ביאור:בבלי עירובין דף צ: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 1:
{{ביאור:תוכן לגמרא עירובין|עירובין|צ|90}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
לנטורי תרביצא הוא דעבידא <ref>וסילק עצמו מן הגגין</ref>.
שורה 10 ⟵ 8:
אמר רבה: מאי קא מיבעיא ליה? כרמלית ורשות היחיד קא מיבעיא ליה <ref>בתמיה, כלומר: פשיטא דאסיר, דהא גג כרמלית הוא, כדאמרנן 'אין מטלטלין בו אלא בארבע' ועמוד = רשות היחיד</ref>?
ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין בה <ref>הש"ס קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי, אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה</ref>, אלא הכי קמיבעיא ליה: שתי אמות בגג <ref>שבין הגגין</ref> ושתי אמות באכסדרה <ref>של בעלים אחרים על גבי תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים, ואין לה מחיצה, ואין לה פי תקרה דנימא 'יורד וסותם': דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו, וכדאמרן ב'עושין פסין'
בעי רב ביבי בר אביי: שתי אמות בגג ושתי אמות בחורבה <ref>של אחרים, ופרוצה לרשות הרבים, דהויא נמי כרמלית - כגג בין הגגין</ref> – מהו?
שורה 26 ⟵ 24:
גגין השוין <ref>שאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד</ref> לרבי מאיר <ref>דמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי</ref>, וגג יחידי לרבנן <ref>שאינו סמוך לאחרים, דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה</ref>: רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע <ref>והא דקאמר רבי מאיר: רשות אחת הן לטלטל שתי אמות בזה ושתי אמות בזה; וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא ואזלא</ref>;
'רב אמר מותר לטלטל בכולו'? קשיא דרב אדרב <ref>דאמר רב ([[ביאור:בבלי עירובין דף פט#עמוד א|לעיל
<ref>ומשני:</ref> התם <ref>בין גג לגג</ref> לא מינכרא מחיצתא <ref>לא אמרינן גוד אסיק, דלא מינכרן מחיצתא - שהן מכוסות בגגין, הלכך: כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי - הרי הן פרוצים כל אחד לרשות האסורה לו, לפיכך אסור לטלטל בו</ref>, <ref>אבל</ref> הכא מינכרא מחיצתא <ref>וקאמרינן בהו גוד אסיק; הלכך לרבי מאיר - דמשוי להו חדא רשותא - ליכא דליסר, דהא מחיצות חיצונות אית להו, והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות; וכן גג יחידי לרבנן</ref>;
שורה 52 ⟵ 50:
כפאה למאי? אילימא לדור תחתיה - מאי שנא מגג יחידי <ref>דאמר רב אפילו לרבנן מותר לטלטל בכולו, ואפילו יותר מבית סאתים: דכיון דמחיצות לדירה נעשו, אף על פי שלא לדירת מעלה עשאום, כי אמרינן בהו גוד אסיק - הוי כהיקף לדירה, הכא נמי: כיון דכפאה לדור - כפייתה זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטן, כי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף לדירה</ref>! אלא שכפאה לזופתה <ref>שבטל מחיצותיה מתורת דירה: דאינן עומדות כל זמן כפייתה לא לדירת מעלן ולא לדירת מטן, והוו כעמוד בעלמא; וכי אמרת בהו גוד אסיק - הוי היקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, וכרמלית היא</ref>.
רב אשי מתני לה <ref>להא דרב חייא בר יוסף</ref> אספינה, ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא, דאיתמר: אכסדרה בבקעה <ref>הבקעה - כרמלית, כדאמרינן ב'יציאות השבת'
רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם; ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם
{|border="0" cellspacing="2" width="100%"
|align = "right"|ורב - אליבא דרבי מאיר <ref>כיון דאמר בגגין השוין מטלטלין בכולן, אלמא לאו כרמלית נינהו</ref> - ליטלטלי מגג לחצר <ref>אלמה אמרינן לקמן לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן, חצירות רשות לעצמן: דאין מטלטלין מגג לחצר</ref>? <ref>ואליבא דרבנן בגג יחידי ליכא למיפרך ליה לרב 'ליטלטל מיניה לחצר', דלרבנן הכי נמי שרי, דאמרינו ([[ביאור:בבלי עירובין דף צא#עמוד א|לקמן
|align = "right"|ולשמואל לא מצי למיפרך אליבא דרבי מאיר ליטלטל מגג לחצר, דהא שמואל - גגין השוין לרבי מאיר כרמלית משוי להו, לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר של רבים דהויא רשות היחיד, דאפילו לא עירבה קיימא לן במסכת שבת בפרק 'אם לא הביא כלי' <
|}
|