ביאור:מעומד/עתיקות/כתב כנעני/לוח גזר: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 136:
==== לקש Locust - כחרוב ====
:הרוב מפרשים '''לקש''' פה, במובן זריעה מאוחרת, שכן '''לקש''' עניינו מאוחר.
::"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ- '''יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ''',
::([[דברים יא יד|פרשת ראה (מקריאת שמע)]]) "ונתתי מטר ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש''' ואספת דגנך ותירשך ויצהרך"
::וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ, וְיִצְהָרֶךָ..." ([[דברים יא יד|פרשת ראה (מקריאת שמע)]])
:'''יורה''' = גשם - (ראשון)
:'''מלקוש''' = (גשם) – אחרון'''
שורה 142 ⟵ 143:
:אבל לדעתי יתכן '''שלקש''' = '''חרוב''' (או דבש חרובים)''' (ערבית : דיבס, ר'וב)
:בספר עמוס מופיע '''לקש '''במובן של '''חגב''' - '''Locust''' - לדעתי ולדעת מפרשים נוספים.
::"כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי ה':
::([[עמוס ז א]]) "כה הראני אדני ה' והנה יוצר גבי בתחלת עלות '''הלקש'''
וְהִנֵּה: יוֹצֵר גֹּבַי - בִּתְחִלַּת עֲלוֹת '''הַלָּקֶשׁ''', וְהִנֵּה לֶקֶשׁ - אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ.
::והנה '''לקש''' אחר גזי המלך"
וְהָיָה: אִם כִּלָּה לֶאֱכוֹל אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ" ([[עמוס ז א|עמוס, נבואת חומת האנך וחורבן בית ירבעם]])
:אבל Locust '''פירושו גם '''חרוב''', מהחרובים נהגו להכין '''דבש'''
:הערת המהדיר ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט]]): יוצר גובי, פירושו התכנסות (מלשון אצירה ואוצר - לפי רד"ק) החגבים, ולפי זה פירושו של אביתר כהן: הארבה התכנס מיד לאחר קציצת (גז) החרובים. הקב"ה מקבל בהמשך את תפילתו של עמוס, ומחליט לא לחסל את כל עם ישראל (ואולי הכוונה לכך שנותרת ממלכת יהודה).
 
==== לקש כתמר ====