ויקיטקסט

ביאור:משלי ט יג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ט|ט יב|יג|ט יד|הבהרה=כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה;
{{סיכום על פסוק|משלי|ט|ט יב|יג|ט יד|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=שמענו את גברת חכמות; נעבור עכשיו לחלק אחר של העיר, ונשמע את '''גברת כסילות''' -
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה;|משלי ט יג}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
שמענו את גברת חכמות; נעבור עכשיו לחלק אחר של העיר, ונשמע את '''גברת כסילות''' -
 
היא '''הומיה''', מפטפטת דברי '''פתיות''' והבל, '''ולא יודעת''' לבנות או לבשל או לעשות כל דבר-'''מה''' יצירתי;
 
ביאור נוסף:/ היא''' הומיה''', משמיעה קולות שוטפים וסוחפים, קולות של '''פיתוי''' ועמם קולות של ערעור "'''בלתי''' אפשרי '''לדעת מה''' האמת".
}}
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
== דקויות ==
=== מה זה '''בל ידעה מה'''? ===
1. לא יודעת לעשות שום דבר. בניגוד לאשת-חכמות, היודעת לבנות בית, לבשל אוכל ולערוך שולחן {{קטן|(פסוקים 1-2)}}, אשת-כסילות רק מדברת ומפטפטת ואינה יודעת ליצור שום דבר מועיל.
 
2. לא רוצה לדעת שום דבר. בניגוד לחכם ולצדיק, הרוצים לדעת ולהוסיף לקח{{קטן| (פסוק ט)}}, אשת כסילות מעדיפה לבלות את יומה בדיבורים ופטפוטים חסרי-שחר ולא לדעת שום דבר חדש{{קטן| (ע"פ ילקוט מעם לועז)}}. לפי זה, '''הומיה''' - מהשורש [[ביאור:המיה = קול גדול, שוטף ומטביע|המה]] המציין קול בהמי, שאין בו הגיון.
'''בל ידעה מה''' - כמה פירושים:
 
3. טוענת שאי אפשר לדעת שום דבר. הכסילות לא יכולה להביא הוכחות לדבריה, כי אין הוכחות לדברי-שקר. כל מטרתה היא להטיל ספק. היא אומרת "אני לא יודעת אם החכמה היא אמת או לא", "אי אפשר לדעת", "גם אתם לא יכולים לדעת", וכו'. כך, בדברי אי-ידיעה אלה, היא מנסה לערער את הביטחון של הנערים "המיישרים אורחותם", אלה שרק עכשיו התחילו להתקרב לחכמה, לקרר את ההתלהבות שלהם ולעצור את התקדמותם הרוחנית. לפי זה, '''הומיה''' - מהשורש [[ביאור:המיה = קול גדול, שוטף ומטביע|המה]] המציין קול שוטף וסוחף כגלי-הים. המילים "בל ידעה מה" הן-הן דברי הפיתוי שמטרתם לסחוף את השומעים אל הכסילות.
1. לא יודעת לעשות שום דבר.   בניגוד לאשת-חכמות, היודעת לבנות בית, לבשל אוכל ולערוך שולחן {{קטן|קטן= (פסוקים 1-2)|}} , אשת-כסילות רק מדברת ומפטפטת ואינה יודעת ליצור שום דבר מועיל.
 
2{{קטן|4. לאיש רוצהשפירשו לדעתשהיא שוםמדברת דבר.  שטויות בניגודכאלה לחכםשהיא ולצדיק,בעצמה הרוציםלא לדעתיודעת ולהוסיףמה לקחהיא {{קטן|קטן=  אומרת (פסוקע"פ טדעת מקרא)|}} , אשתאו כסילות""בל מעדיפהידעה לבלותמה אתתאמר יומהלפתות בדיבוריםהאנשים ופטפוטיםשימשכו חסרי-שחר ולא לדעת שום דבר חדש {{קטן|קטן=אליה"" (ערלב"פ ילקוט מעם לועזג)|}} .    לפי זה, '''הומיה''' - מהשורש [[ביאור:המיה = קול גדול, שוטף ומטביע|המה]] המציין קול בהמי, שאין בו הגיון.}}
 
3. טוענת שאי אפשר לדעת שום דבר.   הכסילות לא יכולה להביא הוכחות לדבריה, כי אין הוכחות לדברי-שקר. כל מטרתה היא להטיל ספק. היא אומרת "אני לא יודעת אם החכמה היא אמת או לא", "אי אפשר לדעת", "גם אתם לא יכולים לדעת", וכו'. כך, בדברי אי-ידיעה אלה, היא מנסה לערער את הביטחון של הנערים "המיישרים אורחותם", אלה שרק עכשיו התחילו להתקרב לחכמה, לקרר את ההתלהבות שלהם ולעצור את התקדמותם הרוחנית.   לפי זה, '''הומיה''' - מהשורש [[ביאור:המיה = קול גדול, שוטף ומטביע|המה]] המציין קול שוטף וסוחף כגלי-הים.   המילים "בל ידעה מה" הן-הן דברי הפיתוי שמטרתם לסחוף את השומעים אל הכסילות.  
 
4. יש שפירשו שהיא מדברת שטויות כאלה שהיא בעצמה לא יודעת מה היא אומרת {{קטן|קטן=   (ע"פ דעת מקרא)|}} , או {{צפ|תוכן=בל ידעה מה תאמר לפתות האנשים שימשכו אליה}} {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} . לפי זה, '''הומיה''' - מהשורש [[ביאור:המיה = קול גדול, שוטף ומטביע|המה]] המציין קול בהמי, שאין בו הגיון.
 
- אולם, לפי המשך הפרק גברת כסילות דווקא פועלת בתיכנון ובדעת ומשתמשת בתחבולות כדי לשכנע את הפתיים לאכול {{צ|מים גנובים ולחם סתרים}}.
 
5. מלבי"ם פירש שהפסוק מדבר על שתי נשים - גברת כסילות וגברת פתיות: {{צפ|תוכן=ויש הבדל בין הכסילות ובין הפתיות, שהפתיות הוא בחסר דעת וערמה, והוא כיונה פותה, אבל הכסילות הוא הסר מן החכמה בעבור המיית תאותו, והכסיל יודע חקי החכמה והוא לפעמים חכם גדול, רק יצר תאותו מוליכהו שולל, ועל-זה אמר ש"אשת כסילות הומיה", שהיא יודעת ומבינה רק שהיא הומיה ע"י המית התאוה ויצרו הרע, אבל "אשת פתיות הומיה ובל ידעה מה" כי הפתי אינו יודע מאומה}}.
 
- אולם, לפי המשך הפרק יש רק אישה אחת, '''אשת כסילות'''.
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
==הקבלות==
 
ישנן הקבלות רבות, חלקן ניגודיות, בין אשת כסילות בפרקנו לבין האשה הנואפת בפרק ז:
 
<div style="text-align: center;">
 
{| border=1
 
|-
<!--new row in table-->
 
|
<!--td open-->
פרק ז
|
<!--td open-->
'''פרק ט'''
 
|-
<!--new row in table-->
 
|
<!--td open-->
פסוקים 10-11: {{צ|וְהִנֵּה '''אִשָּׁה''' לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. ''' הֹמִיָּה''' הִיא וְסֹרָרֶת, '''בְּבֵיתָהּ''' לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ}}.
|
<!--td open-->
פסוקים 13-14: " {{צ|'''אֵשֶׁת''' כְּסִילוּת '''הֹמִיָּה''' פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה.}} {{צ|וְיָשְׁבָה לְפֶתַח '''בֵּיתָהּ''', עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת}} ".
|-
<!--new row in table-->
 
|
<!--td open-->
פסוק ח: {{צ|'''עֹבֵר''' בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ, '''וְדֶרֶךְ''' בֵּיתָהּ יִצְעָד}}
|
<!--td open-->
פסוק טו: {{צ|לִקְרֹא '''לְעֹבְרֵי דָרֶךְ''', הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם}}
|-
<!--new row in table-->
 
|
<!--td open-->
פסוק ז: {{צ|וָאֵרֶא '''בַפְּתָאיִם''', אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר '''חֲסַר לֵב'''}}.
|
<!--td open-->
פסוק טז: {{צ|מִי '''פֶתִי'''? יָסֻר הֵנָּה! '''וַחֲסַר לֵב''', וְאָמְרָה לּוֹ -}}
|-
<!--new row in table-->
 
|
<!--td open-->
פסוק יח: {{צ|לְכָה '''נִרְוֶה''' דֹדִים עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים}}.
|
<!--td open-->
פסוק יז: {{צ|'''מַיִם''' גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם}}.
|-
<!--new row in table-->
 
|
<!--td open-->
פסוק כג: {{צ|'''וְלֹא יָדַע''' כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא}}
 
פסוק כז: {{צ|דַּרְכֵי '''שְׁאוֹל''' בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת}}
|
<!--td open-->
פסוק יח: {{צ|'''וְלֹא יָדַע''' כִּי רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי '''שְׁאוֹל''' קְרֻאֶיהָ}}.
|}
<!--end of table--> </div>
 
האשה בפרק ז מתוארת בפירוש כזונה המפתה לניאוף;   האשה בפרק ט מתוארת במושג כללי יותר - כסילות, וגם הפיתוי שלה הוא כללי יותר - מים גנובים ולחם סתרים:
 
1. ניתן לפרש ש"מים גנובים" ו"לחם סתרים" הם משל לפיתויי זנות (כמו שבפרק ז הם מתוארים במילה "נִרְוֶה"); כך פירשו "דעת מקרא" בפרק ט.
 
2. וניתן גם לפרש להיפך - שהאשה הזונה בפרק ז היא רק משל לכל פיתויי הכסילות והתאוה; כך פירש הגאון מווילנה בפרק ז.
 
3. וניתן לפרש שאכן כל פרק הוא משל לעניין אחר - פרק ז הוא משל לעבירה ממש (כמו זנות או עבודה זרה), ופרק ט הוא משל לדברי הבל וביטול-זמן: {{צפ|תוכן=באישה זונה אמר שהיא הולכת לארוב... אבל כאן באשת כסילות אמר שיושבת על כיסא... לפי שרוב העולם להוטים אחרי ההבל והכסילות והיא אינה צריכה להשתדל אחריהם... כמו בתי עבודה-זרה של הנכרים [לעומת] בתי טיאטראות שלהם... שאע"פ שלפי הנראה אינם שוים במגמתם, מכל מקום הם שוים לעניין הכסילות, כי כולם הבל המה מעשה תעתועים, והנגררים אחריהם הולכים אחרי ההבל}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
---
 
הבדל נוסף הוא, שהאשה בפרק ז יוצאת מביתה ומסתובבת ברחוב כדי לפתות אנשים ("בביתה לא ישכנו רגליה"), והאשה בפרק ט יושבת "לפתח ביתה" שנמצא במרומי קרת.
 
גם "גברת חכמות" עברה תהליך דומה, מפרק א לפרק ט - ראו בהקבלות לפסוק א.
 
מכאן, שיש כאן דרמה בשתי מערכות (לפחות), שבה גברת חכמות וגברת כסילות נאבקות על דעת הקהל, ומנסות למשוך את הקולות הצפים - הפתיים וחסרי-הלב - לכיוונן: במערכה הראשונה (פרקים א, ז), הן יוצאות למבצעי הסברה ברחוב, ובמערכה השניה (פרק ט) יש להן בתים שמתוכם הן פועלות.
 
הספר אינו מתאר את כל האירועים שקורים בין שתי המערכות; הוא עדיין מחכה לתסריטאי מוכשר שישלים את החסר ויעשה מזה סרט...
 
</div> </div> </div>
 
{{קטן|- אולם, לפי המשך הפרק גברת כסילות דווקא פועלת בתיכנון ובדעת ומשתמשת בתחבולות כדי לשכנע את הפתיים לאכול ""מים גנובים ולחם סתרים"".}}
 
{{קטן|5. מלבי"ם פירש שהפסוק מדבר על שתי נשים - גברת כסילות וגברת פתיות: ""ויש הבדל בין הכסילות ובין הפתיות, שהפתיות הוא בחסר דעת וערמה, והוא כיונה פותה, אבל הכסילות הוא הסר מן החכמה בעבור המיית תאותו, והכסיל יודע חקי החכמה והוא לפעמים חכם גדול, רק יצר תאותו מוליכהו שולל, ועל-זה אמר ש"אשת כסילות הומיה", שהיא יודעת ומבינה רק שהיא הומיה ע"י המית התאוה ויצרו הרע, אבל "אשת פתיות הומיה ובל ידעה מה" כי הפתי אינו יודע מאומה"".}}
 
{{קטן|- אולם, לפי המשך הפרק יש רק אישה אחת, אשת כסילות.}}
 
== הקבלות ==
 
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ט|ט יב|יג|ט יד|הבהרה=לא}}
[[קטגוריה:משלי ט יג|משלי ט יג]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/09-13.html}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/09-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2014-04-12.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/09-13.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/09-13}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|ט|ט יב|יג|ט יד|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ט_יג"