שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 147:
וכתב הריטב"א וז"ל: '''וצריכא דאי אשמועינן חורבה דמתא''' כו' — האי צריכותא אתיא כר' יהושע בן לוי, דאמר: לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולין כו'. והא דלא אמרינן דמסייע ליה, כדאמר בסמוך, משום דלזעירי לאו סייעתא היא, אפילו לרב אסי עבדי צריכותא לרווחא דמילתא, דבלאו הכי מצי למימר דתנא בעי למיתני אגב אורחיה כל מיני חורבי, עד כאן. כן נראה לי:
'''זו עדות שהאשה כשרה לה''' — לא בעי למימר דמצי (למימר) דבזה העדות האשה כשרה לה, לאפוקי שאר עדיות, שאין האשה בכלל עדות; דהא ודאי ליתא, דהא מצינן בכמה דברים שהאשה כשרה להעיד, כגון להתיר שבויה לומר דטהורה היא ולא נבעלה, וכן להתיר אשה לבעלה במסיחה לפי תומה. אלא הכי פירושו, זו עדות שהאשה עצמה כשרה לה, וכן פירש רש"י.
:וכתב הריטב"א ז"ל וזה לשונו: '''זו עדות שהאשה כשרה לה''' — פירוש, שהיא כשרה לעדות זו להכשיר את עצמה.
:ומעתה על כרחך אינה כשרה אלא לומר "לכשר נבעלתי", אבל לא להכשיר את בתה לומר דעובר זה כשר הוא, דהיינו עדות לאחרים ואינו לעצמה, ואנן הכי קאמרינן: "זו עדות שהאשה עצמה כשרה לה", וכדכתיבנא. וזהו שכתב רש"י: '''לומר לכשר נבעלתי.'''
:ואם תקשי: אם כן, היכי קא מסיים ברייתא '''בעדות אשה בגופה,''' דמשמע דקאי אמאי דקאמר ברישא: '''זו עדות שהאשה עצמה כשרה לה'''? פשיטא, ודאי דבעדות אשה בגופה דוקא מיירי? ויש לומר, דלהכי כתב רש"י ז"ל לקמן: '''במה דברים אמורים. דנאמנת לרבן גמליאל.''' פירוש, לא קאי אמאי דקאמר: '''זו עדות שהאשה כשרה לה,''' אלא אמאי דקאמר רבן גמליאל "נאמנת", דמשמע דנאמנת לגמרי, עליה קאי "במה דברים אמורים" כו', כן נראה לי. ועוד נפרש לשון זה של רש"י לקמן בשיטה יותר נכונה ופשוטה בסייעתא דשמיא.
:ועוד נראה לי לפרש, דלהכי כתב רש"י: '''לומר לכשר נבעלתי,''' דאי דקאמרה "לא נבעלתי כלל", וקאי אמדברת לחודה, לא מקרי עדות כלל ולא שייך לומר: "זו עדות" כו', דהא אומרת "לא היו דברים מעולם", ואי אמרת דזה מקרי עדות, הכי נמי גבי "משארסתני נאנסתי" ו"היא אומרת מוכת עץ אני" – האשה עצמה מעידה על עצמה, ומאי קאמר: '''זו עדות''' כו'? אלא ודאי דכל כהאי גוונא לא מקרי עדות, אלא טוענת על עצמה, והכי נמי בשאומרת "לא נבעלתי כלל" לא מיקרי עדות. אבל בשאומרת "לכשר נבעלתי", הרי לאחר שהוחזקה בבעולה על פי דבריה, אנו מאמינים אותה על פי עדותה לומר "לכשר נבעלתי", והיינו עדות, כן נראה לי:
'''אינה נאמנת''' — יש לדייק קצת, אמאי לא נקט רבי יהושע כלישניה דתנא קמא, ולימא "ר' יהושע אומר אינה כשרה"? ויש לומר, דאי הוה תני הכי, הוה משמע דמדינא אינה כשרה להעיד על עצמה בזה, והא ודאי ליתא, דמשום מעלה ביוחסין הוא דקאמר לה ר' יהושע, ומיהו מדינא נאמנת וכשרה היא. להכי נקט '''אינה נאמנת''' ושני מלישנא דתנא קמא, לאשמועינן דכדי לינשא לכהן ומשום מעלה הוא דקסבר הכין. ואיפשר דלהכי כתב רש"י ז"ל: '''אינה נאמנת. לינשא לכהן.''' ומיהו בפירושי רש"י ז"ל כתיבת יד מצאתי כך, "שאינה נאמנת[.] לינשא לכהן", וקאי אמאי דקאמר ר' יהושע: "אי אתם מודים כו' שאינה נאמנת" כו'. ומשום דגבי שבויה איכא לפרושי דהיינו להוציאה מתחת בעלה כהן, ואם תפרש כן – הוה ליה קל וחומר פריכא, דמשום הכי אף על גב דהיא אומרת "טהורה אני" אסורה לבעלה כהן, משום דכל שנבעלה תחתיו אפילו באונס אסורה לבעלה כהן. לכך פירש רש"י שאינה נאמנת לינשא לכהן, כן נראה לי:
'''ומה הפרש יש בין זו לזו''' — הא דלא קאמר: "אמר להם ומה הפרש" כו' כדקאמר באינך, משום דמעיקרא נמי הכי קאמר, דהא קאמר "אי אתם מודים" כו', פירוש, ומה הפרש יש בין זו לזו; והא דקאמר הכא: '''ומה הפרש יש''' כו', היינו סיומא דמילתיה דמעיקרא. ואין לפרש, דרבנן הוה דקא מהדרי ליה הכין, אמרו לו, אבל ואם תשיב: "ומה הפרש יש" כו', ההפרש הוא דלזו יש עדים כו'; דאם כן קשיא, דלמה להו לאורוכי כולי האי? הא ודאי כי קאמר ר' יהושע מעיקרא: "אי אתם מודים בשבויה שנשבית" כו', פירושו הוא, דאם כן מה הפרש יש? וכיון שכן, היה להם להשיב בקוצר: "לזו יש עדים ולזו אין עדים". אלא ודאי הנכון הוא כדפירש רש"י ז"ל דר' יהושע קאמר לה, והא דלא קאמר "אמר להם", משום דכבר אמרה ר' יהושע וכדכתיבנא. וזהו שכתב רש"י ז"ל: '''ר' יהושע קאמר לה.''' ולהכי האריך כל זה, משום דמעיקרא כי השיבו לו רבנן "אבל", פירושו "בקושטא" וכדפירש רש"י ז"ל, הכי קאמר: אמת ויציב האי דינא דשבויה, ואפילו הכי אנו אומרים דנאמנת במדברת.
:ודע, דבקצת ספרים כתוב בפירושי רש"י ז"ל: "אמרו לו אבל. הין, כמו אבל שרה" כו'. והוא טעות, דפירוש "אבל" אינו "הין" אלא "אמת", כמו "אבל שרה אשתך". וכן מצאתי בפירושי רש"י כתיבת יד, '''אמרו לו אבל. כמו אבל שרה אשתך''' כו'. והקשה עליהם ר' יהושע: '''ומה הפרש''' כו', והשיבו: '''לזו יש עדים''' כו'. והיינו מאי דקאמרי מעיקרא '''אבל,''' כן נראה לי:
'''לזו יש עדים''' כו' — לכאורה היה נראה לפרש דמעוברת נמי קאמר, והכי קאמר: '''לזו יש עדים''' כו', פירוש, עדי פיסול, דבשבויה משום שבאי אתה בא לפוסלה ולו אנו חוששין, כיון דידו תקיפה עליה וכולנו עדים שנבעלה לו לשבאי; ולמעוברת צד בירור בעיקר הזנות יותר מהשבויה, דזו כריסה בין שיניה, מה שאין כן בשבויה דאיכא למימר דלא נבעלה כלל. וליתא להאי פירושא כלל, דאם כן מאי בעיא תלמודא: '''מאי קאמר להו ומאי קמהדרי להו'''? שפיר קמהדרי ליה, "רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות", ואיכא תרתי בשבויה, בירור הבעילה ובירור הפסלות, מה שאין כן במעוברת. לכך פירש רש"י: '''לזו יש עדים. שנבעלה, דכיון שנשבית לבין העובדי כוכבים והם פרוצים בעריות, כולנו עדים שנבעלה. ולזו אין עדים. שנבעלה, שלא ראוה אלא מדברת, ומיגו דאי בעיא אמרה "לא נבעלתי", כי אמרה נמי "לכשר נבעלתי" מהימנא.''' וכתב עוד: '''אמרו לו וכו'. לקמיה מפרש מאי קמהדרי ליה על מאי דקאמר להו.''' פירוש, והיינו דלקמיה מפרש כו' וכדכתיבנא.
:ואם תשאל: ותלמודא גופא מאי קשיא ליה? נפרש הברייתא כן דבמעוברת איירי וכדכתיבנא, ולא תקשי כלל. תשובתך: אם אתה מפרש כן, לא נוכל לפרש כלל מאי קא מהדרי ליה '''אין אפוטרופוס לעריות,''' דוק ותשכח. וזהו שכתב רש"י ז"ל עוד: '''אין אפוטרופוס וכו'. לקמן מפרש,''' עד כאן:
וכתב הריטב"א וזה לשונו: '''אמר להם ר' יהושע אי אתם מודים''' כו' — פירש רש"י ז"ל, דכולה רישא דמתניתין מתרצא היא. עוד אמרו לו, '''רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות''' כו', ובמדברת התחיל ר' יהושע להשיב עליהם: מה בינה לשבויה, שאין לה אלא עדי סתירה בין העובדי כוכבים? ואמרו לו: '''לזו יש עדים,''' כלומר, דעדי שביה דידה כעדי ביאה חשיבי קצת, אי משום ששהתה בין עובדי כוכבים, אי משום מאי דפריך בסמוך: '''עובדי כוכבים פרוצים בעריות,''' מה שאין כן בזו, שאין לה אלא עדי ייחוד ואין רגלים לדבר לדונה כנבעלה. '''אמר להם''': '''אף לזו''' שאתם חולקים עלי '''יש לה עדים''' שנבעלה, במעוברת, '''שכריסה בין שיניה. אמרו לו: רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות. אמר להם: אין אפוטרופוס לעריות.''' ובהאי אמרו לו ואמר להם מקשה תלמודא: '''מאי קאמר להו ומאי קא מהדרי ליה?''' והאי דלא אמר תלמודא איפכא: "מאי קא מהדרי ליה ומאי אמר להו"? משום דהכי קאמר: מאי קאמר להו ר' יהושע מעיקרא שהשיבו לו כן? שהרי מה שהשיבו לו: '''רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות''' אינה תשובה למה שאמר להם בתחילה: '''אף לזו יש לה עדים שכריסה בין שיניה,''' דמשום דרוב עובדי כוכבים פרוצים אין לה עדי ביאה יותר מן המעוברת הזאת. ולא קשיא להו על מאי דאהדר להו ר' יהושע בתר הכי, מכיון דאכתי לא ידעינן מאי דאהדרו ליה. ותלמודא שני לתרווייהו כדמפרש ואזיל, כך פירשו בתוס' ועיקר, עד כאן.
:ואיכא למידק, אמאי לא אקשיה להדיא מדקתני רישא: '''לזו יש עדים ולזו אין עדים,''' אלמא דמדברת היינו נסתרה, ולא מיירי בראוה שנבעלה? ועל כרחך יש לך לפרש דמיירי במדברת, מדקא אמר להו: '''אין אפוטרופוס לעריות''' וכדכתיבנא. ולמה ליה לתלמודא לאקשויי בהאי לישנא ולמימר: '''קתני מיהא תרתי, מדברת ומעוברת'''? ולקמן נכתוב בזה בסייעתא דשמיא:
| |||