מדרש תנחומא הקדום בראשית כג
<< · מדרש תנחומא הקדום · בראשית · כג · >>
כג. [ עריכה ]
["הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ"].
[הן האדם]. זש"ה זה שאמר הכתוב ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר (דניאל ח יג), מהו פלמוני, ר' יוחנן אמר זה מיכאל, שהוא עומד לפנים, ר' חנינא אמר זה גבריאל, המדבר בישראל, שהיה אומר עד מתי החזון התמיד (שם שם), עד מתי הנבואה מסתלקת מישראל, והפשע שומם (שם), זה בית המקדש, ששמם בעונותינו. תת (קדש) [וקדש] (שם), אין קודש אלא ישראל, שנאמר קדש ישראל לה' (ירמיה ב ג). וצבא מרמס (דניאל שם), עד מתי הן מרמס לאומות העולם. ויאמר אלי [עד] ערב בקר (שם שם יד), עד מתי גזירות הרעות עד שיעשה ערבן של ישראל בקר, באותה שעה ונצדק קדש (שם). [ד"א דבר אחר - פירוש נוסף] ואשמעה אחד קדוש מדבר וגו', א"ל כל גזירות הרעות של מי הן, א"ל (לאדם) [של אדם] הראשון, עד מתי החזון התמיד והפשע שומם, את משיבו מן הגזירות, שכתיב בו כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג יט). תת (קדש) [וקדש] וצבא מרמס, אלו בניו של אדם הראשון שנגזרה עליהם מיתה. ויאמר אלי עד ערב בקר, עד שיבא בקרו של עולם הבא. וכשנגזרה עליו מיתה וגזירות רעות, התחיל עליו הקב"ה מקונן: הן האדם: