שולחן ערוך אורח חיים תעב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
<noinclude>{{שולחן ערוך|אורח חיים|תעא|תעב|תעג|דיני הסיבה וארבע כוסות|16}}</noinclude>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב א|סעיף א]]==
=== א ===
יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך. ואף אם הוא בבית המדרש יקום, מפני שמצוה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו. אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ב|סעיף ב]]==
=== ב ===
יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו. ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות.
*{{רמ"א|'''הגה:''' ואפילו עני שאין לו כרים ישב על הספסל (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים)}}:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ג|סעיף ג]]==
<קטע התחלה=ג/>כשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו אלא על שמאלו {{רמ"א|(ואין חילוק בין אטראיטר לאחר)}} <small> (טור בשם רש"י ותרומת הדשן סימן קל"ו):</small>}}:<קטע סוף=ג/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ד|סעיף ד]]==
=== ד ===
אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה.
*{{רמ"א|'''הגה:''' וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים ורבינו ירוחם), אך לא נהגו להסב, כי סמכו על ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין להסב (דברי עצמו)}}:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ה|סעיף ה]]==
=== ה ===
בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק. תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה, אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן יתן לו רבו רשות. ותלמיד חכם מופלג בדורו, אף על פי שלא למד ממנו כלום, חשוב כרבו ואינו צריך הסיבה. {{רמ"א|(ודווקא כשאוכלין על שולחן אחד, אבל אם אוכל על שולחן בפני עצמו צריך להסב)}}:
*(ודוקא כשאוכלין על שלחן אחד אבל אם אוכל על שלחן בפני עצמו צריך להסב):
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ו|סעיף ו]]==
=== ו ===
השמש צריך הסיבה:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ז|סעיף ז]]==
=== ז ===
כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה.
*{{רמ"א|'''הגה:''' ויש אומרים דבזמן הזה דאין דרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה (אגודה פרק ערבי פסחים)}}.
:{{רמ"א|ונראה לי אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה, אין לחזור ולשתות בהסיבה, דיש בו חשש שנראה כמוסיף על הכוסות. אבל בשני כוסות ראשונות, יחזור וישתה בלא ברכה (מנהגים). וכן באכילת מצה. ולכתחלהולכתחילה יסב כל הסעודה (מהרי"ב)}}:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ח|סעיף ח]]==
=== ח ===
צריך לשתות ארבע כוסות על הסדר, ואם שתאן זה אחר זה שלא כסדר לא יצא:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב ט|סעיף ט]]==
=== ט ===
שיעור הכוס, רביעית לאחר שימזגנו (אם רוצה למזגו), וישתה כולו או רובו. ואם יש בו הרבה רביעיות, שותין ממנו כל כך בני אדם כמניןכמניין רביעיות שבו. ויש אומרים שצריך לשתות רוב הכוס אפילו מחזיק כמה רביעיות {[רמ"א|(וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בנתיים) (בית יוסף בשם רוקח)}}:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב י|סעיף י]]==
=== י ===
מי שאינו שותה יין, מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב יא|סעיף יא]]==
=== יא ===
מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו) (טור):
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב יב|סעיף יב]]==
=== יב ===
יוצאים ביין מבושל ובקונדיטון:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב יג|סעיף יג]]==
=== יג ===
אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לד' כוסות:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב יד|סעיף יד]]==
=== יד ===
גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצות הנוהגות באותו לילה:
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב טו|סעיף טו]]==
=== טו ===
תינוקות שהגיעו לחינוך, מצוה ליתן לכל אחד כוסו לפניו.
*{{רמ"א|'''הגה:''' ואין ליקח כוס שפיו צר כעין קרו''"ג גלא''"ז, מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד (מהרי"ב)}}.
:{{רמ"א|ובכוס של ברכת המזון בלאו הכי אין לוקחין אותו, ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים קפג#סעיף ד|סימן קפ"ג סעיף ד']] בהג"ה. וכן הכוס של קידוש. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים רעא#סעיף י|סימן רע"א סעיף י']]}}:
 
=== טז ===
==[[שולחן ערוך אורח חיים תעב טז|סעיף טז]]==
מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו: