מגן אברהם על אורח חיים רמד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרשן על שו"ע|מגן אברהם|אורח חיים|רמג|רמד|רמה}}

{{משע|מא|א|עושה לעצמו:}}{{ררר}} פי' דאין קפידא לישראל בזה דאם לא יעשהו היום יעשהו למחר עיין ריש סימן רמ"ג:

 

{{משע|מא|ח|חוץ לתחום:}}{{ררר}} וליכא למיחש שיקלעו אורחי' לשם דמסתמא אין דרך ישראל לשבות אלא אצל יהודים, פה בעירנו נוהגין היתר לשכור עכו"ם בקבלנות ליקח הזבל מן הרחוב והעכו"ם עושים המלאכה בשבת ואף ע"ג דמלאכה דאורייתא כדאמרינן היתה לו גבשושית ונטלה חייב משום בונה דמתקן הרחוב וצ"ל דגדול א' הורה להם כך משום דבשל רבים ליכא חשדא כמ"ש [[שולחן ערוך יורה דעה קמא ד|ביורה דעה סימן קמ"א ס"ד]] אבל בשכיר יום פשיטא דאסור וא"כ היה נראה להתיר לבנות בית הכנסת בשבת בקבלנות ומ"מ ראיתי שהגדולים לא רצו להתירו כי בזמן הזה אין העכו"ם מניחין לשום אדם לעשות מלאכת פרהסיא ביום חגם ואם נניח אנחנו לעשות איכא חילול השם אבל תיקון הרחוב אין נקרא ע"ש הישראל כ"כ ומ"מ במקום שאין נוהגין היתר ברחוב אין להקל:

 

{{משע|מא|ט|דלצורך מחובר:}}{{ררר}} כ' ע"ש במחובר אפי' אינו מפורסם אסור ואח"כ כת' דאם אינו מפורסם לא גרע ממחובר משמע דס"ל דשרי ע"ש:

 

{{משע|מא|י|נכון להחמיר:}}{{ררר}} בב"ח כ' דבקבלנות יש לסמוך על ר"ת ומותר בדיעבד וה"ה כשתקן האבנים דמותר לשקעם:

 

{{משע|מא|יב|מיהו אם התנה וכו':}}{{ררר}} צ"ע דמשמע דלא מהני תנאי אלא במלאכת מטלטלין אבל לא במחובר דהמרדכי ור"י מיירי במטלטלין כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים תקמג|סוף סימן תקמ"ג]] ע"ש ועוד דע"כ מר זוטר' כששכר העכו"ם א"ל שלא לעשות בשבת והם עשאוהו שלא מדעתו ואפ"ה לא רצה ליכנס בו משמע שאף בענין זה אסור ומיהו י"ל שהעכו"ם עשאוהו מעצמן לטובת מר זוטרא משא"כ כאן מיירי דעשאוהו לטובתן למהר מלאכתן וא"כ כל שעשאום לטובת ישראל אפי' מעצמו אסור וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שכה יד|סי' שכ"ה סי"ד]] ומיהו בקצץ בקבלנות שרי בדיעבד כמש"ל:

 

{{משע|מא|יג|כגון ספינה:}}{{ררר}} עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סי' רנ"ב ס"ג]] דבעינן דוק' שעושה במקום מפורס' ולכן נקט ספינה דרגילות לעשות בפרהסיא דלא כע"ש שלא ע"ש:

 

{{משע|מא|יד|שיכתוב לו:}}{{ררר}} נ"ל כונת הרמב"ם כדרך השרים שיש להם סופר מיוחד או חייט מיוחד שבכל עת שצריך השר לכתוב מחויב לו לכתוב ובעת שא"צ יושב בטל ולכן מותר לכתוב או לארוג בשבת שהוא עושה בכל עת שירצ' שהרי הישראל אינו אומר לו לעשות בשבת, ואם רצה עושה למחר ואין הישראל מרויח במה שעושה בשבת:

 

{{משע|מא|טז|לכ"ע אסור:}}{{ררר}} דקרוב הדבר לודאי שיצטרך למחר מלאכ' אחרת וא"כ מרויח הישראל במלאכת העכו"ם בשבת וה"ה אם שכרו לארוג לו תמיד או לכתוב לו תמיד דזה פשיטא דאסור לכתוב לו בשבת:

 

{{משע|מא|יז|בקבולת:}}{{ררר}} דאז שרי מדינ' כמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רנב|סי' רנ"ב]] ואף על גב דאסור לקבוע לו מלאכתו בשבת מ"מ הכא שרו משום פסיד' דאי לא שרית ליה אתי לידי איסור' דאוריית' שיבוא לקבל המכס בעצמו ויכתוב כדאי' [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סי' רס"ו]] ומה"ט שרינן הכא אף על גב דהוי פרהסי' (ב"י) א"כ משמע דבמכס שאין כותבין כגון אותן שלוקחין ממיני מאכל אסור ומ"מ נ"ל דשרי משום פסידא שלא יפסיד ואף על גב די"א דאסור שבות דשבות במקום פסיד' וכמ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים שז#סעיף ה|סי' ש"ז ס"ה וסי"ט]] מ"מ הכא שרי דהוי כמציל מידם כמ"ש המרדכי כלו' שלא ישתקע הממון ביד עכו"ם כדאמרינן פ"ק דע"א: יהודי ששכר המלח מותר לשכור לו פועלי' בקבולת שאם יעשה לו כך וכך מלח יתן לו כך וכך (רש"ל סי' ק') עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמה ג|סי' רמ"ה ס"ג]]: