ביאור:משלי י ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|הבהרה=כן
|ציטוט=לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.
|מצודות=
|תרגום='''אוצרות''' שהושגו בדרכי '''רשע''', '''לא''' יביאו '''תועלת''' לבעליהם - הוא לא יצליח להשתמש בהם בצורה מועילה; אולם אוצרות שהושגו בדרכי '''צדק''' יביאו תועלת רבה לבעליהם, הוא יצליח להשתמש בהם באופן ש'''יציל''' את חייו '''ממוות'''.
}}
== דקויות ==
בלשון חז"ל ובלשון ימינו, '''צדקה''' היא מתנה שנותנים לעניים. אולם, בלשון המקרא, בכל הפסוקים שמצווים בפירוש לתת מתנות או הלוואות לעניים, לא נזכרה מילה זו{{קטן| (למשל ויקרא יט י, ויקרא כה לה, דברים טו ח, דברים טו י)}}, לכן, מסתבר שבלשון המקרא למילה '''צדקה''' ישנה משמעות אחרת {{קטן|(כמו מילים רבות נוספות שמשמעותן בלשון חז"ל שונה ממשמעותן בלשון המקרא)}}. היא באה [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|מהשורש '''צדק''']], המנוגד ל'''רשע'''. ובפסוק שלנו, יש '''אוצרות רשע''' - אוצרות שהושגו בדרכי מרמה ואלימות, ולעומתם '''צדקה''' - אוצרות שהושגו בדרכי צדק ויושר.
מטרת הפסוק היא ללמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:
'''אוצרות רשע''' - שהושגו תוך [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|תחבולות וגרימת נזק לזולת]] - '''לא יועילו''' - כי הרשע לא יצליח להשתמש בכספו באופן שיביא לו תועלת; אותו רֶשַע, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, ישבש את שיקול הדעת שלו ויגרום לכך שהוא יבזבז את כספו לחינם, כמו בפסוקים:
* {{צמ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי ימו[יָמָיו] ""יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל|ירמיהו יז יא}}*.
* {{צמ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה|קהלת ה יב}}.
* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ; זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא|קהלת ו ב}}.
ומצד שני, אוצרות של '''צדקה''' - שהושגו בהקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע - '''יצילו ממוות''' - כי הצדיק יידע איך להשתמש בכספו באופן שיציל את חייו; אותו צֶדֶק, שבו השתמש כדי להשיג את כספו, יעזור לו גם להשתמש בכספו בצורה המועילה ביותר האפשרית.
== הקבלות ==
1. בפסוק הקודם, "'''משלי שלמה...''' ", פירשנו שהמשל יכול להתייחס גם לשלמה עצמו. ייתכן שגם הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון. ישנם כמה פסוקים המדברים על האוצרות שאסף שלמה:
* {{צמ|וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה', וַיָּבֵא '''שְׁלֹמֹה''' אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן '''בְּאֹצְרוֹת''' בֵּית ה'|מלכים א ז נא}}.
* רחבעם בן שלמה נתן את האוצרות לשישק מלך מצרים, כאשר עלה על ירושלים, {{צמ|וַיִּקַּח אֶת '''אֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וְאֶת '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב '''אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה'''|מלכים א יד כו}}
* אסא בן רחבעם נתן את מה שנשאר מהאוצרות להדד מלך ארם, כדי שיעזור לו במלחמה מול מלך ישראל, {{צמ|וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים '''בְּאוֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וְאֶת '''אוֹצְרוֹת''' בֵּית מלך[הַמֶּלֶךְ] , וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם [הַמֶּלֶךְ] אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר|מלכים א טו יח}}
* יהואש מלך יהודה, צאצא של אסא, נתן את מה שנשאר מהאוצרות לחזאל מלך ארם, {{צמ|וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת קֳדָשָׁיו וְאֶת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא '''בְּאֹצְרוֹת''' בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם|מלכים ב יב יט}}
* יהואש מלך ישראל לקח את מה שנשאר מהאוצרות מידיו של אמציה בן יהואש מלך יהודה, {{צמ|וְלָקַח אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית ה' '''וּבְאֹצְרוֹת''' בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה|מלכים ב יד יד}}
ניתן לפרש את ההקבלה בשתי דרכים:
האם ניתן לפרש גם את הפסוק הבא על שלמה? נשאיר שאלה זו לקוראים.
2. בפרק הבא נמצא פסוק דומה, {{צמ|לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת|משלי יא ד}}. הפסוק שלנו מדבר על '''אוצרות רשע''', שאינם מועילים כלל; והפסוק בפרק יא מדבר על '''הון''' כלשהו, גם אם הושג ביושר. הון כזה יכול להועיל בדרך כלל, אך לא '''ביום עברה'''*.
3. '''אוצרות רשע''' נזכרו גם ב{{צמ|עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע '''אֹצְרוֹת רֶשַׁע''', וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה|מיכה ו י}}; זו שאלה רטורית: "האמנם יישאר משהו בבית הרשע מכל האוצרות שאגר ברשע, ומכל המשקלות שבהן רימה אנשים?" {{קטן|(ע"פ רש"י)}}. הפסוק שלנו נותן תשובה שלילית לשאלה זו.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-02.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-02}}
</noinclude>
|