מועד לכל חי סימן טז
<< · מועד לכל חי · סימן טז · >>
סימן טז עריכה
את הדרך ילכו בה,
בערבא דצומא רבה
א הלוקח תרנגולים לכפרות יזהר מאד ליתנם במקום המשתמר בשביל שלא יכנס בה חיה רעה בלילה, וחס וחלילה לא ידע ויאכל טרפות או יארע לו נזק ומצטער על הפסד מרובה, ואין צורך בזה לארבעה ימים מקודם כמו ביקור לקרבן, אלא יותר טוב דביום שלפני ערב יום הכפורים יקנה אותם כדי שלא יהיו לילות הרבה בביתו ויארע נזק, והכל לפי מקומו של אדם, ומיהו באשמורת לא יקנה אותן כי לא יוכל להבחין בין טוב לרע במחשכים ובחפזון שמא יהיה בהם טרפות, ומה גם אם הוא בדבר דלא ראהו קודם הבישול דאז מבלבל סעודותיו, והנח להם לעשירים דיש להם מרומי שדה ולולים מכל העופות הנאכלים ומגדלים בביתם כל השנה, כי בבוא ערב יום הכפורים לוקח הפטומות מוכנות בלי עמל וטורח, אך צריך שיתן דעתו ליתן לעניים מהכפרות, ולפחות כפרה דידיה ודאיתתיה וכפר בעדו ובעד ביתו, ואם לא אפשר ליה יתן שווין לעניים, ועיין בספר אורחות יושר פרק ט"ו מוסר השכל על זה, ומוהרי"ל כתב דיותר טוב ליתן מעות פדיון מהכפרות, שהעני אומר זה השליך עונותיו על התרנגול ונבזה אני בעיניו ששולחו אלי, (והביא דבריו באשל, וכן כתב בנוהג כצאן יוסף יעויין שם), והא ודאי דרך מליצה הוא דאם כן מי שיש לו בור בחצירו יוכל לעכב שלא יאמרו התשליך בבורו.
ב יש כמה בני אדם שעושין כפרות מאינדיאנ"ו וכיוצא, ואנו אין לנו כי אם תרנגולים משום דנקרא גבר, וגם דנפסלו מעל גבי המזבח, (ועיין למוהרש"א בגיטין פרק הנזקין, ובספר אדני פז), ועיין להמגן אברהם דהזהיר שלא יעשה כפרות מתורים ובני יונה, (באר היטב שם, ושלמי חגיגה דף שי"ח ע"ב), גם מורינו הרב ראש יוסף הזהיר על זה דלא ישחוט לכפרות אלים ותורים ובני יונה, ושם פקפק הרבה אעיקרא על הכפרות יעויין שם, (ועיין בספר סידור רומניא למוהר"א ירושלמי ז"ל, יעויין שם, ועיין בקונטרס נפש חיים מערכת ק' אות ל"ד).
ג מצוה לאודועי אזהרת רבינו האר"י זיע"א, הובא בספר נגיד ומצוה חלק ב' דף פ"ד ע"א, דלא יגדל בביתו תורים ובני יונה, דימותו בניו בר מינן או לא יהיה לו זרע, יעויין שם, ושומר נפשו ירחק מהם.
ד בעת שחיטת הכפרות, מלבד מה שבודק אותן בעת הקניה על ידי בקי בצומת הגידין ובשאר מקומות דבודק עד מקום שידו מגעת, ככה יעשה קודם השחיטה ובזה יהיה נכון לבו בטוח שלא יארע לו שום תקלה, ובשעת השחיטה יחשוב בלבו שהוא חייב ארבע מיתות בית דין, זורקו סקילה, שחטו הרג, תפסו בצואר חנק, שורפו היינו שריפה, (של"ה), וכתב בשלמי חגיגה דלאו שריפה ממש אלא בישול צלי ולא היה צריך לאומרו כי הוא פשוט, (ועיין ע"ז), ובטור כתב דיש לומר פסוק נפש תחת נפש, ועוד תמצא בספר עבודה ומורה דרך, (ובספר דרך החיים, וסידור מוהר"א ירושלמי, ובספר עמודי שמים), הפסוקים שצריך לאומרם קודם הכפרה ונוסח האמירה, ומה טוב שיאמר התפילה שסידר בחמדת ימים פ"א מיום כיפור אות י"ד, ואין אנו נוהגים לומר הפסוקים זולת התפילה כנזכר, ויאמר לגבי חבירו לנוכח בפניו ושלא בפניו בלשון נסתר, ועל עצמו גם כן הכל לשון אחד, דהיינו דיאמר ח'ליפתי ת'מורתי כ'פרתי ראשי תיבות חת"ך, זה השם החותך חיים לכל חי, (שיירי כנסת הגדולה, ובאר היטב, ומדרש תלפיות דף ר"ט סוף ע"ב, ושלמי חגיגה דף שי"ח ע"ב, ושולחן גבוה, יעויין שם, והנה הרב זכור לאברהם אביגדור בסימן ג"ן פקפק בלישנא דתמורתי, ואני בעוניי השבתי עליו בספרי הקטן רוח חיים בסייעתא דשמיא, ועיין נמי בספר נוהג כצאן יוסף, ועמודי שמים, ובתשובות הגאונים בספר נהרות דמשק סימן רצ"ט).
ה לא יאמר זה לחיים וזה למיתה אלא יאמר זה התרנגולת ילך למיתה אבל פלוני בן פלונית לחיים טובים ולשלום, או יאמר בעד פלוני בן פלונית שיכנס לחיים טובים ולשלום וזו לישנא מעליא טפי, ולפי זה נוסח שכתב השל"ה והובא בשלמי חגיגה, לעניות דעתי אינו לשון מובחר.
ו להמעוברת יקח שלש, אחת בעבורה ואחד לזכר ואחד לנקבה כמנהגו של רבינו האר"י, (הובא בספר נגיד ומצוה, ועבודה ומורה דרך, ובאר היטב, ומחצית השקל, ומדרש תלפיות דף ר"ט סוף ע"ב, ושלמי חגיגה דף שי"ח ע"ב, ואורחות יושר פרק ט"ו, והנוהג כצאן יוסף לא ידע מרבינו האר"י ולכך עשה קולא בזה, ועיין פרדס דף כ' ע"ג).
ז על ענין הסמיכה ועל הזריקה לבני מעיים, עיניך תראינה מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן רוח חיים סימן תר"ה, ושם תמצא בטעם שצריך להזכיר פלוני בן אמו יעויין שם בסייעתא דשמיא, ויזהר דבזכר יאמר התי"ו בקמ"ץ ולנקבה בציר"י, (כמו שכתב בספר נוהג כצאן יוסף, ועיין שם באות ה', וצריך פירוש לפירושו).
ח תרנגול לבן הוא אם יזדמן, לא בכונה מכוונת, (בית חדש, ובאר היטב), ובספר אדני פז כתב דכיון דגם לנקבה לוקחים לבן ליכא משום דרכי האמורי, ועוד דהוא טוב יותר לאכילה משום רפואה ולכך יוכל ליקח בכונה מכוונת, (ועיין מחצית השקל, ובספר נגיד ומצוה, ונוה שלום, ושלמי חגיגה דף שי"ח ע"ב).
ט יזהר דיהיה השוחט בא בשנים וחסיד ובעל כונה ובקי ומומחה כדי שתועיל ברכתו, (הכל בו, ושלמי חגיגה דף שי"ח ע"ג).
י השל"ה הקדוש כתב דיסבב תחילה על עצמו שלשה פעמים ויאמר הנוסח דצריך לאומרו כדי שיבוא זכאי ויכפר, ועוד דוכיפר בעדו תחילה כענין כהן גדול, (וכן הביא בנוהג כצאן יוסף, ושלמי חגיגה).
יא מי שאינו מעביר שנאה מלבו ביום הכפורים אין תפילתו נשמעת ואינה מתקבלת, ויורה דנשמתו מערב רב גזעא בישא, והוא סימן מובהק דכל מעשיו מקולקלים, (כן כתב השל"ה מהמקובלים יעויין שם), לכן יזהר להתפייס עם חבירו כראוי שיהיה מעביר על מדותיו לגמרי, והלואי מה שאומר בקריאת שמע על מיטתו יקיים בימים אלו, וגם יזהר כל אדם לפייס לחבירו בערב יום הכפורים אפילו לא חטא לו אלא בדברים, ואפילו דידע איניש בנפשיה דמה שדיבר לו לא כיוון לרעה, מכל מקום כיון דהשומע לא חשבה לטובה ונצטער בסיבתו מוטל עליו לפייסו עד שלשה פעמים, וברבו עד שיתפייס, (ועיין להרב שולחן גבוה בסימן תר"ו, ולהרב משק ביתי אות אר"ך), ובפיוס רבו הוא אפילו שאינו רבו מובהק (כמו שכתב הרב מ"צ, וזכור לאברהם חלק א' מערכת י'), וכתב מורינו הרב ראש יוסף, דאינו ראוי לשום אדם גדול להשפיל עצמו לילך אצל קטן ממנו ובפרט אם הוא פחות הרבה, ומה שהלך רב אצל הטבח משום דהיה רשע וכתיב ובערת, ועוד דאין זה בסוג חבירו משום כל מי שחבירו נענש על ידו יעויין שם, וכתב באשל סימן תר"ו דצריך שיאמר חטאתי לה' אלקי ישראל ולפלוני בפני העדה, יעויין שם.
יב ביארצייט אין מתענין בערב יום הכפורים, ותענית חלום הוא עד סעודת המפסקת, (עיין נוהג כצאן יוסף דף ע"ה ע"א, וחרה לו על מה שכתב בספר לקט הקמח בזה), ואפילו מי שנדר שלא לאכול בשר ויין כי אם ביום טוב, ביום זה מותר כמו שכתב שם בספר מדרש תלפיות דף ר"ט ע"ג, (ועיין אדני פז, ועמודי שמים, ובשלחן גבוה, ועט"ז, ופרי חדש, וארעא דישראל מערכת ר' אות ט', ואליהו זוטא, ושל"ה, ועיין נמי בספר משבצות זהב, ואשל אברהם בפריו, ובספר נהר שלום, ומאמר מרדכי, ויד אהרן, וישועות יעקב, ולענין למיתב תענית לתעניתיה עיין מה שכתב הרב בית יעקב סימן ס"א, ובספר בן פורת יוסף דף מ"ט ע"א אות י"ט, ועיין אשל אברהם, ומחצית השקל בתרתי למיתב תענית לתעניתיה, ובספר עיקרי הד"ט סימן ל"א אות ו').
יג בערב יום הכפורים לא יאכל אפילו בשחרית דברים המרבים זרע כגון שום ומאכלי חלב וביצים וכיוצא, וגם יזהר שלא יאכל בסעודת המפסקת דברים המחממים את הגוף, (באר היטב), ובשומים יש חילוק בין חיים דממעטים זרע למבושלים, אלא דמשום הקריבהו נא לפחתך דריחו נודף לא יאכל, (נוהג כצאן יוסף דף ע"ה ע"א), ועירוב החלב בתבשיל או בט"י מעט אין קפידא כמו שכתב באשל בפריו, על כל פנים ביצים המטובלים וחמאה וחלב וגבינה ובשר שמן ויין ישן ולבן אפילו חדש ירחק מהם כמו שכתב בי"א, ואפילו לשרות פיתו ביין ישן אסור, (ועיין במחצית השקל, ועיין אליהו זוטא, ושולחן גבוה, ויד אפרים), ולענין אכילת דגים יש חילוק בין גדולים לקטנים, (עיין שם להרבנים הנזכרים לעיל, ובספר יד אהרן, ושולחן גבוה, וישועות יעקב, ועמודי שמים), ולפי כל האמור מי שנמצא בשחרית ערב יום הכפורים בעזרת בית הכנסת דמביאים גזברי שמן למאור בוריקא"ס לאכול, לא ימלא כריסו מהם, והלואי שלא יעשו כן אלא מטעמים אחרים שאין בהם גבינה וביצה.
יד בערב יום הכפורים צריך לאכול כשיעור שני ימים, (נגיד ומצוה, ומדרש תלפיות), ובלבד שלא יזיק לו, ואתי שפיר לפי מה שפירש בספר שמות בארץ דף י"ב ע"ג דהוא כאילו התענה שני ימים, יעויין שם, ובהא דאמרינן כאילו התענה תשיעי ועשירי אינו לילו כיומו, (מגן אברהם, ובית הרואה, וברכי יוסף, וכסא אליהו, ויד אפרים, ועיין עטרת זקנים, ושל"ה, ובספרי הקטן רוח חיים סימן תר"ד, ועיין בספר ארעא דרבנן אות קפ"ה, וארעא דישראל מערכת ר' אות ט', ובפירוש המאמר עיין יד אהרן, וחמדת ימים פ"א מיוכ"פ אות ג' - ה', וישועות יעקב, וכסא אליהו, ונוה שלום, ונהר שלום, ופרי מגדים, ומעין גנים, ועיין מה שכתב הרב משה ידבר בסימן ב', ומדרש תלפיות דף ר"ט ע"ג, ועיין משחא דרבותא, ובכרם שלמה, ובמעשה דחייט עיין דבר נחמד בספר משבצות זהב בפריו, ונהר שלום), ומיהו בסעודה המפסקת אין מי שיאכל דגים אפילו מן הגדולים כי אם בשר עוף בלבד דעושין מהם מטעמים.
טו לא יאכל שומשמין בסעודת המפסקת דמעלה גרה, (באר היטב משם ספר החסידים, ומדרש תלפיות דף ר"ט ע"ג).
טז השליח ציבור יעשה הפרשה שבעה ימים קודם יום הכפורים כמו כהן גדול ללמוד סדר העבודה, ולתקן מעשיו ולהתנהג בחסידות ולהתבודד עם קונו לילה ויום, (מדרש תלפיות דף ר"ט ריש ע"ג), והרב המורה אות רס"ט הזהיר אפילו למי שאינו שליח ציבור, דיבקש למען דעת פירוש סדר העבודה שיאמר ביום הכפורים כדי להבין הדברים שמוציא מפיו, ועוד שם באות רע"ט.
טוב יזהר שלא יהיה המלקות באשמורת כי אם אחר שיאיר היום, (כמו שכתבתי אני בעוניי בקונטרס רוח חיים, ובספרי זוטא נשמת כל חי חלק א' סימן ל"א ול"ב, יעויין שם), ואחר המלקות יעשה טבילה לקיים באנו באש ובמים, (רבינו האר"י, ובאר היטב), ויזהר לטבול קודם תפילת מנחה, (סדר היום, ושלמי חגיגה), ובתשובות כתבתי דעיקר הטבילה לטומאת קרי צריכה בזמן תפילת מנחה וזה הוא בכל עת ובכל זמן, מי שיודע בעצמו דטהר גברא בטבילת ערב ראש השנה ולא ראה מים חלוקים ועכורים ואינו בריא בגופו, אין צריך לטבול גם ערב יום הכפורים, (באר היטב), ובאליהו זוטא כתב, דמשום תשובה גברא בר חיובא לטבול אפילו טהור, יעויין שם, (ועיין כסא אליהו סימן תר"ו, ועיין לקמן בחודש טבת בחיוב טבילה לבעל תשובה, ולעיל סימן ט"ו מה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא).
חי יש חסידים שטובלים שלשים ותשע טבילות כמספר המלקות, (באר היטב), ובמחצית השקל כתב דיש עושים שלש, ויש עושים שלשים ותשע, ובשל"ה הקדוש כתב דיש עושים שלש, ויש עושים ארבעה עשר, ויש עושים שלשים ותשע, והרב עבודה ומורה דרך כתב דיעשה שלש טבילות נגד עון ופשע וחטאה.
יט יכסה ראשו בטבילה, ויתן המטפחת או יחבק זרועותיו כדי שלא יהיה לבו רואה את הערוה כמו שכתב בשלחן גבוה, וכן כתב במשבצות זהב בפריו סימן תר"ו דבטבילה לא יזכיר ה' בגילוי הראש היכא דמים זכין רואין את הערוה אלא יתחיל הוידוי מאשמתי, יעויין שם, ומאי דנקט לשון יחיד לאו דוקא דהרי ידוע דאינו יכול להתודות בלשון יחיד, ועיין טורי זהב, ואדני פז, בחיוב להתודות במקוה.
ך העושה מלאכה בערב יום הכפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם, (אורחות חיים דף ק"ג ע"ב, וכסא אליהו סימן תר"ד).
כא לימוד ערב יום הכפורים דנהג מוהר"ם גאלאנטי ז"ל, והוא דיש ללמוד מסכת יומא, ובדניאל סימן ט', ועזרא סימן ט', וברוך אלקינו, ועלינו לשבח, ועל כן נקוה לך, כבר הובא בספר מועדי רגל אשר בסוף ספר נפש יוסף דף כ' ע"א, ושם תמצא סדר התחינה, ובשולחן גבוה כתב דטוב לילך לזיהר"א (בית החיים) קודם יום ערב יום הכפורים כדי להרבות בתחנונים, (ועיין לעיל מה שכתבתי בסימן י"ב בסייעתא דשמיא, ועיין בקונטרס עתרת החיים סימן ל"ד נוסח לימוד ותפילה לזיהר"א, יעויין שם).
כב הגם דרמז התרת נדרים בסוף אלול שהוא ערב ראש השנה, יוצא מסופי תיבות לא' יחל' דברו' ככל' כמו שכתב הש"ך על התורה והובאו דבריו בברכי יוסף סימן תקפ"א, עם כל זה בערב יום הכפורים נמי יעשה עוד הפעם התרת נדרים, ויתן כופר נפשו בעין יפה יותר ממה שנתן בערב ראש השנה כי הוא עושה צדקה עם רבים מלמדי תלמוד תורה ועשרה בטלנים, ומצוה ליתן בפרהסיא דממנו יראו וכן יעשו שיתנו איש כמתנת ידו, (ועיין בספר שלחן גבוה מה שכתב בענין ההתרה של ערב יום הכפורים, ובחמדת ימים פ"ב מיוכ"פ).
כג יתודה כראוי במנחה, דוידוי זה נתקן שמא יחנק בסעודה והוה ליה כוידוי יום הכפורים עצמו, ויחשוב כאילו הגיע לפרק מי שמת, (כן כתב בספר סדר היום, ושלמי חגיגה), וכשמתפלל שליח ציבור חזרה בערב יום הכפורים ליכא וידוי, אך אם הוא אומר שלש ראשונות ושלש אחרונות אז יאמר הוידוי בקול רם, (פרי חדש, ושלמי חגיגה, ועיין מאמר מרדכי, ובשלחן גבוה), ועיין בכנסת הגדולה סוף סימן תר"ח דמנהג פשוט שלא לומר בחזרה והטעם מפורש במרן בית יוסף ז"ל, יעויין שם, ומנהג בית מדרשי יב"ץ לומר בחזרה, דלמה יגרע יום כזה נורא ונשגב משאר הימים דאנו נוהגין לומר בחזרה אם לא היכא דהשעה דחוקה.
כד הוידוי צריך אחר שיאמר יהיו לרצון, ולא כמו שנדפס באיזה מחזורים, (מאמר מרדכי, ושלמי חגיגה, וכבר הובא לעיל בסימן י"ב, ועיין נמי בספר עטרת זקנים, ואשל, ומחצית השקל).
כה אבינו מלכנו יאמר בערב יום הכפורים בין בבוקר בין במנחה, (שיירי כנסת הגדולה, ופרי חדש, ושלמי חגיגה), ועל מזמור לתודה בערב יום הכפורים, תמה מאד בספר מור וקציעה על המונע מלאומרו, ובעמודי שמים שלו כתב דכמדומה דהגאון מר אביו צחק על זה, (ועיין בקונטרסי כף החיים סימן י"ב את י"ט).
כו סדר ארבע מיתות בית דין, עיניך תראינה להרב שלחן גבוה סימן תר"ז, ובספר אמת ליעקב למוהרי"ן ז"ל תמצא הסדר הנכון והישר על פי המקובלים.
כז בסעודת המפסקת לא ימלא כריסו אלא טוב מעט, ויהיה מאכלים דקים, ומכל שכן השליח ציבור דצריך שיזהר שלא יאכל כי אם שיעור לומר ברכת המזון וטוב לו, (ועיין מאמר מרדכי), ובשל"ה הקדוש כתב, דנמשך עוד תועלת מזה שלא יצטרך לצאת מבית הכנסת לעשות צרכיו, ויזהר לומר בסעודה מפסקת התפילה הסדורה בחמדת ימים פ"א מיוכ"פ אות ז'.
כח יזהרו הרבה מאד בהדלקת הנרות שבבית הכנסת שיהיה מבעוד יום, שכבר כתבנו בכמה מקומות כי זמן הדלקת הנרות לשבת וליום הכפורים הוא עד שעה אחת עשר וחצי בדקדוק ולא עוד, ואם חס ושלום יעבור מזה הזמן יהיה נכשל בספק איסור כרת, לכן אפילו אם יצוו מאנשי הקהלה הקדושה שימתינו להם להדליק אל ישגיחו להם כל שהגיע לאחת עשרה וחצי, ולא ימתינו לשום אדם אפילו שיהיה גדול הקהל ואדם חשוב, וכל מקום שיש חילול שבת ויום הכפורים אין חולקין כבוד לשום גברא, ומהיות טוב כה יעשו גזברי שמן למאור מהקהלה קדושה, להתקין שתי סולמות בבית הכנסת כדי שימהרו להדליק בשעה קלה אלה מפה ואלה מפה, ושומע לי ברכות שמים יחולו על ראשו, (ועיין כנסת הגדולה, וקמח סולת דף קמ"ז ע"א, ובקונטרס חיים תחילה מה שכתבתי בזה בעזר משדי, ועיין למרן מלכא מורנו הרב זה הי"ם גדול זצוק"ל בספרו הנחמד שורשי הים חלק א' דף מ"ו ואילך מה שהאריך בתוספת יום הכפורים, יעויין שם).
כט אין להטמין מערב יום הכפורים למוצאי יום הכפורים, ועיין כרם שלמה סימן תר"ט, טעם נכון, (ועיין הרדב"ז חלק א' סימן ל"א, ובלבוש, ופרי מגדים, ומחצית השקל), ובשיירי כנסת הגדולה כתב דמנהגינו שלא להטמין, (ועיין שלחן גבוה, ומאמר מרדכי, ועיין פרי חדש).
ל מי שהוא גזבר משמן למאור, יזהר הרבה דכשמדליק בבית הכנסת לליל יום הכפורים, וכן לליל שמיני עצרת ושמחת תורה, שידליקו מכל סביבות הבית הכנסת, ולא יהיו הנרות יותר בכניסת בית הכנסת דכולו אורה, ואילו לפני ולפנים לפני היכל ה' אשר שם ארון ברית ה' דמניחים הספר תורה, הנה הוא במעט אור וניכר ההפרש, ואדרבא בהיכלו כולו אומר כבוד, על כן באורים כבדו ה' לעושה אורים גדולים, ועטרת ראשי הרב הכולל סבא יקירא יעקב אבינו זלה"ה היה גוער על זה כמה פעמים בבית הכנסת שלנו, ואשרי אדם שומע שלא יהיו חס ושלום בגדר דהכל הוא לפנים בהראותם ודי בהערה זאת, ומה שאמרו כי לא לאורה הוא צריך הוא בבית המקדש דוקא, הטעם ביארת"י הקודש מן הבית במקום אחר ואין כאן מקומו.
לא בשעה אחרונה של יום התשיעי בא השטן בכח גדול כדי לקטרג על האדם כיון דביום הכפורים אין לו רשות, ועל כן מתעורר על האדם בכיה בעת ההיא, (כן כתב הרב בעל ש"ט, הובאו דבריו בעבודה ומורה דרך), אלא דבתוך תפילותיו היא הוראה דנפשו ל'ו מטוהרה כדכתב מורנו הרב רבי חיים ויטאל זיע"א, דמי שאין בכיה נופלת עליו היא הוכחה דאין נשמתו הגונה, וכבר רמזתיו לעיל מזה בראש השנה, ואם כן אם עין במר בוכה צריך שיהיה ולב שמח.
לב יברך על ההדלקה בביתו כמו בשבת ויום טוב, (ועיין ערך השולחן סימן תר"י, ועיין הרדב"ז, וגור אריה, ושלחן גבוה, ומחזיק ברכה, וזכור לאברהם חלק א').
גל ראוי לכל מורה צדק בעירו להכין לפניו ספרי דבי רב הפוסקים המחברים על דיני טריפות, כדי שלא יהיה נבהל להשיב ולא יהיה נכשל בהוראתו, ואם אין לו יבקש לקנותן בדמים יקרים או בתורת שאלה, ובפרט שלשה ספרים נפתחים בזה, זרע אמת לרבי ישמעאל כהן גדול, ובסוף ספר אהלי יהודה להרב סבא יקירא כמוהר"י אמאדו ז"ל שהעתיק ממורנו הרב הגדול בתי כהונה ז"ל, וספר תורת זבח להרב המופלא יפה דודי אף נעים כמוה"ר דוד חזן נר"ו, ואם ירגיל בהם ללמוד, סמוך לבו לא יירא דלא יכשל לעולם ועד.
לד כתב מרן בית יוסף על דברי המרדכי, ואיני יודע טעם לעריכת השלחן ביום הכפורים, ועל זה כתב בספר מאמר מרדכי סימן תר"י ס"ק ג' וזה לשונו, והנה המנהג פשוט בינינו אחר סעודת ערב יום הכפורים לערוך השולחן במפה יפה ועורכין עליו ספרים במקום הפת, ומכסין אותו במפה אחרת כמו שמכסין בשבת ויום טוב, והוא מנהג נכון עד מאד אין לשנותו כלל לפי שיש כאן רמז הרומז שזה יום אדיר ונורא מכובד מאד, ואין לנו לכבדו באכילה ושתיה כי אם לשוב אל ה' לעסוק בדברי תורה ותפילה ודברי ריצוי ותחנונים לרצות את בוראינו יתברך ויתעלה, כן נראה לי, עכ"ד דברי פי חכם חן.
לה היטב חרה לי על כמה בני אדם דמוציאים ממון רב להיות מתעטפים לבנים ובגדים יקרים, ואינן נותנים לבם לקנות מחזור ראש השנה ויום הכפורים יפים וטובים לקיים זה אלי ואנוהו, וכמה תועלת נמשך לכונת התפילה סידור נאה, ויותר קשה דיש להם מחזור ישן נושן והוא באחד, ונוטל אדם את בנו שיאמר עמו שניהם כאחד, ומה קורת רוח יהיה להם בתפילתם, ואיך חסים על ממונם בזה שלא לקנות לבניו לכל אחד בפני עצמו ולו לבדו, כי על כן הירא את דבר ה' יכין תחילה המחזורים לכל אחד מבני ביתו ושיהיו שלמים בלי חסרון ומובטח לו שתקובל תפילתו ברצון.
לו חיים מדבר, כי מה טוב להעתיק פה מה שכתב הגאון הרב יעב"ץ בספר עמודי שמים דף ק"ה ע"א וזה לשונו, עדות בן נכר רומי שכתב ממה שראו עיניו בירושלים מהפרשת כהן גדול והכבוד הנעשה לו וזה לשונו, שבעת ימים קודם היום ההוא יום מיוחד שקורין כפור והוא האדיר להם מכל הימים, היו מכינים בבית הכהן הגדול חמשה כסאות של זהב בתכלית היופי, לאב בית דין, ולנשיא, ולכהן גדול, ולסגן הכהנים, ולמלך, ולבד אלה שבעים כסאות של כסף לשבעים סנהדרין, והזקן מן הכהנים היה קם על רגליו ואומר לפניו דברי כבושין ותוכחה, ואומר לו ראה לפני מי אתה נכנס, ודע שאם תאבד הכונה מיד תפול ותמות ותאבד כפרת ישראל, והנה עיני כל ישראל תלויות בך, וחפש דרכך שמא יש בך עון אפילו קל כי יש עון שקול כנגד כמה מצוות, ושיקול זה הלוא הוא ביד אל דעות, גם חקור באחיך הכהנים וטהר אותם, שים נגד פניך כי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא היושב על כסא דין ומזרה בעיניו כל רע אתה בא ואיך תבוא והאויב עמך, ואומר להם שכבר חיפש ועשה תשובה ממה שנראה שיש בידו עון, גם כל אחיו הכהנים קרבים בעזרת המקדש והשביעם במי ששכן שמו שם שכל אחד יאמר מה שיודע בחבירו או מה שיודע בעצמו, ושיתן להם לכל דבר ודבר התשובה הראויה, גם המלך אומר לו דברים טובים ומבטיחו לכבדו בצאתו בשלום מן הקודש.
אחר זה היו מכריזין ואומרים איך הכהן הגדול יוצא והולך ללשכה שלו אשר במקדש, ואז יוצאים כל העם ללוותו והולכים לפניו כסדר וכן ראיתי בעיני, ראשונה הולכין לפניו כל שהוא מזרע מלכי ישראל כי הקרב הקרב אל הכהן הוא יותר חשוב, ואחריהם אותם שהם ממלכי בית דוד וכולם בסדר נכון זה אחר זה, והכרוז לפניהם אומר תנו כבוד למלכות בית דוד, ואחריהם היה בא בית הלוי והכרוז אומר תנו כבוד לבית הלוי, שלשים אלף וששת אלפים היו וכל סגניהם היו לובשים באותה שעה בגדי משי תכלת, והכהנים משי לבן וארבעה ועשרים אלף היו, ואחריהם המשוררים ואחריהם המנגנים ואחריהם תוקעי חצוצרות ואחריהם השוערים ואחריהם עושי הקטורת ואחריהם עושי הפרוכות ואחריהם השומרים ואחריהם האמרכלים ואחריהם כת אחת נקראת קארטופילוס, ואחריהם כל אנשי המלאכה ממלאכת הקודש ואחריהם שבעים הסנהדרין ואחריהם מאה גזרי כסף בידם לעשות דרך, ואחריהם הכהן הגדול, ואחריו כל זקני הכהונה שנים שנים, ובראש כל חוצות היו ראשי ישיבות עומדים ואומרים, אישי כהן גדול בואך לשלום, התפלל ליוצרנו שיחיינו לעסוק בתורתו, ובהגיעם לפתח הר הבית היו מתפללין שם על קיום מלכי בית דוד, ואחר זה על הכהנים ועל המקדש, והיה הקול כל כך חזק מרבוי העם בענותם אמן עד שהעופות הפורחות היו נופלים לארץ, ואז הכהן הגדול משתחוה לכל העם ופורש בבכיה ויראה, ושני סגני כהונה מוליכין אותו ללשכה שלו ושם פורש מכל אחיו הכהנים.
וזה בכניסתו, אבל ביציאתו היה הכבוד כפלים, כי כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו, ורובם באבוקות של שעוה לבנה דולקות וכולם לובשים בגדי לבן, וכל החלונות מעוטרות ברקמה ומלאות נרות, וספרו לי הכהנים כי הרבה מהשנים לא היה כהן גדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה מפני דוחק העם העובר וריבוי הגדול, שאף על פי שהיו כולם מתענים לא היו הולכים לבתיהם עד שיראו אם יוכלו להגיע לנשק ידי הכהן גדול, וביום שאחריו היה עושה סעודה גדולה ומזמן לאוהביו וקרוביו, ויום טוב היה עושה לפי שיצא בשלום מן הקודש, אחר זה היה מצוה לצורף שיעשה לוח מזהב ויפתח בה זה הלשון, אני פלוני כהן גדול בן פלוני הכהן גדול שמשתי בכהונה גדולה בבית הגדול והקדוש לעבודה למי ששכן שמו שם והיה שנת כך וכך ליצירה, מי שזיכני בעבודה זו הוא יזכה בני אחרי לעמוד לשרת לפני ה', עד כאן הספור ההוא והצגנוהו פה לידע מה שאבדנו בחטאינו ולהתאונן ולהתחנן לשוב לאלקינו, ישוב ירחמנו יקבץ נדחינו וישיב העבודה למקומה, יבחר לנו נחלתינו וערבה לה' כימי עולם מנחתינו וירצה קרבנותינו כקדם חדש ימינו נצח סלה, עכ"ד, והעתקתי דבריו לעורר לבות בני אדם דכמה מעלות טובות היה לנו והן בעון עדיין לא נושענו, האל ברחמיו יזכנו לאקמה שכינתא ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים והשב העבודה לדביר ביתך במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.