ביאור:אותיות נו"ן הפוכות בפרשת ויהי בנסע הארון: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 49:
מן המדבר אל הדביר, מאת יהודה עציון, [http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=20901 מקור ראשון] לפרשת בהעלותך, תשס"ז
(עיין שם עוד להרחבה בנושא)
==רעיון אחר להסבר לגבי הנו"נים ההפוכים==
נחלקו בכך רבי ורשב"ג במסכת שבת דף קטז.
*רשב"ג - להורות שלא כאן מקומה אלא בפרשת הדגלים.
* רבי - מפני שזה ספר בפני עצמו (יש 7 ספרים בתורה).
הטעם של רשב"ג שאומר שלא כאן מקומה, הוא ששמו את הפרשה כאן כדי להפריד בין פורענות לפורענות. הסביר הרמב"ן שיש כאן 3 פורענויות:
#בריחה מהר סיני (ב-3 ימים) - [ויהי בנסוע]
#מתאוננים
#בשר התאוה
ואם הם היו רצופות, זה היה חזקה, שהרי ב-3 פורענויות יש חזקה.
החת"ם סופר מסביר שמחלוקתם לשיטתם ב[[ביאור:בבלי יבמות דף סד|מסכת יבמות דף ס"ד]]:
* רשב"ג סובר שבשלוש פעמים יש חזקה, כמו למשל בשור מועד שנאמר עליו "אם שור נגח הוא מתמול שלשום - הרי 3 פעמים.
* רבי סובר שבתרי זימנא הוה חזקה, כך שלמשל אם אשה התחתנה פעמיים ומת בעלה בכל פעם, אסור לה להתחתן בשלישית.
אם כן, רשב"ג היה יכול לאמר כאן שפרשת "ויהי בנסוע" באה להפריד בין הפורענויות, ובאמת אין זה מקומה.
אך רבי שסובר שבשניים זה כבר חזקה, לא עוזר לו ולהפריד בין הפורענויות, ולכן הוא מסביר שהסימנים מראים על חשיבות הפרשה.
==מקורות==
* הגות בפרשיות השבוע
[[קטגוריה:במדבר י לה|אותיות נו"ן הפוכות בפרשת ויהי בנסע הארון]]
| |||