מדרש תנחומא הקדום בראשית ז
<< · מדרש תנחומא הקדום · בראשית · ז · >>
ז. [ עריכה ]
["בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"].
שאלו המינין את (ר' ישמעאל) [ר' שמלאי]: אמרו לו, כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לתורה, אמרו לו הרי כתיב: כי אלהים קדושים (יהושע כד, יט). אמר להם קראו סוף הפסוק, הם לא נאמר אלא הוא. אמר רבי ברכיה בשם רבי אבא האדמוני: מהו "קדושים" שהוא קדוש בכל מיני קדושות. אמר רבי אחא בר חנינא: הקב"ה דרכו בקדושה, הלוכו בקדושה, נראה בקדושה, דבורו בקדושה, חסיפת זרועו בקדושה, [נאה ואדיר בקדושה]. דרכו בקדושה מנין, שנאמר: אלהים בקדש דרכך (תהלים עז, יד). הליכתו בקדושה מנין, שנאמר: הליכות אלי מלכי בקדש (שם סח, כה). נראה בקדושה, שנאמר: כן בקדש חזיתיך (שם סג, ג). דבורו בקדושה, שנאמר: אלהים דבר בקדשו (שם ס, ח). חסיפת זרועו בקדושה מנין, שנאמר: (חסף) [חשף] ה' [את] זרוע קדשו (ישעיה נב, י). נאה ואדיר בקדושה מנין, שנאמר: מי כמוכה באלים ה' וגו' (שמות טו, יא). הוי כי אלהים קדושים הוא. שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמרו לו: והכתיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". אמר להן: בראו לא כתיב כאן אלא ברא: