מגן אברהם על אורח חיים שיז: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|שטז|שיז|שיח}}

===סעיף א===

{{משע|מא|א|מקרי של קיימ':}}{{ררר}} ופטור אבל אסור ואינו חייב אא"כ עשוי להתקיים לעולם או זמן ארוך עב"י:

 

 

{{משע|מא|ו|לא גזרו:}}{{ררר}} ובספר הזכרונות אוסר (כ"ה):

===סעיף ב===

{{משע|מא|ז|נשמטו:}}{{ררר}} אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועות בשבת דמתקן מנא וה"ה בסרבל או במכנסיים (כ"מ בתוס' ורא"ש והג"א והמרדכי) אבל אבנט שרי להכניס במכנסיים דלא מבטיל ליה התם ועשוי להכניס ולהוציא תדיר לא מקרי מתקן מנא (ב"י סוף סי' זה) וא"כ אסור להכניס משיחה לשם דמבטל ליה התם:

 

 

{{משע|מא|ט|צריך טורח וכו':}}{{ררר}} צ"ע דאפי' הנקב רחב אסור במקום שרגילים לקשור דחיישינן שמא יקשור ובמקום שהנקב צר אפי' במקום שאין רגילין לקשור אסור דצריך טורח וכ"ה בתוס' ורא"ש בהדיא ואפשר דט"ס הוא בש"ע וא"כ ברצועות שלנו במנעלים ומכנסים דרגילים לקשור בראשן ואפי' בעתיקים אסור להכניסן עמ"ש סוף סי' זה:

===סעיף ג===

{{משע|מא|י|אין פותחין:}}{{ררר}} והפותח חייב חטאת משום מכה בפטיש אבל משום קורע אינו חייב אא"כ עושה ע"מ לתפור (ב"י וע' בכ"מ פי"ד דלא כע"ש):

 

{{משע|מא|יא|שחזר האומן וקשרו:}}{{ררר}} ואינו יכול להתירו אא"כ חותך החוטי' אסור [רי"ו] וכ' יש"ש פ"ד דביצה סימן ט' אכן הכתונת שנתקשרו המשיחות ולא יוכל להתיר שרי לכ"ע לנתקן שהרי אינו עשוי אלא להתירו בכל זמן שרוצ' ואף זה לא יעשה בפני ע"ה אלא בצנעה עכ"ל וכ"כ הב"ח וא"כ צ"ל דס"ל דדוק' כשקושר האומן אסור לנתקן אבל שאר קשירות שרי וכ"מ [[שולחן ערוך אורח חיים שיד ז|סי' שי"ד ס"ז]] ומ"מ נ"ל דאם אינו רגיל להתיר הקשר של הכתונת אלא משבת לשבת אסור עס"א:

===סעיף ד===

{{משע|מא|יב|דלי במשיחה:}}{{ררר}} ופשוט דמיירי שאינו מעשה אומן להרמב"ם כמ"ש בהג"א ס"א ואעפ"כ גזרינן דגרדי אטו דעלמא דמצינו הרבה כיוצא בו בגמ' כנ"ל דלא כע"ש:

 

 

{{משע|מא|יד|אינו קשר וכו':}}{{ררר}} שאין עשוי לעמוד שם זמן מרובה [תו' עס"א]:

===סעיף ה===

{{משע|מא|טו|נוהגים בו היתר:}}{{ררר}} ובמרדכי כ' בזה לאיסור וכ"מ בגמ' אא"כ עשה ב' עניבות זע"ז ובש"ג כתב דדוקא כשעשוי להתיר בו ביום שרי לעשות קשר למטה דאינו מעשה אומן אבל אם הוא לקיימא אסור לעשות קשר למטה אלא עניבה ע"כ ועס"א וכן יש לנהוג ועיין [[עירובין צז א|בעירובין דף צ"ז]]:

 

{{משע|מא|טז|בשני ראשי הפתח:}}{{ררר}} וה"ה ב' חבלים זו למעלה מזו ולא אמרי' דמבטל לא' דפעמים מתיר זה ופעמים זה אבל אם מבטל ראש אחד אפילו בחבל אחד אסור:

===סעיף ז===

{{משע|מא|יז|של גרדי:}}{{ררר}} ולא גזרינן אטו חבל דעלמא כמ"ש ס"ד דהכא בפרה אפי' חבל דעלמא לא שכיח שיהא של קיימא:

 

 

כת' הרמב"ם פ"י הפותל חבלים מכל מין שיהי' חייב משום קושר ושיעורו כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה שנמצאת מלאכתו מתקיימת וכן המפריד הפתיל חייב משום מתיר והוא שלא יתכוין לקלקל בלבד ושיעורו כשיעור הפותל ועב"י בשם התו' ועמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שג|סוף סי' ש"ג]]: