ביאור:אסתר ח ג: הבדלים בין גרסאות בדף

== וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן- לוֹ ==

כבר בדרישתו הראשונה מאסתר מרדכי אמר להתך "לְהַגִּיד לָהּ;, וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ, לָבוֹא אֶל- הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן- לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ." ([[ביאור:אסתר ד ח]]), אולם היא לא עשתה זאת אלא עשתה משתה שהביא לתליתו של המן, אסתר קיבלה "אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ" ([[ביאור:אסתר ח א]]) של המן ומרדכי קיבל את טבעת המלך והסמכות להשתמש בה ([[ביאור:אסתר ח ב]]).

=== וַתִּפֹּל, לִפְנֵי רַגְלָיו ===

אסתר עמדה קרוב למלך והתקרבה עד שיכלה לפול לפני רגליו. דבר זה מעיד שהמלך האמין בנאמנותה המוחלטת ונתן לה חופש להתקרב אליו. לא כתוב שהיא נגעה ברגליו, אבל ההרגשה היא שהיא היתה קרובה מאוד. אסתר הרכינה את ראשה, אולם היא הביטה במלך, וראתה שהמלך ללא מילים סימן לה בשרביטו לקום, לעמוד ולדבר: "וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר, אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב;, וַתָּקָם אֶסְתֵּר, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ." ([[ביאור:אסתר ח ד]]). לא נאמר שהיא עשתה צעד לאחור כלומר היא עמדה במרחק מה לפני כסאו והוא לא נגע בה בשרביטו, ושם היא נעמדה לפני כסאו כנהוג, כשר מדבר עם המלך בכבוד.

=== וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן- לוֹ ===

בנוסף לבקשתה במשתה "תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי" ([[ביאור:אסתר ז ג]]) אסתר רוצה לבטל את פקודת המן. את נפשה היא כבר קיבלה, ועמה שייך לה, אולם חיי עמה עדיין בסכנה, ולכן היא חיבת להוסיף לבקש.