מדרש תנחומא לך לך טו

טו. [ עריכה ]
אל תירא אברם, זש"ה (משלי, כח) אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה. וכן כתיב (משלי, יד) חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח, אל תהי קורא אלא חכם וסר מרע ירא זה אברהם שנאמר לו אל תירא ממי היה מתירא משם בן נח שהרג את בני עילם שלשה בנים היו לו וכתיב (בראשית, י) בני שם עילם ואשור, והרגו והיה מתירא לומר שהרגתי בנו של צדיק עכשיו יקללני ואמות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא לא דייך שלא יקללך אלא יצא לקראתך בדורון ומברכך שנאמר ומלכי צדק מלך שלם וגו' ויברכהו ויאמר וגו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך מהו מגן מנגנא עשה הקב"ה ומסרן בידך, והיה אברהם נוטל עפר וזורק עליהן ונעשו חצים וקשתות ורמחים שנאמר (ישעיה, מא) יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו ירדפם יעבור שלום, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה אתם מתיראין מן העונות, אבל לעולם הבא שאין בו יצה"ר אתם מתפחדין על הטוב הצפון לכם שנאמר (הושע, ג) אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו, ומהו טובו זה בית המקדש שנאמר (דברים, ג) ההר הטוב הזה והלבנון, הברכה מציון שנאמר (תהלים, קלד) יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים, הטל מבורך מציון שנאמר (תהלים, קלג) כטל חרמון וגו', עזר מציון שנאמר (תהלים, כ) ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך, ישועה מציון שנאמר (תהלים, יד) מי יתן מציון ישועת ישראל, אמר הקב"ה לעולם הבא אני מברך אתכם מציון שנאמר (תהלים, קלג) יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ, ואני אברך את ציון שנא' יברכך ה' נוה צדק הר הקדש (ירמיה, לח) אמן: