שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
'''דאף על גב דליכא למימר מיגו''' — פירוש, דלא מציא למיטען "מוכת עץ אני תחתיך", חדא דמתניתין כשקידש ובעל לאלתר היא. ותו, לר' יוחנן ליכא בהא מיגו, דהא לדידיה "מוכת עץ אני מעיקרא" אף על פי שלא הכיר בה יש לה מאתים. '''הריטב"א''' ז"ל. והא כתיבנא לעיל, דלדעת רש"י לא מיירי מתניתין בשקידש ובעל לאלתר, ולכך לא פירש כאן אלא מטעמא בתרייתא דכתב הריטב"א ז"ל, עיין בפירושיו:
'''מתניתין: רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים נאמנת''' — לכאורה משמע, מדקתני '''נאמנת''' ולא קתני "כשרה לכהונה", דנאמנת היא בכל מאי דקאמרה, שהיה אותו פלוני. וליתא, דאמאי נהימנה לדידה? דהא טעמא דרבן גמליאל משום חזקה דגופא, ולגבי האי מילתא מאי חזקה איכא? ועוד, מאי בעי תלמודא: תרתי למה לי? והא טובא איצטריכי לאשמועינן, דאף על גב דלא ראינו הבועל כלל, כגון היתה מעוברת דסיפא, אפילו הכי לרבן גמליאל נאמנת לומר: העובר זה מאיש פלוני וכהן, ועובר זה יורשו ואוכל בתרומה, וחדא להודיעך כחו דרבן גמליאל וחדא להודיעך כחו דרבי יהושע. אלא הנכון כמו שפירש רש"י ז"ל וזה לשונו: '''נאמנת. וכשרה לכהונה, ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה. היתה מעוברת כו'. בגמ' מפרש תרתי למה לי,''' עד כאן.
:וכן כתב '''הריטב"א''' ז"ל וזה לשונו: הא דאמר רבן גמליאל '''נאמנת,''' היינו שנאמנת שנבעלה לכשר, להכשיר גופה ולהכשיר עוברה, אבל אינה נאמנת שהוא אותו פלוני, לא לכהונה, אפילו לתרומה, ולא לירושה, דהא לית לה שום חזקה להאמינה, וכל הימנותא דידה לרבן גמליאל משום חזקה דגופה היא, עד כאן. וכן כתב '''הרא"ש''' וכדבעינן למכתב קמן גבי פלוגתא דרבי יוחנן ורבי אלעזר בהכשר בתה בסייעתא דשמיא.
:והא דנקט מתניתין: '''מאיש פלוני וכהן,''' תירץ הריב"ש בתשובותיו [[תשובות ריב"ש/רלא|סימן רל"א]], דאורחא דמילתא נקט, שדרך האשה לידע למי נבעלה, וכשבאה להכשיר עצמה, אומרת "לפלוני" וכו'. ועוד, דאשמועינן לרבותא, דאפילו אומרת '''איש פלוני''' אינה נאמנת לר' יהושע. ועוד, אפשר דלרבן גמליאל אינה נאמנת אם לא באומרת '''איש פלוני,''' ואף על פי שאומרת "לכשר נבעלתי", דאפשר שהיא סבורה שהוא כשר ואינו, דמאין היא יודעת בכשרות האנשים? ונשי לאו דיני גמירי. אבל במייחדת '''לאיש פלוני,''' ואנחנו ידענו בכשרות האיש ההוא, אז נאמנת להחזיקו בכשרות כו', עיין בתשובותיו.
:ודע, שהגאונים כתבו, שכשאמרה '''מאיש פלוני וכהן,''' הוולד אסור בקרובי אותו איש פלוני, וכדבעינן למכתב קמן בסייעתא דשמיא גבי פלוגתא דמכשיר בה ובבתה. ובזה ניחא דנקט גבי מעוברת '''מאיש פלוני,''' ואיידי דנקט הכין גבי מעוברת, נקט נמי גבי מדברת. וכן כתב [[רמב"ם הלכות איסורי ביאה טו|הרמב"ם ז"ל בפרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה]], ועיין [[תשובות ריב"ש/מא|ריב"ש סימן מ"א]]:
| |||