מועד לכל חי סימן יז
<< · מועד לכל חי · סימן יז · >>
סימן יז
עריכהפתח בערבית שם תהא רעדה,
הלילה הזה לה' על התורה ועל העבודה
א בכל ימות השנה יש להזהיר להמתפללים בבתי כנסיות בפתח חצר, שמלבד שלא יצאו חוץ לחצר להתפלל ולענות קדיש וקדושה, כיון שחוץ לבית הכנסת הוי בשוק שאינו נקי מטינופת, ואסור להתפלל ולענות דבר שבקדושה לא במקום ההוא ולא כנגדו, וביותר יש להזהר בימים נוראים בשני ימים טובים של ראש השנה ויום הכפורים כי כולם באים לבתי כנסיות, כי יש מהם יושבים בפתח בית הכנסת, פניהם נגד השוק שיש בו טינופת ואשפה, ויש מהם יושבים בשוק עצמו שורות שורות ומתפללים ועונים קדיש וקדושה, ידעו נאמנה כי הוא איסור גמור ועון פלילי, ויש להם להכנס תוך בית הכנסת אפילו שיושבים בדוחק, ואם לא יוכלו דהמקום קטון מהכיל, ילכו לבתי כנסיות שיש בהם חצר גדולה לפניה ויהיו נכנסים תוך חצר בית הכנסת מבפנים אל המקום שאינו נראה פני השוק כדי שלא לראות טינופת ואשפה דאיסורו חמור משלשים ושש כריתות ואין לו תקנה לעולם הבא, וכמו שכתב מורנו הרב הגדול כמוהר"ח אבולעפיא ז"ל בספר חנן אלהים תיקון א', ודבריו חיים וקיימים, והזהיר בזה יאריך ימים ושנות חיים, ועיין נמי בחמדת ימים חלק ימים נוראים פ"ג מאלול אות י"ז, י"ח כמה הזהיר על זה, יעויין שם, ועל גזברי ופרנסי וגבאי הקהלה קדושה מוטל דיהיו בעינים פקוחות לבל יניחו שום אדם חוץ לפתח בית הכנסת, ויבקשו להכניס אותם לתוך בית הכנסת איש על מקומו, ושא נא עיניך למה שכתב הרב לחמי תודה דף קי"ד ע"ב, דבית הכנסת צר הנה הוא מתרחב כשיש אהבה ביניהם, והא ראיה מירושלים, דנבנה ליהודה ועלו לרגל כל שבטי י"ה, וזה הוא פירוש הפסוקים, ירושלים הבנויה ליהודה כעיר שחוברה לה יחדיו לכל השבטים, יען אנו רואים ששם עלו שבטים שבטי י"ה ואיך יכלה הארץ לסבול אותם, אינו אלא דישליו אוהביך, יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך, זה תוכן דבריו.
ב בנרות של יום הכפורים רבו הטעמים, א. שהתורה נגמרה ביום הכפורים והתורה נמשלה לנר, זאת שנית, כנגד איבריו של אדם, וראשי תיבות נ"ר נ'פש ר'וח, נר ה' נשמת אדם, וכנגד מצות עשה ולאו הניתק לעשה ולאו שאין בו מעשה, והבאתי את השלישית דהוא תיקון שריפה, ועל ארבעה ל"ו אשיבנו כדי להביא לביתם נר ששבת, עיין אליהו זוטא, ולהרב נוהג כצאן יוסף, וחמדת ימים פ"א מיוכ"פ אות ל"ו - ל"ח, ובאר היטב, ויד אפרים, ומחצית השקל, וכשיסתכל בנרות יכוין לאלו הטעמים.
ג כשמתעטף בטלית אפילו שהוא מבעוד יום לא יברך עליו, כך עלתה הסכמתי בספרי הקטן לב חיים חלק ב', ועיין נוהג כצאן יוסף אות ב', והמבין יבין כונתו
ד אם יש הפרש מכניסה ליציאה ביום הכפורים בענין בין השמשות, עיין מחצית השקל, ובמה שכתבתי בקונטרס כף החיים סימן ל"א לענין שבת, ועיין לידיד נפשי הרב פתח הדביר נר"ו דף קפ"ז ע"ב.
ה מנהג טוב המוכרים המצוות קודם יום הכפורים כדי לומר כל נדרי בזמן הראוי, לדוד אמת, ועיין הריב"ש סימן שצ"ד, ושלחן גבוה, וצרור הכסף דף ז'
ו אם תוציא יק'ר מזולל, דהיינו מרוב אכילה או מחמת יגיעה, אינו בכלל ידאג ואין צריך תיקון, כרם שלמה סימן תרט"ו, ועיין מה שכתב באליהו רבה, ואשל מפרי, היכא דלא הרהר ביום כלל, יעויין שם, ובהא דפסק בשולחן ערוך דאם עלתה לו שנה דמובטח לו שהוא בן העולם הבא, וכתב הלבוש דהוא לאידך גיסא דידאג יותר, והשיגו על הלבוש, דהוא נגד ש"ס ערוך, על זה יצא לישע הרב מאמר מרדכי בסימן תרט"ו ס"ק ב', דהלבוש כונתו רצויה, דראה דנתקלקלו הדורות וכשיארע זה לריקים ופוחזים בתחילת השנה, מהפחד נכנעים קצת ואחר כך משליכים אחרי גיום, ויש מהם דאינן מתפחדין כלל שידעו בעצמן שאינן בני העולם הבא ומשלימים שנתם, לכך נתחכם שלא ליתן פתחון פה, זה תוכן דבריו, ועיין בחמדת ימים פ"ד מיוכ"פ אות מ"ח - ס"א
ז תקון למי שראה, עיין בקונטרס עתרת החיים סימן מ"ב, ועיין כרם שלמה סימן תרט"ו, ובסידור תפילת נהורא השלם
ח אם ראה אי יכול לטבול ביום הכיפורים עצמו, עיין מוהר"ש הלוי, וחמדת ימים פ"ד מיוכ"פ אות ס"ב - ס"ד, ושלחן גבוה, ובמאמר מרדכי, בחלקו"ת תשית למו בין אלעבר למה שאירע באותה הלילה, ועיין בספר הפרדס לרש"י דף מ"ו ע"ג, ובספר מקראי קדש דף ע"ד ע"ב, ורב אחא משבחא הרב נח"ל נר"ו בחלק ב' דף קי"א ריש ע"ד הביא הוראת מורינו הרב מר אביו המלאך רפאל זכרונו לברכה, דהורה לשליח ציבור שראה קרי בליל יום הכיפורים לעבור לפני התיבה ולא התיר לו לטבול, יע"ש ובספר שלחן גבוה
ט כשישן ליל יום הכיפורים יזהר שלא יכסה רגליו, של"ה, ובאר היטב, וסימנו ותגל מרגלותיו ותשכב, וכן כתב בעמק ברכה, ונוהג כצאן יוסף אות י"ח, ומדרש תלפיות דף ר"ט ע"ג, ואליהו זוטא, ושלחן גבוה, ומורה באצבע אות רע"ו, ושם כתב דישכב מעוטף בטלית יעויין שם, וזה אינו לכל אדם, וטוב שיסלקנו
יוד הישן בבית הכנסת יישן במערב או בעזרה של נשים, באר היטב, ואשל, ומרדכי יומא סימן תשכ"ה, ובלבוש ויד אפרים כתבו דמוטב לילך ולישן בביתו, ומוהרי"ל חשש דיצא רוחו ויעשה הפחה בבית הכנסת, והזהיר על השליח ציבור דישן כראוי, וכן הביא בהג"ה נוהג כצאן יוסף, ועיין אדני פז סימן תרי"ט, ובספר עמודי שמים, ובחמדת ימים פ"ד מיוכ"פ אות מ"א - מ"ג, ועטרת זקנים
יא כתב מורינו הרב מרן החבי"ב בעל כנסת הגדולה, דכל אדם לא ישכים יותר מדאי פן יחטפנו שינה בתפילה, וכן כתב בנוהג כצאן יוסף אות כ', וזה נמי בתחילת הלילה שלא יהיה ער יותר מדאי, על כל פנים יקום שיעור להתחיל התהלים פעם שני להשלים כפ"ר, וגם לומר כתר מלכות, ועיין באליהו זוטא
יב בליל יום הכפורים כשאומר בקריאת שמע שיר למעלות יכוין לשם הקדוש עשצ"י היוצא מראשי תיבות ע'ושה, ש'ומרך, צ'לך, ה', ישמרך, ישמו"ר, והוא סגולה להנצל מטומאת קרי, וכחו גדול לשמור מלילי"ת שלא תטמא את האדם, חידושי הרמ"ז בסוף ספר התקונים דף ק"ס ע"א, ועיין נמי בשל"ה הקדוש, אלא דלפי דברי הרב המורה באות רע"ג, הוא דלא יאמר שום פסוק או שום כונה, דאדרבה יתגרה בו, כאשר יעויין שם.
יג גזברי וגבאי הקהלה קדושה יעשו זירוז להניח שומרים בבית הכנסת מיוחדים, דמי ומי הם הזריזים לעמוד על המשמר בשביל הנרות, והאמת דה' שומר ישראל וליל שמורים הוא לה', דזכות יום הכפורים מגן שלא יארע תקלה, מכל מקום מיום הכפורים עצמו ילפינן דאין סומכין על הנס, ומוהרי"ל כתב דהמנהג להשכיר גוי לשומר, וכן כתב בנוהג כצאן יוסף אות י"ט
יד אזהרה גדולה יזהר ליל יום הכפורים שלא יהא סמוך למיטתו כלי מים, ומה גם אם רגיל לשתות בשאר לילות, דחס וחלילה שמא ישכח וישתה, לכן לא יניח שום כלי מים אצלו, וכבר אירע מקרה בלתי טהור באדם אחד, דבליל יום הכפורים הניחו סביב למטתו כלי מים בשביל בנו הקטן, ובחצות הלילה מתוך בלבול שינה עמד ושתה מים לצמאו, וכשנתיישב בדעתו ונזכר שהיה יום הכפורים בכה ונצטער הרבה וביקש תיקון לנפשו אחר יום הכפורים בסיגופים ותעניות והיה דואג כל אותה השנה, לכן כל ערום יעשה בדעת סחור סחור לכרמא לא תקרב דלא יהיה בסוג ולו הכין כלי מות חס וחלילה, מים הרעים במקום מים חיים, ובספרי הקטן רוח חיים עמדתי על דברי הלק"ט חלק ב' סימן רפ"ג, ועיין שם סימן רע"ד ורפ"ה, ועל דברי הרב קול אליהו חלק א' סימן ל"ד, בענין השתיה לבד אי איכא כרת, יעויין שם בעזר אלהים חיים, ועיין הרשב"ש סימן כ"ג, ובספר מוצל מאש בסוף ספר רב יוסף, ובספר ארעא דרבנן אות רב"ן, ובספר נהר שלום, ומאמר מרדכי, וערך השולחן סימן תרי"א, והנה ארבעה חילוקים יש בין כרת למיתה בדיני שמים וביארם מרן זכרונו לברכה פרק ד' מהלכות ביאת המקדש, ועיין להרב שלמי חגיגה, ולענין אם שתה מי ים המלח ביום הכיפורים עיין להגאון מרן זקני בספר חקרי לב חלק ג' ליורה דעה סימן פ"ח, ובקונטרס כף החיים סימן כ"ב אות ט"ז, ועיין להרב בנו בספר משה ידבר סימן ב', ובספר חיים וחסד למהר"ח מוסאפיי"א סימן י"ח, ועוד שם בספר משה ידבר סימן ג' ללילו כיומו ובענין השתיה, יע"ש
טו בתחילת הלילה ילמוד כל התהלים כמו שכתוב בעטרת זקנים, ומה טוב שילמוד בגמרא בסוף יומא מאמרי התשובה אחר שיגמור התהלים והאדרא זוטא אם יכול ואפשר לו וכי הוא בר הכי להבין, עמק ברכה, וכן כתב באליהו זוטא, והרב המורה כתב באות רע"ד ורע"ה דישלים כל התהלים עם שבעה כורתי ברית כמו בהושענא רבא ממש ואחר כך ילמוד האדרא זוטא, יעויין שם, ולפי זה מה טוב שילמדו בכנופיא כל בי עשרה דשכינתא שריא כדי לומר הז' כורתי ברית, ומה טוב חלקם ומה נעים גורלם העושים כסדר הזה בלילה הקדושה הלזו