ביאור:אסתר ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תבנית:דיבור
העברת הערה לביאור:אסתר ח ח
שורה 12:
וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב, וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ה}}
וַתֹּאמֶר: {{התחלת דיבור|מדבר=אסתר|דבר=}}אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו, וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו, יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים, מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ו}}
כִּי {{ב|אֵיכָכָה|איך, כיצד}} אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי? אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן {{ב|מוֹלַדְתִּי|משפחתי}}?{{סוף דיבור}}
{{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ז}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי: {{התחלת דיבור|מדבר=אחשורוש|דבר=}}הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר, וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ <small>(ביהודיים)</small> בַּיְּהוּדִים.
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ח}}
{{ב|וְאַתֶּם|וכהמשך לכך אני מרשה לכם}} כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואי אפשר פשוט לבטל את הספרים הראשונים כי}} כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב.{{סוף דיבור}}
{{ביאור:אות-פסוק|אסתר|ח|ט}}
{{ב|וַיִּקָּרְאוּ|הוזמנו}} סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל {{ב|הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים|שרי מדינות}} {{ב|וְהַפַּחוֹת|שרי מחוזות}} {{ב|וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת|שרי ערים בצורות (בזמנם קראו לעיר מוקפת חומה: 'מדינה')}} אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ, וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם.
שורה 41:
<קטע סוף=פרק ח/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|אסתר|ח}}
==הערות==
* "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (פסוק ח) - מלך פרס מוכרח היה להיות מצאצאי אכימניס, שלפי המסורת של הפרסים היה בנה של פרסה, בתו של מיתרה אליל השמש, ולכן רק הוא רשאי היה לחבוש לראשו את "המיתרה" הידועה, סמל השמש. לו חלקו כבוד אלוהי, ואסור היה להביט בפניו. הכריעה וההשתחוויה לפני המלך היו פולחן אלוהי, כי המלך היה התגשמות האלוהים. לו התפללו, כי היה בן האלילה פרסה. את הזכות הזאת יכול היה המלך להעביר גם לאחרים. אפילו שרי המדינות, בבואם לפני המלך, היו נופלים על פניהם, ובמצב זה היו מתקרבים אל המלך ומגישים את בקשותיהם.פקודה שניתנה בשם המלך ונחתמה בחותמו אי אפשר היה להשיב, כי המלך הוא אלוה ואינו טועה. {{קטן|(ספר דבר בעתו ליעקב בן אפרים זלמן אשכנזי בשם ההיסטוריון היוני הרודוטוס, שחי במאה החמישית לפנה"ס (484-425 לפנה"ס) הראשון שכתב ספרי היסטוריה ולכן כונה "אבי ההיסטוריה".)}}