מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק א

פרק אעריכה

ידוע שמבני אדם, אנשים שצורת פניהם דומה לצורת אחד משאר בעלי החיים, עד שתראה איש כאילו פניו דומים לפני האריה, ואחר כאילו פניו דומים לפני השור וכיוצא בהם. וכפי אלו הצורות הנוטות אל צורות פני בעלי החיים מכנים בני אדם. כן מה שאמר פני שור, ופני אריה, ופני נשר, הם כולם פני אדם נוטות אל אלו הצורות של אלו המינין.

ויש לך בזה שתי ראיות, האחת מהן, אמרו בחיות בכלל, וזה מראיהן דמות אדם להנה (יחזקאל א ה), ואחר כך תאר כל חיה מהן שיש לה פני אדם ופני נשר ופני אריה ופני שור (יחזקאל א י).

והראיה השנית מה שבאר במרכבה השנית, אשר הביא אותה לבאר ענינים שלא נזכרו במרכבה הראשונה, אמר במרכבה השנית, וארבעה פנים לאחד, פני האחד פני הכרוב, ופני השני פני אדם, והשלישי פני אריה, והרביעי פני נשר (יחזקאל י יד), הנה באר שמה שאמר עליו פני שור הוא פני הכרוב, וכרוב הוא הצעיר לימים מבני אדם, והוא ההקש בשני הפנים הנשארים. ואמנם לא אמר מלת פני שור להעיר גם כן מצד קצת גזרה, כמו שרמזנו בו. ואי אפשר שיאמר אולי זאת השגת צורות אחרות, מפני שהוא אמר בסוף זה הסיפור השני, היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר (יחזקאל י כ). כבר התבאר מה שהחלונו לבאר: