שולחן ערוך אורח חיים עד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{שולחן ערוך|אורח חיים|עג|עד|עה|שלא לברך כשאבריו רואים את הערוה|6}}

 

<קטע התחלה=שו"ע א/>היה ישן ערום בטליתו צריך לחוץ בטלית על לבו ואז יקרא משום דלבו רואה את הערוה אסור.

:'''הגה:''' והוא הדין אם לבו רואה ערות חבירו אסור (טור): <קטע סוף=שו"ע א/>

 

<קטע התחלה=שו"ע ב/>הרוחץ ערום במים צלולים ורוצה לשתות יכסה בבגד ממטה ללבו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה כשיברך ודוקא בבגד אבל בידים לא הוי כיסוי.

:'''הגה:''' והוא הדין אם מכסה ראשו בידיו לא מיקרי כסוי הראש ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים צא|סעיף סימן צ"א]] (תרומת הדשן בשם אור זרוע). ואם היו המים עכורים שאין איבריו נראים בהן מותר לקרות והוא בתוכן והוא שלא יהא ריחן רע (ואם אין לבו בתוך המים רק למעלה מן המים אף בצלולים שרי) (דברי עצמו): <קטע סוף=שו"ע ב/>

 

<קטע התחלה=שו"ע ג/>אם האדם מחבק גופו בזרועותיו דיינינן ליה כהפסקה: <קטע סוף=שו"ע ג/>

 

<קטע התחלה=ד/>יש מי שאומר שהנשים יכולות לברך ולהתפלל כשהן לבושות החלוק אף על פי שאינן מפסיקות למטה מהלב.

:'''הגה:''' ואם הן ערומות צריך שתהא ערוה שלהן טוחות בקרקע או שיושבות על שאר דבר דאז אין לבן רואה ערוה שלהן מה שאין כן באיש <small>(בית יוסף בשם אורחות חיים ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים רו ג|סימן ר"ו סעיף ג']])</small>: <קטע סוף=ד/>

 

<קטע התחלה=שו"ע ה/>שאר אבריו רואים את הערוה מותר אבל אם איזה מאבריו נוגע בין בערותו בין בערות חבירו אסור לקרות קריאת שמע או להתפלל וירכותיו שהערוה שוכבת עליהן צריך להפסיקן בבגד או להרחיקן בענין שלא יגע הגיד בהם: <קטע סוף=שו"ע ה/>

 

<קטע התחלה=שו"ע ו/>היתה טליתו חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אף על פי שממתניו ולמעלה הוא ערום מותר לקרות קריאת שמע אבל להתפלל אסור עד שיכסה לבו: <קטע סוף=שו"ע ו/>