ביאור:ויקרא כג מ: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה קוסמטית |
||
שורה 2:
= ארבעת המינים - להודות לה' על צמחי הארץ =
אחת ממצוות חג הסוכות היא לקחת ארבעה מיני צמחים ולשמוח עמם לפני ה':
{{צמ|ולקחתם לכם ביום הראשון '''פרי עץ הדר,''' '''כפת תמרים''' , '''וענף עץ עבת''' '''וערבי נחל''' , ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים|ויקרא כג מ}}
דיני ארבעת המינים מפורטים בכמה מקומות, ראו למשל:
במאמר זה נסביר בקצרה את הפסוק.
==מה הם ארבעת המינים?==
על-פי חז"ל,
==למה משמשים ארבעת המינים?==
התורה לא כותבת שיש לעשות משהו מסויים עם ארבעה מינים אלו - רק '''לקחת''' אותם ו '''לשמוח לפני ה'''' ;
זה מתאים למנהג היהודי המקובל בימינו, לקחת את ארבעת המינים בפני עצמם ולרקוד איתם תוך כדי שירת ה"הלל" לה'. [[נחמיה ח טו]]: {{צ|ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר:
▲בימי עזרא ונחמיה חגגו את חג הסוכות, ובין השאר:</div>
'צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס '''ועלי תמרים''' '''ועלי עץ עבת''' , '''לעשת סכת''' ככתוב}}
([[ביאור:חמשת המינים בימי נחמיה|פירוט]]).
הם לקחו חמישה מינים, ששניים מהם נזכרים גם בפסוק שלנו, והשתמשו בהם כדי '''לעשות סוכות''',
כדי לבנות את הסוכות (למשל כדי לעשות מהם סכך).
יש שהסיקו מכאן, שגם ארבעת המינים שנזכרו בפסוקנו משמשים לעשיית סוכות בלבד, כלומר,
אין צורך ליטול אותם בפני עצמם אלא רק להשתמש בהם לבניית הסוכה.
{{קטן|קטן=כך כתב אבן עזרא בשם הצדוקים, וכך נוהגים השומרונים עד היום - הם מסככים את סוכותיהם, בין השאר, בפירות מהודרים|}},
▲אולם, ראיה זו אינה מבוססת, שכן ישנם כמה הבדלים מהותיים בין הפסוקים: '''
*בספר נחמיה מודגשים '''העלים''' , ובפסוק שלנו מודגשים '''הענף''' או '''הכפה''' ;
▲::*בפסוק בספר נחמיה לא נזכרו פרי עץ הדר וערבי נחל, ונזכרו לפחות שני מינים אחרים שאינם נמצאים בפסוקנו - עץ שמן, עץ זית. '''
מכאן שאין קשר בין הפסוקים - הפסוק בספר נחמיה מדבר על סיכוך, שעבורו מתאים יותר להשתמש בעלים,
::*בספר נחמיה נאמר שלקחו את המינים {{צ|לעשות סוכות}} ובפסוק שלנו נאמר שיש לקחת את המינים {{צ|לשמוח לפני ה'}}. '''▼
▲
==מדוע דווקא ארבעה מינים אלו?==
1. נראה שלקיחת ארבעת המינים מביעה הודיה לה' על כך שנתן לנו ארץ טובה עם צמחיה עשירה
(ראו גם [[ביאור:למה חג הסוכות נזכר פעמיים?|הצד הפולחני והצד החקלאי של חג הסוכות]] כל אחד מארבעת המינים מציין איזור גיאוגרפי בארץ ישראל: :'''האתרוג''' נפוץ בשפלת החוף, :'''הלולב''' נפוץ בבקעת הירדן, :'''ההדס''' נפוץ בהרים , :'''והערבה''' נפוצה בנחלים. ע"פ הראי"ה קוק, ארבעת המינים הם חוט מקשר בין המצוות התלויות בגוף לבין המצוות התלויות בארץ:
" הן מצות שהן חובת הגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי. באלה המצות מתרכזים שני הכוחות, הכח של המצוות התלויות בארץ והכח של מצות שהן חובת הגוף. המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. ...חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות}} {{קטן|קטן= וראו גם רמב"ם, מורה נבוכים ג מג.
שורה 57 ⟵ 72:
חכמי ישראל מצאו רמזים נוספים בארבעת המינים:
2. לקיחת המינים מסמלת את אחדות עם ישראל.
כל אחד מהם הוא משל לקבוצה בעם ישראל: :'''האתרוג''' שיש לו ריח וטעם הוא משל לאנשים שלומדים תורה ומקיימים מצוות; :'''התמר''' שיש לו רק טעם הוא משל לאנשים שרק מקיימים מצוות; :'''ההדס''' שיש לו רק ריח הוא משל לאנשים שרק לומדים תורה, :'''והערבה''' שאין לה טעם וריח היא משל לאנשים שלא לומדים תורה ולא מקיימים מצוות; והתורה מנחה אותנו לאחד את כולם באגודה אחת לפני ה'. 3. כל אחד מהם הוא משל לחלק מגוף האדם:
:'''האתרוג''' דומה ללב, :'''הלולב''' דומה לחוט השדרה, :'''ההדס''' דומה ל..., :ועלי '''הערבה''' דומים לשפתיים; והם מסמלים שהאדם צריך לשמוח לפני ה' עם כל חלקי גופו: {{צ|כל עצמותי תאמרנה: ה' מי כמוך!}}. ראו גם:
{{מקורות|מקורות=
שורה 72 ⟵ 96:
}}
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:ארבעת המינים - להודות לה' על צמחי הארץ|ביאור:ארבעת המינים - להודות לה' על צמחי הארץ}}}}
{{קיצור דרך|tnk1/tora/wyqra/wy-23-40}}
</noinclude>
{{סיכום על פסוק|ויקרא|כג|כג לט|מ|כג מא|קטגוריה=1}}
|