ביאור:בבלי עירובין דף צ: הבדלים בין גרסאות בדף

ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין בה <ref>הש"ס קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי, אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה</ref>, אלא הכי קמיבעיא ליה: שתי אמות בגג <ref>שבין הגגין</ref> ושתי אמות באכסדרה <ref>של בעלים אחרים על גבי תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים, ואין לה מחיצה, ואין לה פי תקרה דנימא 'יורד וסותם': דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו, וכדאמרן ב'עושין פסין' <small>([[ביאור:בבלי עירובין דף כה#עמוד ב|לעיל כה,ב]])</small>, דהשתא הויא לה נמי כרמלית</ref>, מהו <ref>לטלטל מזה לזה</ref>?: מי אמרינן כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי לדירה - חדא רשותא היא <ref>ואף על פי שאינן של איש אחד - אין בהם חלוק רשותא, ואפילו לרבנן: דלא דמו לשני גגין, דהתם איכא דיורין למטה בשניהם, ויש לומר כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים - כך יש חלוק למעלה: דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל, אבל באכסדרה ליכא למימר הכי</ref>? או דילמא כיון דמגג לגג אסיר <ref>טעמייהו דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים הוא</ref> - מגג לאכסדרה נמי אסיר?

'רב אמר מותר לטלטל בכולו'? קשיא דרב אדרב <ref>דאמר רב ([[ביאור:בבלי עירובין דף פט#עמוד א|לעיל <small>(פט,א]])</small> בגגין השוין לרבנן דאסרי אהדדי, אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת - הכא נמי בגגין השוין לרבי מאיר: נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו, מיהו בני רשות הרבים העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו? הא ליכא מחיצות לגגין, ומחיצות תחתונות אמר רב דלא מהני להו! וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רשות הרבים וחצירות שסביבותיו</ref>!?

רב אשי מתני לה <ref>להא דרב חייא בר יוסף</ref> אספינה, ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא, דאיתמר: אכסדרה בבקעה <ref>הבקעה - כרמלית, כדאמרינן ב'יציאות השבת' <small>([[שבת ו, ב]])</small>, ואכסדרה זו פרוצה מארבעה רוחותיה, ועומד קירויה על ארבעה יתידות, ונותנין ארבע קורות מיתד ליתד, ועליהן מסדרין הנסרין; ואותן הקורות קרי 'פי תקרה'; והאי דנקט בקעה - משום דבעיר סתם אכסדראות סמוכות להקיף בית או חצר, ואיכא מחיצה אחת או שתים, ומודה שמואל התם דמטלטלין, כדאמרינן לקמן</ref>: רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע;

|align = "right"|ורב - אליבא דרבי מאיר <ref>כיון דאמר בגגין השוין מטלטלין בכולן, אלמא לאו כרמלית נינהו</ref> - ליטלטלי מגג לחצר <ref>אלמה אמרינן לקמן לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן, חצירות רשות לעצמן: דאין מטלטלין מגג לחצר</ref>? <ref>ואליבא דרבנן בגג יחידי ליכא למיפרך ליה לרב 'ליטלטל מיניה לחצר', דלרבנן הכי נמי שרי, דאמרינו ([[ביאור:בבלי עירובין דף צא#עמוד א|לקמן <ref>צא,א</ref>]]) לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת ומטלטלין מגג יחידי לחצר של רבים שיש לו רשות בה!

|align = "right"|ולשמואל לא מצי למיפרך אליבא דרבי מאיר ליטלטל מגג לחצר, דהא שמואל - גגין השוין לרבי מאיר כרמלית משוי להו, לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר של רבים דהויא רשות היחיד, דאפילו לא עירבה קיימא לן במסכת שבת בפרק 'אם לא הביא כלי' <refsmall>(דף קל,ב)</refsmall> דמטלטלין בכולה; והא דאמר לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת - שמואל מוקי לה בגג בין הגגין: דלשמואל - דאית ליה גוד אסיק במחיצות שביניהן - ליכא לכל אחד יותר מבית סאתים! אי נמי בגג יחידי, דליכא יותר מבית סאתים, ואשמעינן אף על גב דגג לרבנן רשות מיוחדת וחצר הוא רשות שותפות – מטלטלין, דלא גזור רבנן מרשות היחיד לרשות שותפין אלא בבתים, כגון מבית לחצר;</ref>