שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 107:
'''הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה''' — ואיכא למידק, אפילו למאן דאמר "לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה" לא ניחא, דהא מדקאמר "לדברי המכשיר" כו' משמע דמתניתין לא מיירי בבתה כלל, אלא דסבירא ליה דכי היכי דמכשר בה הכי נמי מכשר בבתה. וכיון שכן, אכתי קשיא, תרתי להכשיר בה למה לי? ויש לומר דהכי קאמר: '''הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר''' כו'. פירוש, דלמאן דאמר דבתה נמי כשרה, מצי לשנויי שפיר דמתניתין אתא להכשיר בתה, ואיירי בבתה. ואף על גב דלמאן דאמר "לדברי המכשיר בה" כו' לא איירי מתניתין בבתה וכדכתיבנא, לדידה מוקי לה למתניתין בהכי, ולאו דוקא שיהא ממש דעת רב אסי כמאן דאמר "לדברי המכשיר" כו'. והא דלא קאמר "הניחא למאן דאמר בתה נמי כשרה", משום דבעי למנקט לישנא דאימורא דלקמן בשמעתין:
'''אלא למאן דאמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה מאי איכא למימר''' — אין לפרש דקאי אמאי דקאמר: "חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה", ופריך עלה: '''הניחא למאן דאמר כו' מאי איכא למימר,''' פירוש, דהיכי משני חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה. דאי הכי קשיא, ודקארי לה מאי קארי לה? פשיטא, ודאי דכיון דמשני "חדא להכשיר בה" כו', דלא סבירא ליה כמאן דאמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה. ואין לפרש נמי דקאי אמאי דפריך מעיקרא: "תרתי למה לי?" דכיון דליכא לשנויי "חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה", אם כן הדרא קושיין דמעיקרא לדוכתיה. משום דקשיא, ודקארי לה מאי קארי לה? וכדכתיבנא. אלא הנכון, דמעיקרא פריך: תרתי למה לי? דכך לי מדברת כמו היתה מעוברת, ולמה לי פלוגתא דרבן גמליאל ור' יהושע כלל בתרתי? וכן ארבן גמליאל וכן אר' יהושע פריך: תרתי למה לי. אבל השתא לרבי יהושע איכא לשנויי שפיר, דקמייתא להודיעך כוחו דר' יהושע, דאף על גב דאין כאן כי אם היא גופה ואיהי אית לה חזקה דכשרות, אפילו הכי פוסל בה ר' יהושע. אבל בתרייתא איכא למימר דמשום דאיכא בתה בהדי דידה, ובתה על כרחך יש לפסול אותה משום דלית לה חזקת כשרות, לכך פוסל נמי ר'יהושע אפילו בה; אבל בקמייתא דאין כאן אלא בה, אימא דלא יפסול ר' יהושע? קא משמע לן דאפילו הכי פסיל, הילכך ליכא לאקשויי: ר' יהושע תרתי למה לי. ומיהו לרבן גמליאל איכא לאקשויי: תרתי להכשיר בה למה לי? ואין לתרץ דבתרייתא להודיעך כחו דרבן גמליאל, דאף על גב דאיכא בתה בהדה ועל כרחך יש לך לפוסלה משום דלית לה חזקה דכשרות, אימא דבה נמי לפסול? קא משמע לן רבן גמליאל דאפילו הכי היא כשרה ובתה פסולה. והיינו יכולין לפרש, דהיינו דקא משני מעיקרא: חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה, פירוש עם בתה, דאף על גב דבתה בהדה והיא על כרחך פסולה – אפילו הכי היא גופה כשרה. דהא ודאי ליתא, דמדקאמר: "רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים: נאמנת", משמע דהיא נאמנת בכל מה שאמרה. והילכך על כרחך יש לפרש, דמאי דקתני "היתה מעוברת" פירושו ראוה שנבעלה, ו"מעוברת" דנקט משום לישנא מעליא, וכמו שפירשו התוספות ז"ל, ומעתה קשיא, תרתי להכשיר בה למה לי? כיון ד"מדברת" בראוה שנבעלה היא. פירוש, כיון ד"מדברת" ו"מעוברת" דראוה שנבעלה. ואפשר שזהו שכתב רש"י: '''מאי איכא למימר. תרתי להכשיר בה למה לי? כיון דמדברת בראוה שנבעלה היא.''' עד כאן, דוק ותשכח. ואם לא תפרש כן, אינו מובן כלל לשונו ז"ל שהוא מיותר לגמרי, ובמאי דכתיבנא ניחא וקל להבין.
:עוד יש לי לפרש, דהכי פריך: '''הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה''' כו'. פירוש, היכי מצית לשנויי: הך בתרייתא אתיא להכשיר בבתה? דכיון דאיכא פלוגתא עלה דמתניתין גופא, ואיכא למאן דאמר: לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, אלמא לא מפרשא במתניתין עניין בתה כלל, מעתה היכי מצינן לתרוצי דאתיא מתניתין להכשיר בבתה? והא מתניתין לא מיירי בבתה כלל. ומשני, '''רב אסי סבר לה כמאן דאמר לדברי המכשיר''' כו'. פירוש, ולא אסיק אדעתיה אידך סברא כלל, וברירא ליה דמתניתין מיירי בהכי דהיינו להכשיר בבתה. כך נראה לפרש. ודייקא נמי דקא משני: '''רב אסי סבר כמאן דאמר לדברי המכשיר''' כו', ולא קא משני: "רב אסי לא סבר לה כותיה". ומיהו מאי דכתיבנא מעיקרא הוא יותר נכון, ומתפרש שפיר לשון רש"י וכדכתיבנא. כן נראה לי:
| |||