מדרש תנחומא וישלח י


י.    [ עריכה ]
וירא אלהים אל יעקב עוד. ילמדנו רבינו מי שאינו מניח את העני ללקוט בתוך שדהו מהו עונשו, כך שנו רבותינו מי שאינו מניח את העניים ללקוט בתוך שדהו או מי שמניח אחד ואחד אינו מניח ללקוט או מי שמסייע אחד מהן בשעת הקציר או בשעת הבציר, הרי זה גוזל את העניים, על זה נאמר אל תסיג גבול עולם (משלי, כב) גבול עולים, אמר הקדוש ברוך הוא אני עשיתי אותך למעלה והעני למטה יכול אני לעשותך למטה ולעני למעלה למה כי דיין אני שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהלים, עה) שאלה מטרונא את ר' יוסי בן חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמר לה לששה ימים דכתיב (שמות, כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים, אמרה לו ומן אותה שעה עד היום הזה מה הוא עושה, אמר לה עושה סולמות מעלה לזה מוריד לזה מעשיר לזה מוריש לזה, תדע שבשעה שיצא יעקב לארם נהרים כתיב בו כי במקלי עברתי, ולא עוד אלא ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו אלו היה לו כר או כסת היה מניח שם את ראשו, כיון שנכנס בביתו של לבן העשיר שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד וגו', מנין מכח הברכות שברכו אביו שנאמר ויתן לך את ברכת אברהם, ומה היתה ברכת אברהם וה' ברך את אברהם בכל (בראשית, כד) כיון שחזר מבית לבן אמר הקדוש ברוך הוא צריך אני לברכו, מיד נגלה עליו הקב"ה וברכו שנאמר וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו, וירא אלהים אל יעקב זש"ה כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים, כה) בשעה שאמר משה לישראל אחרי ה' אלהיכם תלכו (דברים, יג) וחוזר ואומר ללכת בדרכיו, אמרו לו מי יוכל ללכת בדרכיו, והכתיב (נחום, א) ה' בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו, וכתיב בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו (תהלים, עז) וכתיב אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד (תהלים, נ) אמר להם משה לישראל לא אמרתי לכם כך אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים דכתיב כל ארחות ה' חסד ואמת, וג"ח שתחלת התורה ג"ח ואמצעיתה ג"ח וסופה ג"ח, תחלתה הלביש ערומים שנא' ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם (בראשית, ג), אמצעיתה בקור חולים שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא (בראשית, יא), וסופו קבר מת שנאמר ויקבור אותו בגי (דברים, לד), אף אתם תלכו אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא, אמר הקב"ה בעולם הזה אתם חוטאים ע"י יצה"ר ואתם משועבדים תחת האומות ואף על פי כן אין שכינתי זזה מכם שנאמר (ישעיה, סג) בכל צרתם לו צר, ובשמחתם שמחה לפניו שנאמר (שמואל א, ב) כי שמחתי בישועתך, וכן הוא אומר וגלתי בירושלים וששתי בעמי (ישעיה, סה) ואומר (ישעיה, סב) ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך, הוי כל ארחות ה' חסד ואמת: