מגן אברהם על אורח חיים שכו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|שכה|שכו|שכז}}

===סעיף א===

{{משע|מא|א|אסור לרחוץ:}}{{ררר}} גזיר' שמא יבאו להחם בשבת:

 

 

{{משע|מא|ג|או שאר איברים:}}{{ררר}} כ' מ"ב סי' ה' וכמדומה לי שלא נהגו הנשים ללבוש לבנים בשבת ויום טוב ואפשר משום שאין יודעים ליזהר ברחיצה ובמקו' שאין מנהג יש להתי' רק שלא תרחץ בבגד שלא תבא לידי סחיט' עכ"ל, ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שא מח|סי' ש"א סמ"ח]]:

===סעיף ג===

{{משע|מא|ד|אסו' להמשיך:}}{{ררר}} דהוי כמטמין בדבר המוסיף הבל ודוקא אם ממשיך בצונן דרך סילון המוקף מכל צד אבל אם המשיך מערב שבת צוננים לתוך חמין שיתערבו יחד שרי ולרש"י גם זה מיקרי הטמנה ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנג ד|סי' רנ"ג ס"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים שיח יא|וסימן שי"ח סי"א]]:

===סעיף ד===

{{משע|מא|ה|כרוחץ כל גופו:}}{{ררר}} ז"ל הרמב"ם דס"ל דאין זה רחיצה גמורה ולכן כתב דמותר לסוך ידיו במים ולחמם נגד האש במקום שאין היס"ב ועמ"ש ס"ה וס"ו ולכן כתב הרב"י בס"ה וי"א וכו':

===סעיף ה===

{{משע|מא|ו|אצל האש:}}{{ררר}} אבל במקום שאין היס"ב שרי כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שיח יד|סימן שי"ח סי"ד]] ול"נ דס"ל להרא"ש דאסור משום רחיצ' דחמין שהוחמו בשבת אפי' לרחוץ בהם ידיו אסור וכ"ה [[שבת קלד ב|בגמרא דף קל"ד ע"ב]] וכ"מ ברא"ש שכתב מפני שמפשיר המים וכ"מ ממ"ש ס"ו וכ"כ הסמ"ק וסה"ת בהדי' וכ"נ מידי דהוי בי"ט שמותר להחם מים לשתו' ואפ"ה אסור לרחוץ בהן כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקיא|סימן תקי"א]]:

===סעיף ו===

{{משע|מא|ז|ואפי' בחול:}}{{ררר}} ובשבת אסור שמא ישפכו עליו ונמצא רוחץ בשבת (רש"י ור"ן) וצ"ל דמיירי בחמין שהוחמו מעט בשבת ולהכי אפי' אינו רוחץ כל גופו אסור כמ"ש ס"ה והתו' פי' הטעם משום שחיקת סמנים:

===סעיף ח===

{{משע|מא|ח|מותר לטבול:}}{{ררר}} כ' מהרי"ל סי' ק"נ יפה נוהגות הנשים שאין טובלות שלא בזמנם בשבת דמה"ט מנהג פשוט שלא לרחוץ בצונן וטעמא דשייך למיגזר משום סחיטה ומשום שנושא מים שעליו ד"א בכרמלית ומשום שיטת גופו וקסמים ע"כ וכ"כ בת"ה סי' רנ"ה אף על גב דאפי' המרדכי דמחמיר בצונן דוקא בכלי אבל בנהר או במקוה שרי מ"מ המנהג לאסור ולכן אפי' לטבול אסור דמיחזי כמתקן כדאתא בגמרא עכ"ל:

 

וכן כתב [[טור יורה דעה קצט#בית יוסף|ב"י ביורה דעה סימן קצ"ט]] דאסור לטבול בשבת משום סחיטת שער עכ"ל ומ"מ נראה דמותר לטבול לקריו כיון דמדרבנן הוא כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שכג ז|סימן שכ"ג ס"ז]], ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תריד יא|סימן תרי"ד סי"א]] ובאגור סימן תע"ו משמע דבנהר אסור גם בב"י בשם כלבו כתב לאסור משום סחיטת שער עיין שם ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה רסח ד|ביורה דעה סימן רס"ח ס"ד]], ונ"ל דמומר שרי לטבול כיון דאינו מדאורייתא כמ"ש שם סוף הסי' וכ"מ [[יבמות מז ב|ביבמות דף מ"ז ע"ב]] דלר"י מטבילין גר בשבת:

===סעיף ט===

{{משע|מא|ט|מדבר המשיר:}}{{ררר}} ודאי (רמב"ם):

===סעיף י===

{{משע|מא|י|כלאחר יד שרי:}}{{ררר}} ל' המרדכי דגיבול ע"י שינוי הוא ושרי כדאמרי' פ' מ"ש ע"כ ומשמע דלהאוסרין [[שולחן ערוך אורח חיים שכד ג|בסימן שכ"ד ס"ג]] ה"נ אסור ואפשר דהכא כ"ע מודו דשרי כיון שאינו נותן מים עליהם אלא שלוקח אותם בידים הרטובות וכ"מ במרדכי:

 

{{משע|מא|יא|שנימח על ידו:}}{{ררר}} ובש"ג כתב דיש מתירין דדוקא ברד ושלג שעומדין למשקין אסור ע"ש שהאריך:

===סעיף יא===

{{משע|מא|יב|שסתמו נקביו:}}{{ררר}} פירש"י שלא יצא החמימות ל"א אותן הנקבים שמרחץ מתחמם על ידיהן שהאור ניסקת מבחוץ מתחתיו ועיקר וכ"כ הר"ן, מכאן צ"ע על בתי חורף שמחממין אותן מתחתיהן ועל הנקבים יש קערות ברזל או סתימת אבן אם מותר לפותחן אכן ראיתי נוהגין בו היתר (אגודה סימן כ"ז):

 

{{משע|מא|יג|רוחץ בו:}}{{ררר}} שהרי לא נתחמם בשבת ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ט|סי' שכ"ה ס"ט]]: