ביאור:דניאל ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצעה להצגת התרגום לעברית (מתוך דניאל בתרגום עברי מסורתי)
Israel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
<קטע התחלה=פרק ב/>
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|א}}
וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת, {{ב|וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ|נרעש מאד. לא היה רגוע}} וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו.
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|ב}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו, וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|ג}}
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלוֹם חָלָמְתִּי, {{ב|וַתִּפָּעֶם רוּחִי|נרעשתי מאד. לא הייתי רגוע}} לָדַעַת אֶת הַחֲלוֹם.
<table border=1><tr><td width=50%>
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|ד}}
שורה 110:
תרגום הארמית לעברית:
 
(ד) וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית|: "הַמֶּלֶךְ, לְעוֹלָמִים חֲיֵה! אֱמֹר אֶת הַחֲלוֹם לַעֲבָדֶיךָ, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּיד."
 
(ה) עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לַכַּשְׂדִּים: "הַדָּבָר הָחְלַט{{ב|הלך|נשכח}} מִמֶּנִּי, אִם לֹא תּוֹדִיעוּנִי אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ – {{ב|נְתָחִים|חתיכות}} תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ!
 
(ו) וְאִם אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ תַּגִּידוּ – מַתָּנוֹת וּמַשָּׂאוֹת{{ב|ודורונות|מתנות גדולים}} וְכָבוֹד רַב תְּקַבְּלוּ מִלְּפָנַי! אַךְ אֶת הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ הַגִּידוּ לִי."
 
(ז) עָנוּ שֵׁנִית וְאוֹמְרִים: "הַמֶּלֶךְ – אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּיד."
 
(ח) עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: "אָכֵןבאמת יוֹדֵעַ אָנֹכִי, כִּי זְמַן אַתֶּם קוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁרְאִיתֶם שֶׁהָחְלַט{{ב|שֶׁהָלַך|שנשכח}} מִמֶּנִּי הַדָּבָר.
 
(ט) שֶׁאִם אֶת הַחֲלוֹם לֹא תּוֹדִיעוּנִי – אֶחָד הוּא {{ב|מִשְׁפַּטְכֶם|להמית}}; {{ב|וְדָבָר כּוֹזֵבשקר|ומשפטכם וּמָשְׁחָתלהמית גם כן אם דבר שקר וכו'}} {{ב|ונשְׁחָת|דבר מסולף שאינו שקר גמור}} הִתְכּוֹנַנְתֶּם לֵאמֹר לְפָנַי, {{ב|עַד שֶׁהַזְּמַן יִשְׁתַּנֶּה|יש לכם שהות לומר את החלום ופתרונו עד הערב שאז הזמן משתנה מיום ללילה}}. לָכֵן אֶת הַחֲלוֹם אִמְרוּ לִי, וְאֵדַע כִּי אֶת פִּתְרוֹנוֹ תַּגִּידוּנִי!"
 
(י) עָנוּ הַכַּשְׂדִּים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְרִים: "אֵין אִישׁ עַל הַיַּבָּשָׁה אֲשֶׁר אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוּכַל לְהַגִּיד, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְשַׁלִּיט – דָּבָר כָּזֶה לֹא שָׁאַל מִכֹּל חַרְטֹם, אַשָּׁף וְכַשְׂדִּי.
 
(יא) וְהַדָּבָר אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל – {{ב|כָּבֵד|קשה}} הוּא, וְאֵין אַחֵר אֲשֶׁר יַגִּידֶנּוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אֵין מְדוֹרָם עִם בָּשָׂר."
 
(יב) עַל כֵּן הִתְאַנַּף הַמֶּלֶךְ זעף וְקָצַף מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְהַאֲבִיד אֶת כָּל חַכְמֵי בָבֶל.
 
(יג) {{ב|וְהַדָּת|והגזירה}} יָצְאָה, וְהַחֲכָמִים {{ב|נֶהֱרָגִים|הולכים לההרג}}, וְעָמְדוּ דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו לֵהָרֵג.
 
(יד) אָז דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב (דִבְרֵי) {{ב|עֵצָה וָטַעַם לְאַרְיוֹךְ|עצה שלא יהרגו אותם. והעצה מפורשת בפסוק טז שיתנו לו עוד זמן כדי שיוכל להתפלל ולבקש מה'}}, {{ב|שַׁר הַטַּבָּחִים|שר ההריגה. שאחראי להוציא להורג את הנידונים להורג}} שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָצָא לַהֲרֹג אֶת חַכְמֵי בָבֶל.
 
(טו) עוֹנֶהענה וְאוֹמֵרואמר לְאַרְיוֹךְ, הַשַּׁלִּיט שֶׁל הַמֶּלֶךְ: לָמָה הַדָּת עַזָּה{{ב|ממהרת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ|והוא לא נותן להם זמן}}? אָז הוֹדִיעַ אַרְיוֹךְ אֶת הַדָּבָר {{ב|לְדָנִיֵּאל|שפותרי החלומות אמרו שלא שייך לדעת את החלום ולכן בשביל מה לחכות}}.
 
(טז) וְדָנִיֵּאל בָּא וּבִקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ, כִּי זְמָן יִתֶּן לוֹ, {{ב|וְאֶת הַפִּתְרוֹן יַגִּיד לַמֶּלֶךְ|ושאר פותרי החלומות לא בקשו עוד זמן כיון שלא האמינו שיוכלו למצוא את החלום בהארכת זמן}}.
 
(יז) אָז דָּנִיֵּאל לְבֵיתוֹ הָלַךְ; וְלַחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חֲבֵרָיו – אֶת הַדָּבָר הוֹדִיעַ.
 
(יח) וְרַחֲמִים לְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם {{ב|עַל הָרָזהסוד הַזֶּה|בעבור הגלות הסוד הזה}}, שֶׁלֹּא
יֹאבְדוּ דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו עִם שְׁאָר חַכְמֵי בָבֶל.
 
(יט) אָז נִגְלָה הָרָזהסוד לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה, אָז בֵּרַךְ דָּנִיֵּאל אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.
 
(כ) עוֹנֶהענה דָּנִיֵּאל וְאוֹמֵר: "יְהִי שֵׁם הָאֱלֹהִים מְבֹרָךְ, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, אֲשֶׁר הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ הִיא.
 
(כא) וְהוּא מְשַׁנֶּה אֶת הָעִתִּים וְאֶת הַזְּמַנִּים, מַעֲבִיר מְלָכִים וּמֵקִים מְלָכִים, נוֹתֵן אֶת הַחָכְמָה לַחֲכָמִים, וְאֶת הַמַּדָּע לְיוֹדְעֵי בִינָה.