מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק ט

פרק טעריכה

החומר - מחיצה גדולה ומסך מונע השגת השכל הנפרד כפי מה שהוא; ואפילו היה החומר זך ונכבד - רצוני לומר חומר הגלגלים - כל שכן זה החומר החשוך העכור אשר הוא החומר שלנו. ומפני זה כל אשר ישתדל דעתנו להשיג האלוה או אחד מן השכלים ימצא מחיצה ומסך מבדיל בינו לבינם. ואל זה הוא הרמז בכל ספרי הנביאים שיש עלינו מסך מבדיל בינינו ובין האלוה והוא נסתר ממנו בענן או בחושך או בערפל או בעב וכיוצא באלה הדמיונות להיותנו מקצרים מהשיגו מפני החומר. וזאת היא הכונה באמרו "ענן וערפל סביביו" (תהלים צז ב) להעיר על היות המונע - עכירות עצמנו לא שהוא ית' גוף שיגיף בו עב או ענן או ערפל ימנע מראותו כפי מה שיראה מפשוטי מלות המשל. וכבר נכפל זה המשל עוד - אמר "ישת חושך סתרו" (תהלים יח יב) וכן הגלותו ית' "בעב הענן" (שמות יט ט) ו"חושך ענן וערפל" (דברים ד יא) היה גם כן ללמוד ממנו זה הענין. כי כל דבר שיושג ב'מראה הנבואה' אמנם הוא משל לענין אחד והמראה ההוא העצום - ואף על פי שהיה גדול מכל 'מראה נבואה' ויוצא מכל הקש - לא היה ללא ענין - רצוני לומר הגלותו ית' 'בעב הענן' - אבל להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו מפני החומר החשוך המקיף בנו לא בו ית' מפני שהוא ית' אינו גוף. וידוע גם כן מופורסם באומה שיום מעמד הר סיני היה יום עב וענן ומטר מועט אמר; "יי בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום - ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים" (שופטים ה ד). ותהיה גם כן היא הכונה באמרו 'חושך ענן וערפל' (דברים ד יא) - לא שהוא ית' יקיף בו ה'חושך' כי אין חושך אתו אלא האור הגדול החזק המתמיד אשר מהשפע השופע מאתו מאיר כל מחשך כמו שנאמר במשלי הנבואה "והארץ האירה מכבודו" (יחזקאל מג ב):