ביאור:משנה כריתות פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ביאור:תוכן למשנה כריתות|ו}}

{{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/>

(א) הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁלֹּא חָטָא,

{{הע-שמאל|יום הכיפורים אינו רלבנטי לחטאת היולדת, שהרי אינה באה על חטא. חטאת עוף בספק נשרפת ([[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ו|תמורה ז, ו,]]) אבל אם היא מיותרת - תיקבר. וראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ה#משנה ג|לעיל ה, ג,]] לגבי המקרה שנודע לה שחייבת חטאת ודאי.

 

:חַיֶּבֶת לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכְשְׁרַתָּהּ לֹאכַל בִּזְבָחִים.

 

:הֲרֵי זוֹ תִקָּבֵר. <זה!>

<קטע סוף=ה/>

{{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/>

(ו) ח הַמַּפְרִישׁ שְׁתֵּי סְלָעִים לְאָשָׁם, וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם,

אם קנה אילים לחולין - מעל, וחייב להשיב את המעילה וחומשה (שהם 10 זוזים, שנים וחצי סלעים), ואיל לאשם מעילות.

 

:אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים - יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ,

 

:::שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ עַל שֵׁם חַטָּאתוֹ.

<קטע סוף=ז/>

{{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/>

(ח) י מְבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ {{ב|כִּשְׂבָה|כבשה בת שנה}} - {{ב|שְׂעִירָה,|עז בת שנתיים}}

 

כשבה ושעירה - לשון מקרא, ראו [[ויקרא ה ו]]. בלשון חז"ל - כבשה ועז, ראו משנה ט.

הִפְרִישׁ עוֹף, וְנִסְתָּאַב - יָבִיא בְדָמָיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, שֶׁאֵין לָעוֹף פִּדָּיוֹן.

<קטע סוף=ח/>

{{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/>

(ט) יב רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכָל מָקוֹם.