מדרש תנחומא וישלח ט

ט. [ עריכה ]
ויאמר אלהים אל יעקב, זשה"כ כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע (תהלים, ה) מהו לא יגורך רע אין דבר טומאה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא וכן הוא אומר אמרות ה' אמרות טהורות (תהלים, יב), תדע לך שבשעה שאמר הקב"ה לנח מכל הבהמה הטהורה וגו' ומן הבהמה אשר לא טהורה היא, מן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן אלא מן הבהמה אשר לא טהורה היא, אמר רבי יהושע בן לוי עקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלש תיבות בתורה שלא להוציא דבר טומאה מפיו, וכן את מוצא כשבא לפרסות אע"פ שהוא מזכיר על בהמה טמאה אינו מזכיר תחלה אלא סימן טהרה שנאמר (ויקרא, יא) ואת הגמל כי מעלה גרה שהוא סימן טהורה ואת החזיר כי מפריס פרסה שהוא סימן טהורה כל כך למה שלא להוציא דבר טומאה מפיו הוי לא יגורך רע, דבר אחר כי לא אל חפץ וגו', א"ר פנחס הכהן בר חמא אין הקב"ה חפץ לחייב בריה אלא מבקש שיתפללו בריות לפניו ויקבלם, א"ר יצחק עכשיו אין לנו לא נביא לא כהן לא קרבן לא מקדש לא בזבח מי מכפר עלינו אף על פי שחרב בית המקדש לא נשתייר בידינו (מלכים א, ט), ראה מה כתיב חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה (מיכה, ד)ושכנתי כתיב אע"פ שגליתיך מתוכה אין שכינתי זזה ממנה, ואין שדה האמור כאן אלא ציון שנ' (מיכה, ג) ציון שדה תחרש, אמר הקדוש ברוך הוא תהיו מתפללים לפני כנגד אותה העיר ואני אשמע מן השמים וארפא את ארצכם, לפיכך אמר יעקב לבניו ונקומה ונעלה בית אל, אמרו לו מה נעשה שם, אמר להן כך אמר לי הקב"ה קום עלה בית אל וגו':