ביאור:שיר השירים א: הבדלים בין גרסאות בדף

שִׁיר הַשִּׁירִים {{ב|אֲשֶׁר|השייך ל- (שכתב)}} לִשְׁלֹמֹה{{סוף-פסוק|א}}.

{{ב|יִשָּׁקֵנִי|הלוואי וישקני}} מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים {{ב|דֹּדֶיךָ|רגשות של קירבתך}} מִיָּיִן{{סוף-פסוק|ב}}.

{{ב|לְרֵיחַ|בשביל להריח בהם}} שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, {{ב|שֶׁמֶן|וכביכול אריח את השמן שאתה משוח בו}} {{ב|תּוּרַק|אפילו כאשר רק יוזכר}} שְׁמֶךָ, {{ב|עַל כֵּן|בגלל ריחך הטוב}} עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ{{סוף-פסוק|ג}}.

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה {{ב|הֱבִיאַנִי|ובכך אשמח כאילו שהזמין אותי}} הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, {{ב|נָגִילָה|אגיל, אשמח}} וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, {{ב|נַזְכִּירָה|אזכיר, אדבר על כך}} {{ב|דֹדֶיךָ|שרגשות הקירבה אליך טובים יותר מ-}} מִיַּיִן, {{ב|מֵישָׁרִים|אכן בצדק}} {{ב|אֲהֵבוּךָ|אהבו אותך אותן העלמות}}{{סוף-פסוק|ד}}.

שְׁחוֹרָה אֲנִי {{ב|וְנָאוָה|ולמרות זאת יפה}}, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם! כְּאָהֳלֵי {{ב|קֵדָר|בני העם 'קדר' הגרים באוהלים}}, כִּירִיעוֹת {{ב|שְׁלֹמֹה|בית המקדש שבנה שלמה}}{{סוף-פסוק|ה}}.

אַל {{ב|תִּרְאוּנִי|תסתכלו עלי בבוז}} שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי {{ב|נִחֲרוּ|כעסו עלי (מלשון חרון)}} בִי, שָׂמֻנִי {{ב|נֹטֵרָה|שומרת}} אֶת הַכְּרָמִים, {{ב|כַּרְמִי|ועדיין את הכרם שלי}} שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי{{סוף-פסוק|ו}}.

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי: {{ב|אֵיכָה|איפה}} תִרְעֶה אֵיכָה {{ב|תַּרְבִּיץ|תרעהתתן אתלצאן הצאןלרבוץ ולנוח}} בַּצָּהֳרָיִם, {{ב|שַׁלָּמָה|שהרי למה, מדוע שבמקום לבא אליך אצטרך להיות}} אֶהְיֶה {{ב|כְּעֹטְיָה|כעטופה, כזונה העוטפת פניה}} עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ{{סוף-פסוק|ז}}.

{{ב|אִם|תשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי?}} לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ {{ב|בְּעִקְבֵי|כרועה ההולכת בעקבות}} הַצֹּאן וּרְעִי אֶת {{ב|גְּדִיֹּתַיִךְ|הגדיים שלך}} {{ב|עַל|על יד (וכך תמצאי אותי מבלי למשוך תשומת לב)}} מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים{{סוף-פסוק|ח}}.

לְסֻסָתִי {{ב|בְּרִכְבֵי|שהיא כסוסה שעליה רוכב}} פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי{{סוף-פסוק|ט}}.

נָאווּ לְחָיַיִךְ {{ב|בַּתֹּרִים|המקושטים בתכשיטים}}, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים{{סוף-פסוק|י}}.

{{ב|תּוֹרֵי|הם ה'תורים' מהפסוק הקודם}} זָהָב {{ב|נַעֲשֶׂה|אעשה}} לָּךְ, {{ב|עִם נְקֻדּוֹת|משובצים בנקודות}} הַכָּסֶף{{סוף-פסוק|יא}}.

{{ב|עַד|תשובת הרעיה: עד למרחוק, כביכול עד המקום}} שֶׁהַמֶּלֶךְ {{ב|בִּמְסִבּוֹ|יושב במישתהו}} {{ב|נִרְדִּי|צמח הבושם שלי (כדימוי לאהוב שלה, שאת ריחו הטוב כבר הזכירה בפסוק ב)}} נָתַן רֵיחוֹ{{סוף-פסוק|יב}}.

{{ב|צְרוֹר|כחבילת}} {{ב|הַמֹּר|ענפי השיח מור (שיח בושם)}} דּוֹדִי לִי, {{ב|בֵּין שָׁדַי|כמו שרשרת עם תליון (ונהגו לשים בקבוק קטן של בושם כתליון לשרשרת)}} {{ב|יָלִין|יהיה שרוי תמיד}}{{סוף-פסוק|יג}}.

אֶשְׁכֹּל {{ב|הַכֹּפֶר|סוג נוסף של שיח עם ריח טוב}} דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי{{סוף-פסוק|יד}}.

הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ {{ב|יוֹנִים|יפות כמו עיני יונים}}{{סוף-פסוק|טו}}.

הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף {{ב|עַרְשֵׂנוּ|המיטה שלנו}} {{ב|רַעֲנָנָה|מלאהמקושטת פרחים}}{{סוף-פסוק|טזבפרחים}}.

קֹרוֹת בָּתֵּינוּ {{ב|אֲרָזִים|עשויים מעץ ארז}} (רחיטנו) {{ב|רַהִיטֵנוּ|הקרשים של הבית שלנו}} {{ב|בְּרוֹתִים|מעצי ברוש}}{{סוף-פסוק|יז}} .