכל (והוא משל לפיו של הצדיק), אך מותר לכרות עץ סרק שאינו נותן פירות (והוא משל ללשון תהפוכות). '''כריתה''' כמובן במשמעות מושאלת - אנשים מפסיקים להתייחס ברצינות לדבריו, ולשונו כאילו '''כרותה''' וחסרת השפעה.
<noinclude>
[[קטגוריה:דיבור{{סיכום בספרעל משליפסוק|משלי|י|י ל|לא|י לב|הבהרה=לא]]}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-31.html}}▼
[[קטגוריה:טבע בספר משלי|משלי י לא]]
[[קטגוריה:משלי י לא|משלי י לא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-07-28.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-31.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-31}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ל|לא|י לב|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_י_לא"