מדרש תהלים עט א

מדרש תהלים · עט · א · >>

מתוך: מדרש תהלים עט (עריכה)

"מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ ".

זהו שאמר הכתוב "לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכֹּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם" (איכה ד, יב).

מי היה מאמין כי ירושלים תהא נכבשת ביד השונאים, אחר שנעשו בה נסים בימיו של סנחריב.

בא וראה בשעה שבא גדוד של עמלק אל צקלג ושרפה, ושבה כל מה שבתוכה אנשים ונשים וטף, כיון שבא דוד ומצא צקלג נשרפה ושבה, התחיל יושב ובוכה הוא ואנשיו, מה אומר לפני הקב"ה: "אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ וגו'" (שמואל א ל, ח), וכן עשה דוד הלך ומצאן והשיגן והרגן, שנאמר "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם" (שמואל א ל, יז).

אסא לא עשה כן, אלא אמר אסא לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אין בי כח לרדוף אחרי זרח מלך כושי, [מה עשה הקב"ה] "וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא" (דברי הימים ב יד, יא).

עמד יהושפט ואמר רבונו של עולם, אין בי כח לרדוף אחריהם, ולא לעשות עמהם מלחמה, אלא נהיה אנחנו עומדים ותרדוף אותם והן נגפים, וכן עשה הקב"ה, שנאמר "וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יְהוָה מְאָרְבִים" (דברי הימים ב כ, כב), מה עשה, הלבישן אספקלריא ורואין אלו את אלו.

עמד חזקיה בשעה שבא סנחריב, ואמר אין בי כח לרדוף ולא לראות מלחמות, אלא בשעה שאני ישן על מטתי, אתה עושה מלחמותינו, אמר הקב"ה וכן אני עושה לך, אתה ישן על מטתך ואני עושה מלחמה, מה כתוב שם: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף" (מלכים ב יט, לה).

וכולם היו איפרכון שר העיר ודוכסין ואיסטרטיקולין שר צבא, וכל אוכלוסיהון, והלכו מהם כמה אוכלוסין.

אמרו רבותינו אחד מששים לאוכלוסין היו, ואותן שנשתיירו היו ממלאים את ארץ ישראל, שנאמר "וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ח, ח), והמוטה של תרנגול, אחד מששים בכנפיו.

וכל אותן מתו, וכמה נשתיירו?

רב אמר: עשרה, שנאמר "וְנַעַר יִכְתְּבֵם" (ישעיהו י, יט).

ומה נער כותב ? י' כמנין עשרה.

רבי אלעזר אומר: ששה נשתייר מהן, שנאמר "וְנַעַר יִכְתְּבֵם" (ישעיהו י, יט).

ומה נער כותב ? ו' כמנין ששה.

רבי יהודה אומר חמשה, שנאמר "שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר" (ישעיהו יז, ו), הרי חמשה נשתיירו מהן.

ר' תנחום ור' חייא אמרו תשעה נשתיירו מהן, שנאמר "אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה" (ישעיהו יז, ו), הרי תשעה.

ר' תנחום בר' חנילאי אמר ארבעה עשר, שנאמר "שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה" (ישעיהו יז, ו), שנים שלשה הרי חמשה, ארבעה וחמשה [הרי תשעה], הרי ארבעה עשר נשתיירו מהן, ונבוכדנצר היה אחד מהן, כיון שהכעיסו אנשי ירושלים לבוראם, בקש הקב"ה לעלות עליהם נבוכדנצר שיעלה ויחריב את ירושלים, ולהגלות את ישראל מן הארץ, שנאמר "הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי" (ירמיה מג, י).