ביאור:משלי י ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|הבהרה=כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום='''אוצרות''' שהושגו בדרכי '''רשע''', '''לא''' יביאו '''תועלת''' לבעליהם - הוא לא יצליח להשתמש בהם בצורה מועילה; אולם אוצרות שהושגו בדרכי '''צדק''' יביאו תועלת רבה לבעליהם, הוא יצליח להשתמש בהם באופן ש'''יציל''' את חייו '''ממוות'''.
}}
 
<div class="page single_height">
 
== דקויות ==
{{צמ|לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.|משלי י ב}}
בלשון חז"ל ובלשון ימינו, '''צדקה''' היא מתנה שנותנים לעניים. אולם, בלשון המקרא, בכל הפסוקים שמצווים בפירוש לתת מתנות או הלוואות לעניים, לא נזכרה מילה זו{{קטן| (למשל ויקרא יט י, ויקרא כה לה, דברים טו ח, דברים טו י)}}, לכן, מסתבר שבלשון המקרא למילה '''צדקה''' ישנה משמעות אחרת {{קטן|(כמו מילים רבות נוספות שמשמעותן בלשון חז"ל שונה ממשמעותן בלשון המקרא)}}. היא באה [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|מהשורש '''צדק''']], המנוגד ל'''רשע'''. ובפסוק שלנו, יש '''אוצרות רשע''' - אוצרות שהושגו בדרכי מרמה ואלימות, ולעומתם '''צדקה''' - אוצרות שהושגו בדרכי צדק ויושר.
 
מטרת הפסוק היא ללמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
'''אוצרות רשע''' - שהושגו תוך [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|תחבולות וגרימת נזק לזולת]] - '''לא יועילו''' - כי הרשע לא יצליח להשתמש בכספו באופן שיביא לו תועלת; אותו רֶשַע, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, ישבש את שיקול הדעת שלו ויגרום לכך שהוא יבזבז את כספו לחינם, כמו בפסוקים:
'''אוצרות''' שהושגו בדרכי '''רשע''', '''לא''' יביאו '''תועלת''' לבעליהם - הוא לא יצליח להשתמש בהם בצורה מועילה;   אולם -
 
* {{צמ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי ימו[יָמָיו] ""יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל|ירמיהו יז יא}}*.
אוצרות שהושגו בדרכי '''צדק''' יביאו תועלת רבה לבעליהם, הוא יצליח להשתמש בהם באופן ש'''יציל''' את חייו '''ממוות'''.
* {{צמ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה|קהלת ה יב}}.
* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ; זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא|קהלת ו ב}}.
 
ומצד שני, אוצרות של '''צדקה''' - שהושגו בהקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע - '''יצילו ממוות''' - כי הצדיק יידע איך להשתמש בכספו באופן שיציל את חייו; אותו צֶדֶק, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, יעזור לו גם להשתמש בכספו בצורה המועילה ביותר האפשרית.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
 
== הקבלות ==
1. בפסוק הקודם, "'''משלי שלמה...''' ", פירשנו שהמשל יכול להתייחס גם לשלמה עצמו. ייתכן שגם הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון. ישנם כמה פסוקים המדברים על האוצרות שאסף שלמה:
 
* {{צמ|וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה', וַיָּבֵא '''שְׁלֹמֹה''' אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן '''בְּאֹצְרוֹת''' בֵּית ה'|מלכים א ז נא}}.
בפסוק הקודם, "'''משלי שלמה...''' ", פירשנו שהמשל יכול להתייחס גם לשלמה עצמו. ייתכן שגם הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון. ישנם כמה פסוקים המדברים על האוצרות שאסף שלמה:
* רחבעם בן שלמה נתן את האוצרות לשישק מלך מצרים, כאשר עלה על ירושלים, {{צמ|וַיִּקַּח אֶת '''אֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וְאֶת '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב '''אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה'''|מלכים א יד כו}}
 
* אסא בן רחבעם נתן את מה שנשאר מהאוצרות להדד מלך ארם, כדי שיעזור לו במלחמה מול מלך ישראל, {{צמ|וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים '''בְּאוֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וְאֶת '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית מלך[הַמֶּלֶךְ] , וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם [הַמֶּלֶךְ] אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר|מלכים א טו יח}}
::* {{צמ|וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה', וַיָּבֵא '''שְׁלֹמֹה''' אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן '''בְּאֹצְרוֹת''' בֵּית ה'|מלכים א ז נא}}.
* יהואש מלך יהודה, צאצא של אסא, נתן את מה שנשאר מהאוצרות לחזאל מלך ארם, {{צמ|וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת קֳדָשָׁיו וְאֶת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא '''בְּאֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם|מלכים ב יב יט}}
::*רחבעם בן שלמה נתן את האוצרות לשישק מלך מצרים, כאשר עלה על ירושלים, {{צמ|וַיִּקַּח אֶת '''אֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וְאֶת '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב '''אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה'''|מלכים א יד כו}}
* יהואש מלך ישראל לקח את מה שנשאר מהאוצרות מידיו של אמציה בן יהואש מלך יהודה, {{צמ|וְלָקַח אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית ה' '''וּבְאֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה|מלכים ב יד יד}}
::*אסא בן רחבעם נתן את מה שנשאר מהאוצרות להדד מלך ארם, כדי שיעזור לו במלחמה מול מלך ישראל, [[מלכים א טו יח]]: {{צ|וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים '''בְּאוֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וְאֶת '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית מלך[הַמֶּלֶךְ] , וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם [הַמֶּלֶךְ] אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר}}
::*יהואש מלך יהודהאחז, צאצא של אסאאמציה מלך יהודה, נתןשלח את מה שנשאר מהאוצרות לחזאללמלך מלך ארםאשור, {{צמ|וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁאָחָז מֶלֶךְאֶת יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת קֳדָשָׁיוהַכֶּסֶף וְאֶת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית ה' '''בְּאֹצְרוֹתוּבְאֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַללְמֶלֶךְ מֵעַלאַשּׁוּר יְרוּשָׁלִָםשֹׁחַד|מלכים ב יבטז יטח}}
::*יהואש מלךחזקיה ישראלבן אחז לקחנתן את מה שנשאר מהאוצרות מידיולמלך של אמציה בן יהואש מלך יהודהאשור, {{צמ|וְלָקַחוַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַזָּהָבהַכֶּסֶף וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִיםהַנִּמְצָא בֵּית ה' '''וּבְאֹצְרוֹת''' בֵּיתבֵית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה|מלכים ב ידיח ידטו}}
::*אחז, צאצאנבוכדנאצר של אמציה מלך יהודה, שלחלקח את מה שנשאר מהאוצרות, למלךכאשר אשורהגלה את יהויכין מלך יהודה, {{צמ|וַיִּקַּחוַיּוֹצֵא אָחָזמִשָּׁם אֶת הַכֶּסֶףכָּל וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא'''אוֹצְרוֹת''' בֵּית ה' '''וּבְאֹצְרוֹתוְאוֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַחוַיְקַצֵּץ לְמֶלֶךְאֶת אַשּׁוּרכָּל שֹׁחַדכְּלֵי הַזָּהָב '''אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'|מלכים ב טזכד חיג}}
::*חזקיה בן אחז נתן את מה שנשאר מהאוצרות למלך אשור, {{צמ|וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵּית ה' '''וּבְאֹצְרוֹת''' בֵית הַמֶּלֶךְ|מלכים ב יח טו}}
::*נבוכדנאצר לקח את מה שנשאר מהאוצרות, כאשר הגלה את יהויכין מלך יהודה, {{צמ|וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית ה' '''וְאוֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב '''אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'|מלכים ב כד יג}}
 
ניתן לפרש את ההקבלה בשתי דרכים:
 
::* האוצרות של בית ה' ובית המלך כללו את האוצרות שהקדיש דוד. אלה ודאי היו אוצרות של '''צדקה''',  {{צמ|וַיְהִי דָּוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט '''וּצְדָקָה''' לְכָל עַמּוֹ|שמואל ב ח טו}}. והם אכן '''הצילו''' '''ממוות''' את צאצאיו של דוד, מלכי יהודה.
::* מצד שני, האוצרות כללו גם את האוצרות של שלמה, וייתכן שהם נחשבו ל '''אוצרות רשע''', שהרי הם נאספו תוך שיעבוד של בני ישראל, [[מלכים א יב ד]]: " {{צצמ|אָבִיךָ}} "{{צ|תוכן= '''הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ''', וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ }} {{צ|"הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ|מלכים א יב ד}} ". אוצרות אלו אכן '''לא הועילו''' לשלמה - הם רק נלקחו ונשדדו על-ידי מלכים זרים.
 
האם ניתן לפרש גם הפסוק הבא על שלמה? נשאיר שאלה זו לקוראים.
 
בפרק הבא נמצא פסוק דומה, {{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד}}. הפסוק שלנו מדבר על '''אוצרות רשע''', שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על '''הון''' כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא '''ביום עברה''' ( [[ביאור:לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות|פירוט]] ).
 
'''אוצרות רשע''' נזכרו גם ב {{צמ|עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע '''אֹצְרוֹת רֶשַׁע''', וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה|מיכה ו י}}; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י)|}} . הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.
 
הפסוק שלנו נמצא בפסקה הראשונה של פרק י, ב [[ביאור:איך להתעשר|קטע המסביר על חש<span class="future">
''' יבות החינוך הכלכלי לילדים]] . כשמסבירים לילדים איך לעשות כסף, הדבר הראשון שצריך ללמד אותם הוא שיקפידו על כללי הצדק. [[ביאור:לא ירעיב ה' נפש צדיק והוות רשעים יהדוף|הפסוק הבא (פסוק ג) מדבר גם הוא על רשע, צדק ומצב כלכלי]] .<span class="future">
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
כסף הוא רק אמצעי - אנשים לא צריכים את הכסף עצמו אלא את מה שהכסף קונה, את ה"תועלת" של הכסף. ספר משלי מלמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:
 
'''אוצרות רשע''' [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|= כסף שהושג תוך תחבולות וגרימת נזק לזולת]] ;
 
'''לא יועילו אוצרות רשע''' = כי הרשע לא יצליח להשתמש בכספו באופן שיביא לו תועלת; אותו רֶשע, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, ישבש את שיקול הדעת שלו ויגרום לכך שהוא יבזבז את כספו לחינם, כמו בפסוקים:
 
::* [[ירמיהו יז יא]]: " {{צ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי ימו[יָמָיו]}} {{צ|יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל}} "( [[ביאור:קורא דגר ולא ילד = עושה עושר ולא במשפט|פירוט]] )
::* {{צמ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה|קהלת ה יב}}
::* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ; זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא|קהלת ו ב}}
 
'''צדקה''' [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|= כסף שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע, ולא לעשות עוול]] .
 
'''וצדקה תציל ממוות''' = כי הצדיק יידע איך להשתמש בכספו באופן שיציל את חייו; אותו צדק, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, יעזור לו גם להשתמש בכספו בצורה המועילה ביותר האפשרית.
 
בנוסף, ייתכן שהצדיק יזכה באותם אוצרות שהרשע אסף:
 
::* {{צמ|כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ|קהלת ב כו}}
::* [[משלי כח ח]]: " {{צ|מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ}} {{צ|ובתרבית[וְתַרְבִּית],}} {{צ|לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ}} "
::* {{צמ|אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף, וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ - יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ, וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק|איוב כז טז}}
 
-
 
על-דרך הדרש, ניתן לפרש את הפסוק שלנו בשינוי פיסוק: "לא יועילו אוצרות - רשע": כשאדם שומר אוצרות ואינו משתמש בהם באופן מועיל - זה רשע; ומצד שני, {{צפ|תוכן=הצדקה כן מועילה, מכיוון שעצם הצדקה היא נתינה, יחס, מבט ופעילות לכיוון האחר, היא עצמה גם פעילה ועוזרת, בניגוד לאוצרות, שמהותם שמירה, שנשארות להשמר היכן שהם - ללא תועלת. הצדקה, אם כן, מצילה את האדם מהמוות. נראה, שהמוות שמדובר פה הוא גם המוות הפשוט, הפיזי, וגם המוות הרוחני. אדם שכל חייו מרוכזים בעצמו, בשמירת האוצרות שלו ובנכסיו, ההתייחסות אליו תהיה בהתאם, ללא שום דאגה ויחס. רק יכולתו של האדם לצאת מתחום המצומצם שלו עצמו, ולהבין ולידע את הצרכים של אנשים אחרים, גורמת לו להינצל בעצמו, מחיים של חוסר חיים, של חוסר מעש ופעילות}} {{קטן|קטן= (אורי בירן, [http://www.hibbur.org/show.asp?id=22287 נקודת חיבור] )|}} .
 
</div> </div> </div>
 
 
 
האם ניתן לפרש גם את הפסוק הבא על שלמה? נשאיר שאלה זו לקוראים.
 
2. בפרק הבא נמצא פסוק דומה, {{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד}}. הפסוק שלנו מדבר על '''אוצרות רשע''', שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על '''הון''' כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא '''ביום עברה'''*.
 
3. '''אוצרות רשע''' נזכרו גם ב{{צמ|עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע '''אֹצְרוֹת רֶשַׁע''', וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה|מיכה ו י}}; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" {{קטן|(ע"פ רש"י)}}. הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|הבהרה=לא}}
[[קטגוריה:עושר בספר משלי|משלי י ב]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-02.html}}
[[קטגוריה:נבואות מקבילות לפסוקי משלי|משלי י ב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי י|משלי י ב]]
[[קטגוריה:צדק פרטי|משלי י ב]]
[[קטגוריה:איוב כז טז|משלי י ב]]
[[קטגוריה:ירמיהו יז יא|משלי י ב]]
[[קטגוריה:משלי י ב|משלי י ב]]
[[קטגוריה:קהלת ב כו|משלי י ב]]
[[קטגוריה:קהלת ה יב|משלי י ב]]
[[קטגוריה:קהלת ו ב|משלי י ב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-02.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-10-26.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-02.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-02}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|קטגוריה=1}}