ביאור:בבלי יומא דף נז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 2:
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
השתא ברי <ref>ודאי</ref> טמאים אתון, דכתיב
▲השתא ברי <ref>ודאי</ref> טמאים אתון, דכתיב <ref>איכה א,ט</ref> טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ [לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה ה' אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב] <ref>ואין שכינה ביניכם שורה בטומאה</ref>!
אמר ליה: תא חזי מה כתיב בהו: הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם - אפילו בזמן שהן טמאין שכינה שרויה ביניהן.
שורה 21 ⟵ 18:
הניחא למאן דאמר לא הוי היקש, אלא למאן דאמר הוי היקש <ref>פלוגתא בזבחים בפרק 'איזהו מקומן' <small>(דף נז,א)</small></ref> מאי איכא למימר?
מקומות הוא דגמרי מהדדי <ref>אין זה היקש הלמד מן ההיקש, שהרי בהיקש הראשון למדו <u>בהמות</u> זו מזו: וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר
אי בעית אימא: חוץ מבפנים בחדא זימנא גמר <ref>אי נמי סבירא לן דפנים בהיקש למד, יכול לחזור וללמוד על ההיכל בבת אחת מה שכתוב בו בפירוש, כגון: אחת למעלה בשעיר ושבע למטה בפר, ועמהם אף מה שלמד בהיקש; והיכי דמי 'היקש שאינו למד מן ההיקש'? כגון אם לא הוצרך היכל ללמוד מן לפניי ולפנים אלא מה שלמד בהיקש, אבל השתא דהוצרך ללמוד ממנו את המפורש בו - לְמַד הכל בבת אחת</ref>.
שורה 27 ⟵ 24:
תוספות ד"ה חוץ מפנים בדבר אחד גמר - פי' רש"י איידי דניתן היקש לידרש בדברים המפורשין בפנים, כגון למטה בפר ומעלה בשעיר - נלמוד בבת אחת אף הלמד בהיקש עמו;
ותימה הוא לומר כן, דהא יותרת הכבד ושתי הכליות דגמרינן שעירי ע"ז מפר העלם ופר העלם גמר מפר כהן משיח חשיב היקש מהיקש בזבחים פרק 'בית שמאי' <ref>זבחים דף מא,א</ref> אף על גב דגמרינן שעירי עבודה זרה מפר העלם לענין הזאות דכתיבן בגופיה; וכן בפרק 'איזהו מקומן' <ref>שם דף נה,א</ref> דלא גמרינן זבחי שלמי צבור שהן קדשי קדשים ובעי צפון מדאיתקש לחטאת ואף על גב דנפקא לן מהיקישא שאין נאכלין אלא לזכרי כהונה דכתיב בחטאת
מיהו כל זה נ"ל לתרץ דלא דמו להא דהכא: דהכא כל ההזאות חשיב חד עניינא, וכיון דגלי מקצת בגופיה גמרינן נמי בחד זימנא אפילו מאי דיליף בהיקש, אבל הנך - לאו חד עניינא נינהו;
שורה 49 ⟵ 46:
ותירץ דבבית ראשון הוה, ובפרוכת דבבי איירי,
ור"י תירץ דבבית שני הוה, וההיא דמגילה איירי בהוראת כהן משיח לעצמו, דקיימא לן הוראת כהן משיח לעצמו כהוראת בית דין לצבור: דמייתי פר אם טעה ועשה כהוראת עצמו; ודוקא משיח, דכתיב ([[ויקרא ד
נתערבו לו דמים בדמים <ref>של פר ושל שעיר קודם שנתן בפנים כלום [עיין תוספות ישנים כאן]</ref> - אמר רבא: נותן אחת למעלה ושבע למטה ועולה לו לכאן ולכאן.
אמרוה קמיה דרבי ירמיה, אמר: בבלאי טפשאי משום דדיירי בארעא דחשוכא <ref>בבבל שהיא מצולה</ref> אמרי שמעתא דמחשכן! הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר <ref>שנותן אחת למעלה לשם פר ולשם שעיר</ref>, והתורה אמרה
אלא אמר רבי ירמיה: נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר, וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר.
שורה 60 ⟵ 57:
אמר ליה רבא: עד השתא קרו לן טפשאי, והשתא - טפשאי דטפשאי, דקא מגמרינן להו ולא גמירי: והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר, והתורה אמרה תן למעלה ואחר כך למטה!
{{ביאור:עמוד ב}}
שורה 77 ⟵ 73:
דתניא <ref>פלוגתא דכוס עושה חבירו דחוי או שירים דאמרן לעיל 'אפילו למאן דאמר וכו'</ref>:
'למעלה <ref>בחטאת דשעיר נשיא</ref> הוא אומר:
מניין לחטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת ומזה אחת שכולן נשפכין ליסוד? תלמוד לומר: וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ;
שורה 95 ⟵ 91:
עירה דם הפר לתוך דם השעיר:
תנן - כמאן דאמר מערבין לקרנות <ref>מערבין דם פר בדם שעיר כשבא ליתן מתנות קרנות מזבח הפנימי</ref>, דאיתמר: רבי יאשיה ורבי יונתן, חד אמר מערבין וחד אמר אין מערבין <ref>דמשמע ליה וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר ([[ויקרא טז
תסתיים דרבי יאשיה - הוא דאמר מערבין, דאמר: אף על גב דלא כתיב 'יחדיו' - כמאן דכתיב יחדיו דמי <ref>דתניא <small>(סנהדרין דף סו,א)</small> ’[ויקרא כ,ט] ''אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ; אין לי אלא אביו ואמו, אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מנין? תלמוד לומר: אביו קילל, אמו קילל ''[בסוף הפסוק: אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל]'' - דברי רבי יאשיה; רבי יונתן אומר: משמע שניהן כאחד ומשמע כל אחד ואחד בעצמו, עד שיפרוט לך הכתוב 'יחדיו'''; אלמא לרבי יאשיה, אי לא הדר כתיב אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל הוה אמינא רישיה דקרא שניהן כאחד משמע - הכא נמי מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר ([[ויקרא טז
אפילו תימא רבי יונתן הוא; שאני הכא דכתיב [פעמים] אַחַת <ref>ולא שתים</ref> [שמות ל,י: וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו '''אַחַת בַּשָּׁנָה''' מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים '''אַחַת בַּשָּׁנָה''' יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה’].
תניא דלא כשנויין <ref>אלא כמה דסלקא דעתך מעיקרא דרבי יאשיה הוא דאמר מערבין</ref>: '
{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|יומא|נז|57}}
|