שולחן ערוך אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט |
אלישיב ליפא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח א|סעיף א]]==
<קטע התחלה=א/>
אלו הימים {{פרשע1|מב|א|אוח|תכח}}שאין קובעים בהם המועדים:
* לא אד"ו ראש השנה
* ולא גא"ו יום הכיפורים
* ולא זב"ד פורים
* ולא בד"ו פסח
* ולא גה"ז עצרת והושענא רבה
* לא ג' חנוכה
* ולא אג"ו צום אסתר
* ולא בד"ו צום תמוז ואב.
לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר וסימן פל"ג. {{פרשע1|מב|ב|אוח|תכח}}וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת.
<קטע סוף=א/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ב|סעיף ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
אלו הימים {{פרשע1|מב|ג|אוח|תכח}}שהוקבעו בהם ראשי חדשים ולא בזולתם:
* ניסן אגה"ז
* אייר בגה"ז
* סיון אגד"ו
* תמוז אגה"ו
* אב בדו"ז
* אלול אבד"ו
* תשרי בגה"ז
* {{פרשע1|מב|ד|אוח|תכח}}מרחשון גדו"א
* כסליו א"ב ג"ד ה"ו
* טבת אבגד"ו
* שבט בגדה"ז
* אדר זבד"ו. {{רמ"א|(ובעיבור -- אדר הראשון בדה"ז ושני בדו"ז)}}:
<קטע סוף=ב/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
סימן לקביעת המועדים '''א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף'''. פירוש:
* ביום ראשון של פסח יהיה לעולם תשעה באב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו
* ביום ב' בו שבועות
* וביום ג' בו ראש השנה
* ביום ד' בו קריאת התורה {{פרשע1|מב|ה|אוח|תכח}}שהוא שמחת תורה
* ביום ה' בו צום כפור
* ביום ו' בו פורים שעבר.
<קטע סוף=ג/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוטה ומצורע במעוברת חוץ {{פרשע1|מב|ו|אוח|תכח}}מבה"ח מעוברת {{רמ"א|(וה"ש מעוברת)}} שקורין אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת ט' באב קודם ואתחנן אתם נצבים קודם ראש השנה ולכן כשראש השנה {{פרשע1|מב|ז|אוח|תכח}}ביום ב"ג שיש שתי שבתות בין ראש השנה לסוכות צריכים לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ראש השנה לצום כפור והאזינו בין צום כפור לסוכות וסימן: {{פרשע1|מב|ח|אוח|תכח}}"ב"ג המלך, פת וילך". אבל {{פרשע1|מב|ט|אוח|תכח}}כשראש השנה ביום ה"ו אז אין בין ראש השנה לסוכות אלא שבת אחת שקורין בה האזינו אז וילך עם נצבים קודם ראש השנה וסימן לפשוטה {{פרשע1|מב|י|אוח|תכח}}פקדו ופסחו ולמעוברת סגרו ופסחו מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו:
<קטע סוף=ד/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ה|סעיף ה]]==
<קטע התחלה=ה/>
פרשת האזינו {{פרשע1|מב|יא|אוח|תכח}}מחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה {{פרשע1|מב|יב|אוח|תכח}}פעם אחת לששת ימי השבוע. וסימן '''
: {{רמ"א|הגה: ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד)}}:
<קטע סוף=ה/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ו|סעיף ו]]==
<קטע התחלה=ו/>
קללות שבתורת כהנים {{פרשע1|מב|טו|אוח|תכח}}אין מפסיקין בהם אלא אחד קורא כולם {{פרשע1|מב|טז|אוח|תכח}}ומתחילין {{פרשע1|מב|יז|אוח|תכח}}בפסוקים שלפניהם ומסיים בפסוקים שלאחריהם אבל קללות שבמשנה תורה {{פרשע1|מב|יח|אוח|תכח}}יכולין להפסיק בהם ואף על פי כן נהגו שלא להפסיק בהם {{רמ"א|(וכן נהגו שלא לקרות אחד בשמו לעלות אלא קורין {{פרשע1|מב|יט|אוח|תכח}}מי שירצה)}}
<קטע סוף=ו/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ז|סעיף ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
{{פרשע1|מב|כ|אוח|תכח}}שמונה פסוקים אחרונים שבתורה {{פרשע1|מב|כא|אוח|תכח}}אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא את כולם:
<קטע סוף=ז/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ח|סעיף ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענותא, ז' דנחמתא, תרתי דתיובתא.
* ג' דפורענותא -- דברי ירמיהו, {{פרשע1|מב|כב|אוח|תכח}}שמעו דבר ה', חזון ישעיהו;
* שבע דנחמתא -- נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה, אנכי רני עקרה, קומי אורי, שוש אשיש.
וביום צום גדליה במנחה מפטירין "דרשו" ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים {{פרשע1|מב|כג|אוח|תכח}}מפטירין לעולם "שובה". וכשראש השנה בב"ג שיש שבת בין יום הכיפורים לסוכות וקורין בו האזינו מפטירין בו "וידבר דוד".
ויש אומרים שכשראש השנה בב"ג שוילך בין ראש השנה ליום הכיפורים {{פרשע1|מב|כד|אוח|תכח}}מפטירין בו דרשו ובשבת שבין יום הכיפורים לסוכות שקורין האזינו {{פרשע1|מב|כה|אוח|תכח}}מפטירין שובה:
: {{רמ"א|הגה: והמנהג כסברא הראשונה ובשאר שבתות השנה מפטירין מעין הפרשה (טור). וכשקורין שתי פרשיות מפטירין באחרונה (מרדכי פרק בני העיר) מלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין הלא כבני כושיים {{פרשע1|מב|כו|אוח|תכח}}שהיא הפטרת אחרי מות (מנהגים) ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש ואין דוחין מפניה שום ההפטרה הנזכרת כאן ולא של ד' פרשיות ולא של ראש חודש או מחר חודש או חנוכה או שירה (מרדכי פרק בני העיר והטור ומנהגים) אבל שאר הפטורות דוחין מפניה וכבר נתבאר לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תכה|סימן תכ"ה]] דאין מדלגין מנביא לנביא (וגם נתבאר [[שולחן ערוך אורח חיים תכה ב|שם סעיף ב']] אם דוחין מפני של ראש חודש אחת מאלו הפטורות שנזכרות כאן):}}
<קטע סוף=ח/>▼
{{הערות שוליים2}}
▲<קטע סוף=ח/>
| |||