ביאור:משלי כב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עד פסוק טז
שורה 13:
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|י}} {{ב|גָּרֵשׁ|הרחק מביתך או מבית הספר|משלי כב י}} {{ב|לֵץ|אדם הלועג ומזלזל בזולת|לץ}} - וְיֵצֵא {{ב|מָדוֹן|מריבה}}, וְיִשְׁבֹּת {{ב|דִּין|צורך בתביעות משפטיות}} {{ב|וְקָלוֹן|ביזיון}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|יא}} אֹהֵב {{ב|<small>(טהור)</small> טְהָר לֵב|ללא אינטרסים אישיים, ללא כוונה לשלוט באהובו}} - {{ב|חֵן שְׂפָתָיו, רֵעֵהוּ מֶלֶךְ|מדבר דברים נעימים המעצימים את אהובו וגורמים לו להרגיש חזק כמו מלך|משלי כב יא}}.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|יב}} {{ב|עֵינֵי יְהוָה|הרואה לתוך לבותיהם של בני האדם}} {{ב|נָצְרוּ|שמרו היטב|נצירה}} {{ב|דָעַת|על דעתו של השופט, הצריך להחליט אם האדם העומד לפניו הוא ישר או רמאי|משלי כב יב}}, {{ב|וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד|ה' גורם לו להיכשל בלשונו כך שהשופט יזהה שהוא רמאי}}.
{{הע-שמאל|יש שפירשו את הפסוק גם כתירוץ של 'עצלנים' מחשבתיים, שממציאים סכנות רוחניות כדי שלא יצטרכו ללמוד חכמה|משלי כב יג}}
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|יג}} אָמַר עָצֵל {{ב|&nbsp;&nbsp;&nbsp;|תירוץ דמיוני כדי שלא יצטרך לצאת לעבוד:}} 'אֲרִי בַחוּץ,! בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַאֵרָצֵח!'.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|יד}} {{ב|שׁוּחָה|בור, חפירה}} עֲמֻקָּה {{ב|פִּי זָרוֹת|שיחה עם נשים זרות}}, {{ב|זְעוּם יְהוָה|מי שה' כעס עליו וקיללו}} <small>(יפול)</small> יִפָּל שָׁם.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|טו}} {{ב|אִוֶּלֶת|שטחיות|אויל}} {{ב|קְשׁוּרָה|מחוברת מבחוץ בלבד}} בְלֶב נָעַר, {{ב|שֵׁבֶט מוּסָר|אמצעי כפיה, "חינוך חובה"|משלי כז כב}} יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|טז}} עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ, נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ לְמַחְסוֹר.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|טז}} {{ב|עֹשֵׁק דָּל|מי שאינו מחזיר כסף או רכוש שהוא חייב לאדם עני|עשק}} {{ב|&nbsp;-&nbsp;|עונשו יהיה}} {{ב|לְהַרְבּוֹת לוֹ|לשלם לעני את החוב בתוספת ריבית והצמדה|משלי כב טז}}, {{ב|נֹתֵן לְעָשִׁיר|אך המחזיר חוב לעשיר, אסור לו להוסיף ריבית אלא}} - {{ב|אַךְ לְמַחְסוֹר|רק להחסיר מהחוב, אם העשיר מסכים|משלי כב טז}}.
 
{{כותרת-קטנה|ליקוטים מדברי חכמים אחרים|משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים}}
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|יז}} הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי.
:{{ביאור:אות-פסוק|משלי|כב|יח}} כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.