ביאור:בבלי יומא דף מא: הבדלים בין גרסאות בדף

אמר רב שימי בר אשי: מאי טעמא דרב חסדא? - דכתיב וְלָקְחָה - וְעָשָׂה: או בלקיחה או בעשייה. <ref>ביולדת כתיב ([[ויקרא יב, ח]]) [וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה] וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת [וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה], וכן ב'מצורע', וגבי זב: וְעָשָׂה [אֹתָם הַכֹּהֵן] אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה [וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹבוֹ]; אלמא או בשעת לקיחה נקבעין, או בשעת עשייתן, אבל ביני ביני – לא.</ref>

מיתיבי: <ref>([[ויקרא טז, ט</ref>]]) [וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה’] וְעָשָׂהוּ חַטָּאת - הגורל עושהו חטאת ואין [קריאת] השם עושהו חטאת;'' שיכול והלא דין הוא: ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם, מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם! תלמוד לומר וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת'''; והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא, וקתני דקבע <ref>מדקתני כאן <u>שקידש הגורל</u> - אינו דין שיקדש השם, וקא סלקא דעתיה דקידוש השם בשעת קידוש גורל קאמר, שאינו לא שעת לקיחה ולא שעת עשייה</ref>!?

תא שמע: 'מטמא מקדש עני <ref>הנכנס למקדש טמא - הוא בקרבן עולה ויורד: עשירות ודלות ודלי דלות האמורה אצל שבועת בטוי ושבועת קול אלה ([[ויקרא ה, א]]-יג]); והתם נמי כתיב <small>([[ויקרא ה, ב]])</small> אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא... וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם ואוקמינן לה בשבועות <small>(דף ז,א)</small> בטומאת מקדש וקדשיו: שאחר שנטמא - נכנס למקדש או אכל קדשים</ref> והפריש מעות לקינו והעשיר <ref>וצריך להביא בעשירות</ref>, ואחר כך <ref>חולק המעות ופירש ו</ref>אמר: "אלו לחטאתו ואלו לעולתו" <ref>אף על גב שאין קרבן עני עכשיו עליו חובה אלא קרבן עשיר, ואין בקרבן עשיר עולה אלא חטאת בהמה, כשבא לבית דין - יאמרו לו בית דין: קרבן עשיר תביא</ref> – מוסיף <ref>מביתו עד דמי בהמה</ref> ומביא חובתו <ref>בהמה</ref> מדמי חטאתו <ref>מדמים שקרא להם שם חטאת</ref>, ואין מוסיף ומביא חובתו <ref>חטאת בהמה</ref> מדמי עולתו <ref>שאין יכול לשנותן למעות שהפרישן, שקרא להן שם עולה - ליקח מהן חטאת</ref>'; והא הכא <ref>דלאחר שהפרישן פירש</ref> דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא, וקתני דקבע <ref>עליהם השם ואין רשאי לשנותן</ref>!?

שאני התם דכתיב <ref>([[ויקרא יד, ב</ref>]]) זֹאת [תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן] <ref>'''זֹאת''' - ולא אחרת</ref>;

מיעט רחמנא ([[ויקרא יד, כא]]) וְאִם דַּל הוּא [וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן] <ref>מיעוט הוא: מצורע - הוא דעשיר שהביא קרבן עני לא יצא, אבל שאר חייבי קרבן עולה ויורד - לא</ref>.

בא לו אצל פרו [פעם] שניה, וסומך שתי ידיו עליו, ומתודה, וכך היה אומר "אנא השם <חטאתי עויתי ופשעתי> [עויתי פשעתי חטאתי] לפניך, אני וביתי ובני אהרן עם קדושך; אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך, ככתוב בתורת משה עבדך: <ref>([[ויקרא טז, ל</ref>]]) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ!", והן עונין אחריו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

*[האם מסתובבים שם שעירים אחרים? אלא אם יברח השעיר לה' ויתערבב עם שעיר המוסף: ([[במדבר כט, יא]]) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.]

אמר רבי יצחק: שתי לשונות שמעתי <ref>על שתי לשונות של זהורית שמעתי חילוק ביניהם</ref>: אחת של פרה <ref>אדומה, שכתוב בה <small>([[במדבר יט, ו]])</small> וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת</ref> ואחת של שעיר המשתלח; אחת צריכה שיעור <ref>ושיעורה מפרש לקמן</ref> ואחת אינה צריכה שיעור <ref>שכשירה בכל שהוא</ref>, ולא ידענא הי מינייהו.

מתקיף לה רמי בר חמא: דפרה נמי, בעי כובד <ref>שתהא כבידה ותפול לתוך עומק האוּר, כדכתיב <small>([[במדבר יט, ו]])</small> [וְהִשְׁלִיךְ] אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה</ref>!?

רבא אומר: כובד - תנאי היא, דתניא: '''למה כורכן? כדי שיהיו כולן באגודה אחת ''<ref>דבעינן שיהו נלקחין בבת אחת, דכתיב ([[במדבר יט, ו]]) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת</ref>'', דברי רבי; רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כדי שיהא בהן כובד ויפלו לתוך שריפת הפרה'''.

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: שלש לשונות שמעתי: אחת של פרה, ואחת של שעיר המשתלח, ואחת של מצורע <ref>דכתיב ביה נמי ([[ויקרא יד, ד]]) וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב</ref>; אחת משקל עשרה זוז, ואחת משקל שני סלעים, ואחת משקל שקל, ואין לי לפרש <ref>ואיני יודע לפרש איזו גדולה ואיזו קטנה ואיזו בינונית</ref>.