מגן אברהם על אורח חיים רמג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|רמב|רמג|רמד}}

===סעיף א===

{{משע|מא|א|מפני שנקראת:}}{{ררר}} פי' דמדינ' שרי להשכירו לעכו"ם שיתן לו כך וכך בין יסיק בו העכו"ם או לא יסיקנו או שיתן לעכו"ם חלק בריוח המרחץ וא"כ עכו"ם אדעתיה דנפשיה עביד כמ"ש גבי שדה וזהו אריסות אלא שאסור מפני שנקראת וכו' אבל להשכירו לעכו"ם לימים שיתן לו העכו"ם כל יום ויום כך וכך אסו' מדינ' דהוי כשכר שבת טור ורא"ש עיין [[שולחן ערוך אורח חיים שו ד|סי' ש"ו ס"ד]] ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סוף סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמו|וריש סימן רמ"ו]]:

 

{{משע|מא|ב|שדה מותר:}}{{ררר}} ודוקא כשנותן לעכו"ם חלק בפירות ע' [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|רסי' רמ"ד]], ובמרחץ אסור מדינא לשכור לו עכו"ם לעבוד בו כל השנה ושיטול היהודי כל הריוח מכל השבתות דהא היהודי מרויח במה שהעכו"ם עושה בשבת וליכא למימר דעכו"ם אדעתיה דנפשיה עביד דהא אף אם לא יעשה העכו"ם בשבת יצטרך לשלם לו ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד ה|סי' רמ"ד ס"ה]] (ב"י בשם מהרי"א) ונ"ל דה"ה ברחיים אסור ואינו מותר אלא להשכיר לעכו"ם כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סוף סימן רמ"ד]] לא כב"ח ע"ש, ונראה לי דאף הוא לא אמר להלכה דהרי אף הרא"ש לא קאמר אלא בבית ושדה דאז קציצ' מותר מדינא שאם לא יעשה בשבת יעשה בחול ואז אין הישראל מרויח במלאכתו משא"כ במרחץ ורחיים, וזה ברור שכתב על מהרי"א שלא כדת של תורה עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ריש סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמה|וסימן רמ"ה]]:

===סעיף ב===

{{משע|מא|ג|רק שכרם מעכו"ם:}}{{ררר}} לא ידעתי למה כתב אם שכרם דהא בב"י כתב אפי' קנאו מעכו"ם שרי להשכירו כיון שעדיין לא ישב בה ולא נקרא שמו עליו ואפשר שבא"ז כ' שכרם וכו' ומ"מ נ"ל להתיר אף בקנה:

 

 

{{משע|מא|ה|עבר והשכירו וכו':}}{{ררר}} וב"ח כ' דלא פליגי דבמקום דמותר מדינא כגון שהשכירו לעכו"ם לשנה דאינו אסור אלא משום מראית העין בדיעבד שכרו מותר אבל אם הביא שכר שבת לבדו אסור כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רמח|סוף סימן רמ"ח]] ואם המלאכה מוטלת על ישראל עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמה|ריש סימן רמ"ה]] ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמו|סי' רמ"ו]]: