ויקיטקסט

ביאור:משלי א כב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כא|כב|א כג|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט='עַד מָתַי, פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם, וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת!|משלי א כב}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כא|כב|א כג|קטגוריה=1}}
|מצודות='''עד מתי פתיים''' (פתאים, שוטים הנפתים מהר)''' תאהבו פתי? '''עד מתי '''לצים לצון חמדו להם? '''עד מתי '''כסילים ישנאו דעת?'''
 
|תרגום=- "'''עד מתי''' אתם, ה'''פתיים''',''' תאהבו להתפתות'''?!, עד מתי תשמעו לפיתויי ה'''לצים '''אשר '''חומדים''' (מתאווים) רק מעשי '''לצון''' לעג וזלזול, ולפיתויי '''הכסילים '''אשר''' שונאים '''כל ''' דעת'''?! ▼
 
}}▼
<div class="page single_height">
 
▲{{צמ|'עַד מָתַי, פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם, וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת!|משלי א כב}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲- "'''עד מתי''' אתם, ה'''פתיים''',''' תאהבו להתפתות'''?!, עד מתי תשמעו לפיתויי ה'''לצים '''אשר '''חומדים''' (מתאווים) רק מעשי '''לצון''' לעג וזלזול, ולפיתויי '''הכסילים '''אשר''' שונאים '''כל ''' דעת'''?!
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==▼
 
1. בקריאה ראשונה נראה, שהחכמה קוראת לשלושה סוגים של נערי רחוב - פתיים, לצים וכסילים. אולם בפסוקים אחרים נאמר ש [[ביאור:את מי אי אפשר לחנך|אין טעם להוכיח לצים]] , וגם הכסילים אינם מבינים דברי טעם.
 
לכן, מסתבר שהחכמה קוראת רק לפתיים, ואומרת להם להתרחק מהלצים ומהכסילים, ולשוב לספסל הלימודים. ואכן, היא פונה אל הפתיים בגוף שני "תאהבו", ומדברת על הלצים והכסילים בגוף שלישי "חמדו", "ישנאו".▼
 
(ומכאן - גם כאשר רואים פתיים הנמצאים בחברתם של לצים וכסילים, לא צריך להתייאש - יש לקרוא לפתיים ולהשתדל להרחיק אותם מהחברה הרעה).
 
2. ואם הקוראת היא החכמה המופשטת, מסתבר ששלושת הטיפוסים הם משל לשלושת היצרים המרחיקים את האדם מן התורה:
 
{{צפ|תוכן=בני אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת '''שנתפתו '''ביצרם לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים... ג' מחמת שתלמודם קשה עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה...}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .▼
 
3. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על תקופות בתולדות עם ישראל:
 
{{צפ|תוכן='''עד מתי פתים תאהבו פתי''' - אלו דור המדבר; '''ולצים לצון חמדו להם''' - אלו עדת קורח; '''וכסילים ישנאו דעת''' - זו מלכות הרשעה, שלא קיבלה עליה עול מלכות שמים ועול תורה}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) א כב|מדרש משלי]] )|}} :▼
 
בני דור המדבר היו '''פתיים''', התפתו והושפעו לרעה מה"ערב רב" ומגורמים נוספים שהסיתו אותם;▼
 
עדת קורח היו '''לצים''', זלזלו ולעגו למשה ואהרן;▼
 
'''ומלכות הרשעה''' - אולי מלכות שומרון, שמלכיה הרשעים שנאו את הנביאים, {{צמ|'''מַשְׂטֵמָה''' בְּבֵית אֱלֹהָיו|הושע ט ח}}.▼
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
שלושה יצרים המרחיקים את האדם מדרך הישר נזכרים בדבריהן של החכמות. היצרים הללו נרמזים בשלושת הסוגים של נערי-רחוב, שהמורות החכמות מנסות להחזיר לספסל הלימודים:
 
'''פתי''' [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|= אדם המתפתה ומשתכנע בקלות]] ;
 
'''לץ''' [[ביאור:לץ = המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|= אדם הלועג לזולת ומזלזל בערכים חשובים]] ;
 
'''כסיל''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= אדם השונא ללמוד]] .
 
ניתן לפרש את הפסוק גם כדבריה של מאמנת אישית חכמה, הפונה אל אדם אחד:
 
'''עד מתי?''' = החכמה מתחילה את דבריה בשאלה רטורית, שמטרתה לנער את האדם ולהוציא אותו מהשלוה שלו: "האמנם הכל בסדר אצלך?" "עד מתי תמשיך להתנהג בצורה שלילית הגורמת נזק לך ולסביבה?".   אתה לא יכול להמשיך בדרכך בלי סוף, כי הזמן עובר!  בהמשך מתייחסת החכמה לשלושה כוחות שליליים הפועלים בתוכו, מהשטחי והחיצוני אל העמוק והפנימי:
 
::*'''פתיים - תאהבו פתי?''' = האם ייתכן שאתה מתפתה ומושפע מסביבתך? האם ייתכן שאתה '''אוהב''' להתפתות, כי זה משחרר אותך מהצורך לחשוב בעצמך?
::*'''ולצים - לצון חמדו להם?''' = האם ייתכן שאתה מזלזל בחכמה ובעצות הטובות שאתה מקבל? האם ייתכן שאתה '''חומד''' את אותו זלזול, כי זה משחרר אותך מהצורך להשתנות? האם ייתכן שאתה '''חומד''' ואוהב הלצות, צחוקים ובילויים שטחיים, כי אתה מרגיש שיעמום וריקנות פנימית?
::*'''וכסילים - ישנאו דעת?''' = האם ייתכן שאתה '''כסיל''' הדבק בעקשנות בדרכיו הרעות ואינו מוכן להשתנות? האם ייתכן שאתה '''שונא''' אותי, כי אני מנסה ללמד אותך '''לדעת''' ולהכיר את הצדדים הדורשים תיקון אצלך?
 
כך, שלב אחר שלב, מובילה החכמה את האדם להכיר במגרעותיו. ובפסוק הבא היא מובילה אותו לתיקון -
 
::*'''תוכחה''' [[ביאור:הוכחה = תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות|= מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות]] ;   '''תשובו לתוכחתי''' = בשלב ראשון עליכם לשוב '''מהכסילות''' ומהשנאה, ולהיות מוכנים לקבל תוכחה; להכיר בכך שאתם לא מושלמים.
::*'''הביע''' [[ביאור:הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע|= פתח מעיין נובע]] ;   '''רוח''' = כיוון (כמו "ארבע רוחות השמים");   '''אביעה לכם רוחי''' = בשלב שני עליכם לשוב '''מהליצנות''' ורדיפת ההבלים, ולקבל ממני הנחיה וקריאת כיוון. במקום לרדוף אחרי ליצנות שהיא "הבל ורעות רוח", בואו לשאוב מהמעיין של רוח החכמה.
::*'''אודיעה דברי אתכם''' = בשלב שלישי עליכם לשוב '''מהפתיות''' ומהכניעה להשפעת הסביבה, ולפעול מתוך מודעות ואחריות.
 
</div> </div> </div>
 
 
▲== דקויות ==
▲1. בקריאה ראשונה נראה שהחכמה קוראת לשלושה סוגים של נערי רחוב - פתיים, לצים וכסילים. אולם, בפסוקים אחרים נאמר שאין טעם להוכיח לצים{{קטן| (משלי ט ז-ח)}}, וגם הכסילים אינם מבינים דברי טעם {{קטן|(משלי כג ט)}}. לכן, מסתבר שהחכמה קוראת רק לפתיים,. החכמה ואומרתאומרת להם להתרחק מהלצים ומהכסילים, ולשוב לספסל הלימודים. ואכן, היא פונה אל הפתיים בגוף שני "'''תאהבו"''', ומדברת על הלצים והכסילים בגוף שלישי "'''חמדו"''', "'''ישנאו"'''.
 
▲2. ואם הקוראת היא החכמה המופשטת, ייתכן שגם שלושת הטיפוסים הם מופשטים - משל לשלושת היצרים המרחיקים את האדם מן התורה: {{צפ|תוכן=בני אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת '''שנתפתו '''ביצרם לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים ['''לצים''']... ג' מחמת שתלמודם קשה עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה ['''כסילים''']...}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
 
▲3. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על תקופות בתולדות עם ישראל: {{צפ|תוכן='''עד מתי פתים תאהבו פתי''' - אלו דור המדבר; '''ולצים לצון חמדו להם''' - אלו עדת קורח; '''וכסילים ישנאו דעת''' - זו מלכות הרשעה, שלא קיבלה עליה עול מלכות שמים ועול תורה}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) א כב|מדרש משלי]] )|}} :
▲- בני דור המדבר היו '''פתיים''', התפתו והושפעו לרעה מה"ערב רב" ומגורמיםוגורמים נוספים שהסיתו אותם;
▲- עדת קורח היו '''לצים''', זלזלו ולעגו למשה ואהרן;
▲- '''ומלכות הרשעה''' - אולי מלכות שומרון, שמלכיה הרשעים שנאורדפו את הנביאים,נביאי {{צמ|ה' כי ''מַשְׂטֵמָה'שנאו דעת''' בְּבֵית אֱלֹהָיו|הושע ט ח}}אלהים.
 
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כא|כב|א כג|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-22.html}}▼
[[קטגוריה:סגלות משלי א|משלי א כב]]
[[קטגוריה:הבדלי מושגים|משלי א כב]]
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי א כב]]
[[קטגוריה:מבנים ישרים|משלי א כב]]
[[קטגוריה:נשים וגברים מסוכנים במשלי|משלי א כב]]
[[קטגוריה:פירושים על מדרשי אגדה|משלי א כב]]
{{מידה רעה|מידת הליצנות}}
[[קטגוריה:משלי א כב|משלי א כב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-22.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2014-04-22.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-22.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/01-22}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כא|כב|א כג|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_א_כב"