מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק נג

פרק נגעריכה

זה הפרק כולל פרוש עניני שלשה שמות שהוצרכנו לפרשם והם - חסד ומשפט וצדקה:

וכבר בארנו בפרוש אבות שחסד ענינו - הפלגה באי זה דבר שמפליגים בו. ושמשו בו בהפלגת גמילות הטוב יותר. וידוע שגמילות הטוב כולל שני ענינים האחד מהם - לגמול טוב מי שאין חוק עליך כלל והשני - להיטיב למי שראוי לטובה יותר ממה שהוא ראוי. ורוב שימוש ספרי הנבואה במלת חסד הוא בהטבה למי שאין לו חוק עליך כלל. ומפני זה כל טובה שתגיע מאתויתברךתקרא חסד - אמר "חסדי יי אזכיר". ובעבור זה זה המציאות כולו - רצוני לומר המצאת האלוהיתברךאותו - הוא חסד - אמר "עולם חסד יבנה" - ענינו בנין העולם חסד הוא. ואמריתברךבסיפור מדותיו "ורב חסד":

ומלת צדקה היא נגזרת מצדק והוא היושר והיושר הוא - להגיע כל בעל חוק לחוקו ולתת לכל נמצא מן הנמצאות כפי הראוי לו. ולפי הענין הראשון לא יקראו בספרי הנבואה החוקים שאתה חייב בהם לזולתך כשתשלמם צדקה - כי כשתפרע לשכיר שכרו או תפרע חובך - לא יקרא זה צדקה. אבל החוקים הראויים עליך לזולתך מפני מעלת המדות כרפואת מחץ כל מחוץ יקרא צדקה - ומפני זה אמר בהשבת המשכון "ולך תהיה צדקה" - כי כשתלך בדרך מעלות המדות כבר עשית צדק לנפשך המשכלת כי שילמת לה חוקה. ומפני הקרא כל מעלת מדות צדקה - אמר והאמין ביי ויחשבה לו צדקה" - רצוני לומר מעלת האמונה; וכן אמרו ע"ה "וצדקה תהיה לנו - כי נשמור לעשות וגומר":

אבל מלת משפט היא לשון במה שראוי על הנדון - יהיה זה חסד או נקמה:

כבר התבאר שחסד נופל על גמילות חסד גמור וצדקה על כל טובה שתעשה אותה מפני מעלת מדות - להשלים בה נפשך ומשפט - פעמים שתהיה תולדתו נקמה ופעמים שתהיה טוב:

וכבר בארנו בהרחקת התארים כי כל תואר שיתואר בו האלוהיתברךבספרי הנביאים הוא תואר מעשי - והיה לפי המציאו הכל נקרא חסיד; ולפי רחמיו על העניים - רצוני לומר הנהגתו בעלי חיים בכוחותיהם - יקרא צדיק; ולפי מה שיתחדש בעולם מן הטובות המצטרפות ומן הרעות הגדולות המצטרפות אשר חיב אותם הדין הנמשך אחר החכמה יקרא שופט. והנה נכתבו בתורה אלו השלושה שמות "השופט כל הארץ" "צדיק וישר הוא" "ורב חסד":

וכונתנו היתה בפרש עניני אלו השמות - הצעה לפרק הבא אחר זה: