ביאור:בבלי שבת דף כד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
.
Testbot (שיחה | תרומות)
.
שורה 2:
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
 
 
תניא כוותיה דרב חסדא [תוספתא שבת פ"ב מ"א]: '''כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת - מדליקין בהן ביום טוב, חוץ משמן שריפה, לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב'''.
 
שורה 70 ⟵ 68:
[*המילים באש תשרופו - בשמות יב,י – נאמרו על נותר קרבן פסח, ובויקרא ח,לב נאמרו על נותר זבחי המילואים, ואין לזה קשר עם בשר קדש שנטמא, אבל רש"י מסתמך על דבריו להלן בהסבר דברי אביי: <u>וכל שכן קדשים פסולים לא שרפינן</u>] וידחה את 'לא תעשה כל מלאכה' [גם כאן הפסוק – שמות כ,י ודברים ה,יד – עוסקים בשבת ולא ביום טוב; אולי רש"י מתכון לפסוק המובא להלן על ידי רבא: שמות יב,טז וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם <u>כל מלאכה לא יעשה בהם</u> אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם?]
 
אמר חזקיה, וכן תנא דבי חזקיה: 'אמר קרא <ref>([[שמות יב, י</ref>]]) ולא תותירו ממנו <u>עד בקר</u> והנותר ממנו <u>עד בקר</u> [באש תשרפו] שאין תלמוד לומר 'עד בקר' <ref>זימנא אחריתי, אלא 'והנותר ממנו באש תשרופו', דהא כתיב עד בקר ברישא</ref>; מה תלמוד לומר 'עד בקר'? - בא הכתוב ליתן לו בקר שני <ref>שהוא חולו של מועד</ref> לשריפתו <ref>והכי משמע: והנותר ממנו לבקר ראשון - עד בקר שני המתינו ותשרפהו</ref>'. [גם לפי חזקיה אינו עוסק בבשר שנטמא אלא בנותר.]
 
אביי אמר: אמר קרא: <ref>במדבר כח,י</ref> עולת שבת בשבתו [על עלת התמיד ונסכה] - ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב <ref>כגון אברי תמיד של ערב יום טוב שלא הוקטרו מבעוד יום - אין מעלין אותן משחשכה, <u>וכל שכן קדשים פסולים לא שרפינן</u></ref>;
 
אביי אמר: אמר קרא: <ref>([[במדבר כח, י</ref>]]) עולת שבת בשבתו [על עלת התמיד ונסכה] - ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב <ref>כגון אברי תמיד של ערב יום טוב שלא הוקטרו מבעוד יום - אין מעלין אותן משחשכה, <u>וכל שכן קדשים פסולים לא שרפינן</u></ref>;
רבא אמר: אמר קרא: <ref>שמות יב,טז</ref> [וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל
 
רבא אמר: אמר קרא: <ref>([[שמות יב, טז</ref>]]) [וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל
מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש] הוא לבדו יעשה לכם <ref>הוא לבדו קראי יתירי נינהו, דמצי למכתב 'אך אשר יאכל לכל נפש יעשה לכם'</ref>: 'הוא' - ולא מכשירין <ref>מכשירי האוכל, כגון לעשות שפוד וסכין ותנור וכירים</ref>, 'לבדו' ולא מילה שלא בזמנה <ref>דלא דחיא שבת ויום טוב</ref> דאתיא בקל וחומר <ref>דאי לא מעטיה קרא - אתיא בק"ו דתידחי [בפרק 'רבי אליעזר' <small>(לקמן קלב:)</small>, דהכי תניא התם: 'ומה צרעת שדוחה את עבודה ועבודה דוחה את השבת, מילה שלא בזמנה דוחה אותה, דהכי תניא התם: מילה דוחה את הצרעת בין בזמנה בין שלא בזמנה, ויליף לה מקראי; שבת שנדחית מפני עבודה - אינו דין שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה? אתא 'לבדו' לאפוקי מהאי קל וחומר דלא תדרוש ליה, וממילא שמעינן מינה דמצוה שאין זמנה קבוע ויכול לעשותה למחר - אינה דוחה יום טוב, והוא הדין לשריפת קדשים טמאים</ref>;
 
מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש] הוא לבדו יעשה לכם <ref>הוא לבדו קראי יתירי נינהו, דמצי למכתב 'אך אשר יאכל לכל נפש יעשה לכם'</ref>: 'הוא' - ולא מכשירין <ref>מכשירי האוכל, כגון לעשות שפוד וסכין ותנור וכירים</ref>, 'לבדו' ולא מילה שלא בזמנה <ref>דלא דחיא שבת ויום טוב</ref> דאתיא בקל וחומר <ref>דאי לא מעטיה קרא - אתיא בק"ו דתידחי [בפרק 'רבי אליעזר' <small>(לקמן[[ביאור:בבלי שבת דף קלב:#עמוד ב|לקמן]])</small>, דהכי תניא התם: 'ומה צרעת שדוחה את עבודה ועבודה דוחה את השבת, מילה שלא בזמנה דוחה אותה, דהכי תניא התם: מילה דוחה את הצרעת בין בזמנה בין שלא בזמנה, ויליף לה מקראי; שבת שנדחית מפני עבודה - אינו דין שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה? אתא 'לבדו' לאפוקי מהאי קל וחומר דלא תדרוש ליה, וממילא שמעינן מינה דמצוה שאין זמנה קבוע ויכול לעשותה למחר - אינה דוחה יום טוב, והוא הדין לשריפת קדשים טמאים</ref>;
רב אשי אמר: <ref>שמות לא,טו;לה,ב; ויקרא כג,ג</ref> 'שבת שבתון' -
 
רב אשי אמר: <ref>([[שמות לא, טו]];לה,ב; ויקרא כג,ג</ref>) 'שבת שבתון' -
 
{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|שבת|כד|24}}